בראיון לערוץ 7 מתייחס ראש מועצת אפרת לשעבר, עודד רביבי, לסיכום כהונתו של האלוף יהודה פוקס כמפקד פיקוד מרכז. זאת לקראת טקס חילופי המפקדים שיתקיים אחר הצהריים בפיקוד.
"עד שהוא התמנה למפקד הפיקוד כמעט ולא הכרתי אותו", אומר רביבי ומציין כי ההיכרות עד אז הייתה רק מרחוק, "במפגש אחד בוושינגטון כשהוא היה נספח צה"ל שם. אני זוכר את שיחת הכניסה שלו לתפקיד. זו הייתה שיחה מרתקת של מי שניתן היה להבין שלא היה בארץ בתקופה האחרונה. עיקר הסקירה שלו התבססה על מה שקורה בארה"ב, ביחסי ארה"ב סין ולאן העולם הולך, ומשם הוא נכנס למיקרו, איך זה משפיע על הגזרה שלנו. זו הייתה שיחה מרתקת כי היא הייתה בגובה ארבעים אלף רגל ונתנה פרספקטיבה למה שקורה כאן בשטח בצורה שונה ממה שהורגלנו אליו".
מכאן והלאה התהדק הקשר עם האלוף פוקס לאורך שלוש שנות תפקודו כמפקד הפיקוד. "שלוש שנים אינטנסיביות שבהן גם פיגועים רצחניים, וגם עדות לעבודה ביטחונית סיזיפית אינסופית וקשרי עבודה צמודים", אומר רביבי.
על הביקורת שהוטחה באלוף במהלך שנות כהונתו מחלק מסוים מהמתיישבים, אומר רביבי כי הוא אכן אינו חלק מאותה קבוצה שביקרה בחריפות את פוקס מאחר ובתפיסתו הוא מבקש לראות את חצי הכוס המלאה וסבור כי אם חפצי חיים אנחנו עלינו להישאר ממלכתיים. "יש לנו זיכרון מעט קצר. כמי שכיהן מעל 15 שנה כראש מועצה אני זוכר את הביקורת שהייתה כלפי האלוף גדי שמני, נדב פדן, תמיר ידעי, האלוף אבי מזרחי האלוף ניצן אלון וגם האלוף רוני נומה. היו כאן אלופי פיקוד רבים ותמיד היו בהתיישבות מי שידעו להצביע על מה הם לא עושים או מה הם עושים שאנחנו לא אוהבים, במקום להכיר תודה על עבודה אינטנסיבית בזירה כמעט בלתי אפשרית".
על מורכבות הגזרה מדגיש רביבי כי "אין כאן קו אויב וקו כוחותינו. יש כאן אינסוף ישובים, אינסוף צירים ומאות אלפי יהודים שנעים בדרכים והעבודה שלא בכל רגע נתון קורה בו פיגוע זה לא רק נס אלא עדות לעבודה אינטנסיבית של כוחות הביטחון שעושים הכול כדי לשמור על ביטחוננו".
עם זאת סבור רביבי כי "אין ספק שיש דברים שהוא עשה והיו ראויים לביקורת. גם אני ידעתי להעביר עליו ביקורת והעדפתי לעשות את זה אצלי במטבח בבית על כוס קפה חצי שעה לפני כניסת שבת כי הדברים היו חמורים ודחופים ומצאנו את הדרך לדבר על כך. אני סבור שכאשר מעבירים ביקורת בצורה מסוימת היא חשובה וכשמעבירים אותה בצורה לא מכובדת, ששמה בצד את הכרת הטובה, זה יוצא לא טוב. אותם קצינים ששומעים את הביקורת ורואים את ההתנהלות חוזרים הביתה ליחידות שלהם ושואלים את עצמם בשביל מה. אם ככה מתייחסים אלינו אולי נכון לחשוב פעמיים. לכן אני מעדיף לחבק ולאהוב ולהעביר ביקורת כשצריך, אבל לא להפוך את זה לעיקר".
בהתייחס לאירועים קשים בהם הותקפו כוחות צה"ל בידי צעירים מההתיישבות והיעדר גינוי מצד הנהגת ההתיישבות, אומר רביבי כי הוא כעת אמנם כבר לא ראש מועצת אפרת, אך כאשר היה בתפקידו היה חשוב לו לגנות אירועים מעין אלה. "הם לא עושים טוב להתיישבות. אני לא חשוב שהם מחזקים את מפעל ההתיישבות, הם לא מלמדים אף אחד לקח שממנו אנחנו יוצאים חזקים יותר. ההיפך, אנחנו יוצאים חלשים יותר, מקבלים ביקורת גם בזירה הפנים ארצית וגם בזירה הבינלאומית".
