נדב רט
נדב רט צילום: נתנאל פנישל

1. האם החיסונים לא שווים כלום? 

האומיקרון מדביק את כולם. זה כבר ברור ונכון. הוא מדביק גם מחוסנים ומבוסטרים ואפילו מחלימים. אז האם זה אומר שמתנגדי החיסונים צדקו? ממש לא!

> נתוני האישפוז בארה"ב ובבריטניה (מצורפים בגרפים) מוכיחים באופן חד-משמעי: מי שהתחסן אמנם נדבק אך כמעט ולא מגיע לאישפוז קשה. החיסון מגן מפני אישפוז קשה באופן מצוין, גם בגל הזה. 

> אל תאמינו לכל גרף או מניפולציה מספרית שאתם רואים! חלק מהמתנגדים משתמשים בנתונים באופן שגוי. לדוגמה, הם טוענים כי הנתונים מראים שרוב (או הרבה) מהמאושפזים עברו חיסון. 

האם זה נכון? כן! האם זה אומר מה שהם טוענים? ממש לא... הנתונים הם שבקרב גילאי 60 ומעלה בערך 90% מהאוכלוסיה מחוסנת ורק 10% לא. נניח שחדרי האישפוז מאוכלסים ב51% מחוסנים ו49% שאינם מחוסנים. 

האם זה אומר שרוב המאושפזים מחוסנים? כן. האם זה אומר שלא היה שווה להתחסן? ממש לא! 
מה שקורה בפועל זה שהמיעוט הקטן באוכלוסיה שלא קיבל חיסון (10%) תופס בערך את אותה כמות מיטות (50%) כמו הכמות באוכלוסיה שכן קיבלה חיסון! ולכן ברור שהחיסון פועל ומשתלם!
אל תתנו למניפולציות לעבוד עליכם... 

2. האם היה צריך סגר לפני שנתיים?

עובדה שהיום אין סגר, והחיים לפחות עבור רבים מאיתנו, ממשיכים יחסית כרגיל! התשובה, גם במקרה הזה, היא שבהחלט היה צריך. 

כשהקורונה פרצה לחיינו היתה אי ודאות רבה, וקבלת ההחלטות היתה צריכה להיעשות תחת תנאים של אי-ודאות מוחלטת. תארו לכם שהנגיף הראשוני היה מדבק כמו האומיקרון עכשיו, אבל עם קטלניות גבוהה הרבה יותר? וכל זה כמובן כשעוד אין שום חיסון או תרופה? היינו עלולים למצוא את עצמנו לא עם 6000 מתים אלא עם 60,000 רח"ל. 

לכן, טוב עשו מנהיגי המדינה לפני שנתיים שהיו שמרנים מאד. וטוב עשו גם בהמשך כשלמדו לשחרר כשאפשר. כשאנחנו רואים היום מול עינינו כיצד מתרחשת מגיפה אמיתית צריך לזכור שמפני זה (בצירוף מחלה קשה יותר) פחדנו לאורך כל הדרך. 

3. האם הממשלה הנוכחית הפקירה אותנו? 

התשובה היא: לא. 

ממשלה לא יכולה לנצח נגיף, היא יכולה רק לקבוע מדיניות התמודדות. האם אפשר היה להינצל מהדבקה המונית? התשובה היא שכנראה זה לא היה אפשרי, אלא אם כן היינו נוקטים בסגר מחמיר בסגנון סין. לא משהו אפשרי או הגיוני במדינה כמו שלנו. ולכן המדיניות שמנסה לשמר את החיים עד כמה שאפשר - הגיונית בעיניי. 

אז האם הכל סבבה? 

ממש ממש לא! הממשלה נכשלה כישלון חרוץ בתפקיד חשוב שלה - להסביר לתושבים את המצב, את המדיניות שלה, ומה חשוב באמת לעשות בזמן הזה! 

אם הוחלט להעביר את האחריות לאזרחי המדינה היה צריך להסביר להם את האחריות שלהם עד הסוף, ובעיקר שיש לשמור כעת על הסבים והסבתות - ממש כמו בסגר הראשון! האומיקרון פחות נורא לצעירים, אך עדיין יהרוג לא מעט מבוגרים וחולים. ולכן אלו צריכים לשמור על עצמם מכל משמר. להתנתק לחלוטין מהנכדים לתקופה מסויימת, להזמין את הקניות הביתה במשלוחים בלבד, ולחזור להיעזר בילדים. זו צריכה להיות המשימה הראשית - והיא ממש לא מספיק מדוברת ומוסברת. 

בימים הקרובים נתחיל לראות את נתוני החולים קשה ולאחר מכן גם המתים הולכים ועולים. הממשלה מתפללת שהגרף ייעצר דקה לפני קריסה מוחלטת. לכולנו כדאי להתפלל לכך גם כן, ובעיקר לפעול לכך באמצעות הגנה על כל מי שזקוק להגנה הזו. 

בשורות טובות ורפואה לכולנו

נדב רט הוא יועץ לקבלת החלטות בתחומי חברה וכלכלה, ועורך מיזם התוכן "וואלה, רעיון!" בפייסבוק, בווטסאפ ובטלגרם.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו