ומה עם הר הבית?

לפני כשבועיים הודיעו החכ"ים החרדים שהם מגיעים לכותל המערבי כדי למחות על חילול קדושת המקום, עקב הכנסתם של הרפורמים לכותל וחלוקת המקום בין המתפללים. 

מיד חשבתי לעצמי שזאת הזדמנות מעולה לראות פנים אל פנים מגוון רחב של גברים, נשים ובני נוער מעם ישראל הבאים לדרוש את שלמות הכותל ולשאול אותם שאלה פשוטה; "ומה עם הר הבית?". 

כבר בחמישי בלילה נערכו כוחות גדולים בכל העיר העתיקה כדי שביום שישי יוכלו להגיע אלפי המתפללים בקלות ובנוחות. החנתי את האוטו בהר ציון וישנתי בתוכו כדי שבטוח אצליח להגיע למחרת לכותל ולהספיק לראות את היהודים הרבים שתכננו לפקוד את המקום. 

בשעה 06:00 בבוקר התעוררתי להודעה שהחכ"ים מבטלים את הגעתם לכותל עקב התפשרות מצד כל המעורבים. אך אני בכל זאת התארגנתי ויצאתי מהאוטו לכיוון שער הלל, השער היחיד ממנו היהודים יכולים לעלות להר הבית, כדי לעורר את עם ישראל ולמחות על חילול מקום המקדש. 

עמדתי בשקט, עם שלט קטן וחיכתי לראות את תגובת העוברים ושבים. היו שהתעלמו, היו שצעקו אבל רבים הגיעו ושאלו חזרה; "נו? מה עם הר הבית?". הסברתי להם שאני מאוד שמחה שהם מוחים על חילול קדושת הכותל, זה בהחלט דבר חשוב, לעורר את העם ולא לתת לגיטימציה לרפורמים בכלל ובמיוחד לא במקום קדוש. 

אך המשכתי והסברתי שלא חייבים לעלות להר הבית כדי שהרגש היהודי ימחה על החילול השם שקורה בהר הבית כבר 54 שנה. ניתן לקבל את פסיקת הרבנים הטוענים שהעליה להר הבית אסורה, אני אישית הולכת לפי הפסיקה המתירה, אך בכל זאת שיהיה אכפת לו ממה שקורה במקום המקדש. 

שנדרוש מהממשלה וממשטרת ישראל ששולטת במקום, לנקות את המקום מכל התרבויות והפולחנים הזרים. 

דבר נוסף שלמדתי מהמחאה השקטה שלי הוא שניתן להעביר מסר גם בלי צעקות וויכוחים. עמידה עם שלט קטן מבלי לפתוח את הפה יכולה לפתוח לבבות רבים.

בעוד כשלושה שבועות יחול ר"ח טבת, בע"ה אני אגיע שוב לשער הלל ואנסה לדבר אל ליבם של עם ישראל ולשאול; ומה עם הר הבית. 

מוזמנים להצטרף.