רביבי מציין כי כמי שעסק בהצגת עמדות ההתיישבות בעולם הוא יכול להעיד עד כמה אירועים שכאלה זוכים לכותרות. בשבוע שעבר אירחתי משלחת של ראשי 'הלל' בקמפוסים בארה"ב ומה שמטריד אותם זה אלימות המתנחלים, ולך תסביר להם שמדובר בקומץ קטן שלא מייצג את העיקר ושברוב ימות השנה לא קורים אירועים כאלה. בסוף הם כיהודים בקמפוסים נדרשים להתמודד עם אותו אירוע קיצוני של קומץ קטן שמכפיש את כל המחנה. צר לי שההנהגה לא מבינה שצריך להוקיע ולגנות את התופעות האלה, על מנת לשמור על עיקר חוזקו וחוסנו של המחנה שמייצג את מרבית התושבים ביהודה ושומרון".
עוד נשאל רביבי על הסנקציות שמוטלות באחרונה מכיוונן של מדינות שונות על מתיישבים ואף על ארגונים כדוגמת אמנה. "אני לא רוצה להגיד שאני נבהל, אבל זו בהחלט קריאת השכמה למי שעוד לא הבין שהמציאות במאה ה-21 שונה מהמציאות ב-1967. דברים שב-67' ראש ממשלה או שר ביטחון יכולים היו להגיד ולבצע בלי שהקהילייה הבינלאומית פצתה את פיה כמו בהריסת הבתים ברחבת הכותל המערבי דקה אחרי שחרורו, היום זה לא היה עובר חלק".
"היום בוחנים אותנו בעיניים משפטיות ובמסרקות של ברזל כדי לוודא שאנחנו פועלים על פי החוק. זה לא אומר שהאחרים פועלים לפי החוק ולהגיד שכולם נוהגים כך זה לא מענה בבית משפט. לכן זה מחייב אותנו לנקוט בהתנהלות שמקפידה על הנהלים החוק והמוסר כי בסוף מחפשים אותנו וכשמחפשים מוצאים וכשמוצאים מענישים, ולצערנו זה יכול להגיע למצב שבו ארה"ב לא מטילה וטו בעצרת הביטחון באו"ם וגם את זה ראינו בסוף ימי אובמה ויש לכך משמעויות ונזקים שאנחנו גוררים עד היום. אנחנו לא משחקים רק במגרש המשחקים הפרטי שלנו ביהודה ושומרון. צריך להבין זאת מהר אם עתיד ההתיישבות חשוב לנו".
על אלוף הפיקוד הנכנס, אבי בלוט, אומר רביבי כי אותו הוא מכיר מאז היה בגיל ארבע בשכונת תלפיות בירושלים. "הוא אמנם צעיר ממני בכמה שנים, אבל גדלנו באותו מסלול, הלכנו לצופים הדתיים, למדנו בתיכון הימלפרב. אני מכיר אותו עשרות שנים ועקבתי אחרי ההתפתחות שלו בצבא. מגיע לפיקוד מרכז היום קצין מקצועי, ישר, שפיו וליבו שווים. הוא לא יודע למצמץ ולקרוץ בעין אחת ולעשות משהו שני, ובהיבט הזה אני בהחלט מברך על בחירתו ומאחל לו הצלחה גדולה".
עובדת היותו של האלוף בלוט חובש כיפה, משוכנע רביבי, לא תגרום לכך שמישהו יצליח לחלץ ממנו אמירות בדבר עמדותיו הפוליטיות והאחרות. "הוא מקצוען שבא לעשות את התפקיד שלו כמפקד פיקוד מרכז. עם זאת אני חושב שהעבר שלו עלול לאתגר אותו כי המעגל החברתי שלו מתבסס על הרקעים שבהם הוא גדל. אבא שלו גר בהתיישבות ובסופו של יום הוא הולך לשם לבקר בשבתות ובחגים, ואנחנו יודעים שבמדינה קטנה כמו ישראל החברים והשותפים בעבודה מתערבבים ובקטע הזה יהיה לו אתגר יותר קשה, אבל כמי שראה איך הוא תפקד כמפקד אוגדת איו"ש אי אפשר לומר שהוא בא עם נטייה פוליטית כזו או אחרת. הוא היה קצין מקצועי, ישר דרך שהיה תענוג לעבוד איתו כי ידעת בדיוק מה הוא מתכוון מה הוא רוצה, מסמן מטרה וצועד אליה ומשום כך הוא קודם".