בשיא תפארתה ממלכת החשמונאים היתה רחבה ומפוארת, כיצד השפיעה מלכותם על חובת השמיטה  והמצוות התלויות בארץ?

בימי החנוכה אנו חוגגים את הצלת עם ישראל וטיהור המקדש, אך ההצלה לא נגמרה באותה התקופה, וכאשר הרמב"ם מתאר את הנס הוא מסיים: "וחזרה מלכות לישראל יתר על 200 שנה".

מלכות החשמונאים בתקופה יהודה המכבי היתה מצומצמת מאוד וכללה את אזור ירושלים והרי יהודה בלבד. אולם עם השנים הרחיבו המלכים הבאים אחריו את גבולות שלטונם. 

כ-60 שנה לאחר נס חנוכה מלך אלכסנדר ינאי, הוא הרחיב מאוד את גבולות הארץ, ובגמרא במסכת קידושין מתואר: "מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים". בשיא מלכותו שלט אלכסנדר ינאי כמעט על כל חלקי הארץ, ואף הוסיף עליהם את רצועת עזה, הרי מואב, רמת הגולן ועבר הירדן.

לפי ההלכה, חלקי הארץ שהיו תחת שלטון יהודי בתקופת בית שני, מה שנקרא בלשון חז"ל 'עולי בבל' או 'קדושה שניה', נשארו קדושים עד היום, והם אלו שדיני השמיטה ומצוות התלויות בארץ חלים בהם במלואם. אז האם הדבר נכון לגבי כל האזורים שהיו תחת שלטון החשמונאים באותה התקופה?

לדעת הגרש"ז אויערבך על אזורים אלו לא חלה קדושת ארץ ישראל, ולא היו חייבים במצוות התלויות בארץ. לדעתו עזרא קידש את הארץ בתחילת הבית השני, ולא היתה אפשרות להוסיף על קדושתו. הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי מסביר שהחשמונאים אומנם הרחיבו את גבולות השלטון אך לא הצליחו לקיים בהם התיישבות יהודית, ולכן חלקים אלו לא התקדשו.

אומנם, לדעת התפארת ישראל כיבוש החשמונאים קידש את חלקי הארץ שכבשו, ובזמן ששלטו בשטחים אלו היתה חובה לקיים בהם את דיני השמיטה והמצוות התלויות בארץ, רק בתקופה מאוחרת יותר, לאחר שהרומאים כבשו את הארץ מידם בטלה מהם הקדושה.

רבי יעקב עמדין מסביר שרק בזמן שנחרב הבית ועם ישראל גלה, קבעו שחלקי הארץ שהיו בידם באותה התקופה יישארו קדושים לעולם, אך חלקי הארץ שכבר לא היו בשלטון ישראל באותה התקופה – בטלה קדושתם. למעשה, לדעת רוב הפוסקים, החשמונאים לא הותירו את חותמם על קדושת הארץ. אך חותמם על טהרת המקדש מאיר בלבנו ובביתנו בכל שנה.

 

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו