עודד רביבי בכנס ה Jerusalem Post
עודד רביבי בכנס ה Jerusalem Postצילום: ערוץ 7

זוכה פרס פוליצר העיתונאי ווטלר ליפמן אמר "כאשר הכול חושבים באורח דומה - איש אינו חושב." סוף השבוע האחרון בכבישים הוא דוגמא רעה למחשבה דומה, מקובעת, כזו שחוזרת על עצמה ואינה מייצרת פתרון לקטל בכבישים.

בהתחשב בעובדה שהנזק הכלכלי למשק הישראלי בעקבות תאונות הדרכים מוערך בכ17 מילארד שקל בשנה ראוי היה ליותר מאמץ ויותר יצירתיות בניסיון למצוא פתרון. ההתחלה צריכה להיות הוצאת משטרת התנועה והקמת מערך חיצוני מהמשטרה הכחולה, ההמשך שיפור מיידי ומשמעותי בתחבורה הציבורית שמאבדת את אמון הציבור בה.

בשנת 2020 פורסם מחקר של הרלב"ד ונערך ע"י  חן הרצוג כלכלן ראשי ושותף בחרת הייעוץ , BDO ממצאי המחקר מעלים כי "העלות המשקית של תאונות הדרכים בישראל הינה כ-17 מיליארד ₪ לשנה, המהווים כ1.3% מהתוצר הלאומי. עלות זו כוללת פגיעה בגוף ובנפש בסך של 9.5 מיליארד ₪ עבור כ-80,000 נפגעים בתאונות דרכים, פגיעה ברכוש בסך 5.5 מיליארד ₪ מכ-330,000 רכבים שנפגעו ובפגיעה בתוצר הלאומי בסך 2 מיליארד ₪ בשל אובדן של 13 מיליון שעות עבודה, בנוסף להשפעות הנגזרות מכך על הפריון במשק."

האם לא מצופה שבסכומים גבוהים כל כך של הפסדים ובעובדה שמדובר בחיי אדם לא נידרש לקצת יותר יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא? רגע אחרי העברת תקציב המדינה נהרגו בסופ"ש האחרון לא פחות מ11 בני אדם כל אחד הוא עולם ומלואו, ציקצוקי לשון וחזרה על אותם אמירות כמו גם על אותם מעשים היא בבחינת עלבון להרוגים ובני משפחותיהם ובבחינת זלזול בעתיד. הבעיה המרכזית שורשיה בחוסר ההבנה כי מדינת ישראל כבר אינה מקום קטן עם מעט אזרחים, אנחנו כבר לא מדינה צעירה וכמות האזרחים גדלה מידי שנה באופן משמעותי, החשיבה חייבת להיות מערכתית ולא מקומית.

לעת עתה הרי שלכבישים בערים למשל אחראית הרשות המקומית שתחת משרד הפנים, לכבישים הבינעירוניים אחראי משרד התחבורה, הרלב"ד הוא גוף עצמאי בתוך המשרד שאינו מחויב למשרד התחבורה. על משטרת התנועה מופקד השר לביטחון פנים, על חינוך לזהירות בדרכים, ניחשתם נכון משרד החינוך. תיראו מופתעים אבל כשיש כל כך הרבה משרדים מעורבים אי אפשר לנצח במאבק, אין ראש, אין מתכלל, אין איגום משאבים. משרד התחבורה יכול לסמן ולהגדיר כבישים אדומים,  משטרת התנועה לא מחויבת להיות נוכחת בכביש מרגע שהוגדר כזה. בקלות רבה מידי יכול המפכ"ל למשוך את שוטרי התנועה למשימות בט"ש ואו למשימות מרכזיות של המשטרה בזמן שאותם הכבישים ייוותרו ללא הרתעה של האורות הכחולים אדומים שגורמים לכולנו להאט ולהעיף עוד מבט במראה.

בשנים האחרונות יותר ויותר נערים ונערות נפגעים בתאונות בהן רכבו על קורקינט חשמלי או אופניים חשמליות גילם הצעיר בדו"ח הרלב"ד שפורסם בדיוק לפני שנה באוקטובר 21 נכתב כי בישראל נפגעו "פי 2.7 ילדים בתאונות דרכים בהשוואה למדינות הOECD" הנתון לא בא לידי ביטוי בכיתה המתאימה.  כראש רשות אני נדרש לדאוג לממלכה הקטנה שלי ולשאול מה אני יכול לעשות טוב יותר במאבק הזה, למדתי שכמו בישראל כולה עלה באופן משמעותי מספר הרכבים על הכביש, אנחנו "מבלים שעות בפקקים" כדי להקל על התושבים פעלנו מול המשרדים הרלוונטיים להגברת התחבורה הציבורית, בה טמון חלק מרכזי מהפתרון.

אלא שגם כאן מצוקה אינסופית, מכרזים, ורק לאחר מכן רכישת האוטובוסים, מחסור בנהגים ואפילו תחזוקה לקוייה בחלקי חילוף הם רק חלק מדף מלא בבעיות שמביא להשבתה חוזרת של הכלים, ביטול קווים וצמצום תדירות. בלי אמון בתחבורה הציבורית לא ישתמשו בה. זה קורה באוטובוסים, זה קורה גם בתדירות הלא הגיונית של שינויי לו"ז ברכבות והפסקת קווים. החליטו על מס גודש כשהרכבת הקלה עוד לא פעילה, התוצאה היא שנשלם, נתעצבן, ננהג בחוסר זהירות ורק נעלה את הסיכוי לתאונה.

המסקנה לתפיסתי היא ברורה, כדי להצליח במאבק חייב להתמנות שר או סגן שר למאבק בתאונות הדרכים שיאגם תחתיו משטרת תנועה עצמאית שלא ניתן יהיה למשוך אותה למשימות אחרות, שיגביר את הקשר בין הרלב"ד לרשויות המקומיות ומערכת החינוך. שידאג שכבר בכיתות הרלוונטיות ייערכו שיעורים רלוונטיים שיצילו חיים. כזה שידע להצביע להתריע ולצעוק כשיסומנו כבישים אדומים. כזה שידאג לשפר משמעותית את התחבורה הציבורית, את התיאום שבין קווי האוטובוסים למשל לזמני הרכבת ובין שעות העומס לזמינות הקווים, שידאג להכשרת נהגי תחבורה ציבורית. כל עוד לא נאגם משאבים ולא נמנה ראש אחד למאבק, אם נמשיך לחשוב באופן דומה למה שנהגנו במשך שנים, נמשיך להפסיד בני משפחה ולפגוע במשק הישראלי.

הכותב עודד רביבי, ראש מועצה מקומית אפרת, מנטור לראשי ערים בשלטון המקומי ומרצה למדיניות ציבורית.