שרות הקליטה והפנים, פנינה תמנו שטה ואיילת שקד, יחד עם פקידים בכירים במשרדיהן ונצי גים של המל"ל ומשרד החוץ, יקיימו היום דיון מכריע בשאלה אם ומתי להעלות כ 5,000 דורשי עלייה הנמ צאים במחנות באתיופיה הנתונה במלחמת אזרחים.
שקד ותמנו־שטה ערכו אתמול פגישה ראשונה בנושא, ובה דנו בהוצאה לפועל של ההסכם הקואליציוני, שבמסגרתו סוכם להעלות 3,000 איש שממתינים במחנות.
בעיתון 'ישראל היום' פורסם כי על רקע המצב החמור שם, דורשת תמנו־שטה להעלות את יתרת הממתינים במבצע מהיר. בשיחות סגורות אומרת שרת הקליטה כי למרות התדרוכים "מטעם" נגדה, בלשונה, היא "לא תישבר, ותעמוד על הבאתם ארצה".
היא אף דוחה את הטענות כי שינתה את עמדתה בנוגע לשארית ישראל הנמצאת באתיופיה, ומציינת כי כבר 2015־ב החתימה חברי כנסת על הדרישה להביא ארצה את הממתינים.
גורמים הבקיאים בפרטי הבאתם ארצה של 60 האתיופים שנתקעו בסודן, שלגביהם פורסם אתמול כי מרביתם אינם יהודים וכי הערימו על הרשויות בישראל, עומדים על כך כי רובם יהודים או מזרע ישראל.
המבצע בהשתתפות המוסד נערך לפני כמה חודשים, סמוך לחילופי השלטון. כמה רבנים פנו לתמנו־שטה וביקשו לחלץ אותם בדחיפות בנימוק שנשקפת להם סכנה.
שרת הקליטה פנתה לנציג של המוסד וגם למשרד הפנים כדי שיבדקו את זהות המבקשים לעלות, ואם הם אכן מזרע ישראל. מדובר באתיופים טיגרים, המהווים מיעוט קטן מקרב הקהילה היהודית באתיופיה, וגם בקרב רבני העדה רק מעטים מכירים את שושלות היוחסין שלהם. גם רבנים מקרב הקהילה עומדים על כך שרוב העולים בקבוצה הם אכן מזרע ישראל.
עם זאת, לאחר הגעתם ערכו אנשי מרד הפנים ראיונות עם העולים והתברר כי לחלקם אין קשר ליהדות או למדינת ישראל.
בנוסף, בחדשות 13 פורסם כי באחרונה שוחח נשיא אתיופיה עם ראש הממשלה נפתלי בנט והביע בפניו מורת רוח מהעובדה שבין העולים היו כמה חשודים בביצוע פשעי מלחמה בארצו.