הרב אליהו בלום
הרב אליהו בלום צילום: עצמי

לפני כמה ימים התפרסם סקר מצער מטעם אוניברסיטת חיפה על ירידת האמון הדרסטית של הציבור במערכת המשפט.

לא קשה לשער את סיבותיה: פוליטיזציה של המערכת, תחושה של שיפוט המבטא איפה ואיפה, תחושה שקביעת גורלם של אנשים נעשית לעיתים מתוך שיקולים זרים ועוד.

חוסר אמון של ציבור במערכת המשפט הוא מצער וכואב במיוחד לאור העובדה שרוב מניין ורוב בניין של שופטי ישראל עובדים באמונה מתוך מאמץ כן לכונן משפט צדק, ואעפ"כ תחושת חוסר האמון מקרינה על המערכת כולה. 

מודעות לכך היא קריטית לצורך תיקונה של המערכת והבראתה. חשוב לזכור שמקור הסמכות המוסרית והחוקתית של השופטים הוא העם. כשאמון הציבור מתערער ונסדק, בסיס הקיום נשמט.

ירידת קרנה של המערכת השיפוטית אינה תופעה חדשה בעם ישראל. כבר הנביא ישעיהו [פרק א] זועק על המציאות הקשה שבשלהי בית ראשון ומתנבא/מתפלל שיבוא יום בו יתקיים בנו "וְאָשִׁ֤יבָה שֹׁפְטַ֙יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֤רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶאֱמָנָֽה, צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה".

נבואה זו מחדדת את הסכנה הטמונה לחברה ולעם בהידרדרות מערכת המשפט.

אנו מתפללים יום יום "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה". תפילה זו חוברה ע"י אנשי כנסת הגדולה לפני כאלפיים וארבע מאות שנה, בזמן בית שני, כשהשופטים דנו על פי דין תורה ובכל אופן הייתה תחושה של חוסר שלמות לעומת זמנם של דוד ושלמה, אז פרחה מערכת המשפט והיוותה מודל ראוי לדורות. תיקונה של תפילה זו מעיד כאלף עדים על החשיבות העצומה של מערכת משפט חזקה הזוכה לאמון הציבור.  "מלך במשפט יעמיד ארץ" [משלי כט] 

השאיפה לדון דין אמת ויושר כשליחות אלוקית הינה יסוד מוסד באמונתנו. פרשת משפטים כתובה בתורה מיד לאחר מעמד הר סיני כדי לבטא את מרכזיותם של דיני ממונות וחשיבותם.  התורה מכנה את הדיינים "אלוהים" ללמדנו על סמכותם ומקורה, ובית הדין הגדול: הסנהדרין, ישב על פי הוראה אלוקית במקום המקדש.

יתכן שהתיקון עובר גם בחיזוק האלטרנטיבה.

ההבדל הבולט שבין מערכת המשפט האזרחית בימינו למערכת התורנית היא:

א. מקור הסמכות במישור המשפטי והמוסרי.

ב. מחויבות הדיינים ומהות תפקידם.

שתי נקודות אלו שזורות זו בזו, כשמקור הסמכות הוא אלוקי: תורה מסיני. גם הדיינים ושאר מרכיבי המערכת מתייחסים לתפקידם אחרת ומבינים שהם מייצגים משהו קדוש ומרומם, ערכי ומוסרי.  במערכת כזו הסיכוי לשחיתות ולהטיה משיקולים פוליטיים נמוכה הרבה יותר. אמנם לאף מערכת משפט אין תעודת ביטוח מוסרית, אך לא רע שאחד מהגורמים למינוי הדיינים הוא יראת השמיים שלהם ולא רק כשרונם המשפטי.

אנו עדים בדור האחרון להתעוררות חשובה בקרב ציבור שומרי התורה בייסוד בתי דין שדנים דיני ממונות ע"פ דין תורה.

מבחינה חוקית סמכותם של בתי דין אלו מבוססת על חוק הבוררות ועל ההלכה שרשאים בעלי הדין לבחור להם דיינים שידונו אותם. הסכמתם של בעלי הדין לקבל עליהם את פסק הדיינים היא הנותנת תוקף משפטי מחייב לפסיקת בתי הדין.

גם בבית הדין שהקמנו בחיפה כחלק ממערכת בתי הדין של "ארץ חמדה" אנו מאמינים שבדרך הזו נחולל מהפכה שקטה, הן מבחינת היענות הציבור להישפט בבתי דין אלו והן מבחינת קבלת מערכת זו כמערכת אלטרנטיבית המוכרת ע"פ חוק. 

אם נשכיל ונעמיד אלטרנטיבה יעילה ומהירה, ישרה ואמיתית. 

אם נצליח לדון מתוך שקיפות ולהשתית את המערכת על אמונה ויראת שמיים, ידענות בתורה וענווה, אולי נזכה לראות תיקון יסודי באמון הציבור ולוואי ויתקיים בנו "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

 

 הרב אליהו בלום הוא רב קהילת רמב"ם ובית הכנסת המרכזי נווה שאנן חיפה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו