פרשת פגסוס: אפשר לסמוך על צפירות ההרגעה?

המשטרה והמשרד לביטחון פנים מבקשים להרגיע את הציבור בעקבות מסקנות ועדת מררי ולפיהם לא היתה האזנת ריגול למכשירי הטלפון שפורסמו למעט למכשיר הטלפון של שלמה פילבר.

האם ניתן לסמוך על קולות ההרגעה הללו שמגיעים מהמשנה ליועמ"ש, בעוד לכאורה גם מעורבות היועמ"ש צריכה להיבדק? על כך שוחחנו עם עורך הדין ציון אמיר המתמצת את תשובתו ב'כל ולא'.

בהרחבה אומר עו"ד אמיר: "אנחנו אמורים להניח שאם צוות הבדיקה בראשות עו"ד מררי ביצע בדיקה, אז הבדיקה והדו"ח משקפים את מה שהתגלה לה, מה שהיא מדווחת לנו, שלא נעשתה פעולה לא חוקית על ידי המשטרה ולא נשאב מידע למעט הכניסה לטלפון של פילבר, אם כי גם אם היה מדובר רק בעניין הזה בלבד זה חמור מאוד מאוד".

עם זאת קובע אמיר כי הדו"ח ועבודת הוועדה אינם מספקים לציבור את המידע שעליו לדעת. "אם יש חשד לעבירה פלילית לא צריך למנות צוותי חקירה. יש לנהוג כמו בכל חשד לעבירה פלילית, מי שחוקר הוא המשטרה שמזמינה עדים וחשודים וחוקרת באזהרה". על כך שאלנו את עו"ד אמיר אם ניתן ונכון היה להעביר את חקירת המשטרה לידי המשטרה עצמה. אמיר משיב שלאחר ההבנה שעל החוקרים לקבל לידיהם את סמכויות המשטרה ניתן לשקול ולבחון מי יקבל את הסמכויות הללו ויבצע את החקירה, "אבל ברור שעו"ד מררי לא הזמינה אנשים ולא גבתה עדויות. בנוסף, בטוח שהיא לא שמעה את כל מי שצריך לשמוע. מדובר בדו"ח ועדה ולא בדו"ח של גוף חוקר".

עוד מציין עו"ד אמיר כי מאז פרסום הפרשה "הייתה שורה של התבטאויות מלשכת המפכ"ל הקודם אלשייך, היועמ"ש וגורמי משטרה שהתשובות שלהם לא התיישבו זו עם זו. היו סתירות שאני לא רואה מענה עליהן. אני לא רוצה לשקוע בקונספירציות, אבל אני רוצה לדעת שנעשתה חקירה כדת וכדין. האם יש למשטרה פגסוס? שמענו כמה גרסאות שלא מתיישבות זו עם זו. האם פעלו בתוכנות אחרות דומות? האם בוצעו חדירות? האם ניתנו אישורים משופטים? האם נשאבה אינפורמציה לאחור. יש שאלות רבות ונוספות. האם לא נכון לזמן את עורכי התחקיר מכלכליסט ולאחר מכן הם יחליטו אם לענות או לא, אם לחשוף משהו מהמקורות שלהם. בלי לחשוד בהטיה או במעשים לא ראויים של עו"ד מררי, עדיין מדובר בבדיקה שלא יכולה להיות מקיפה ויסודית שמשיבה על כל השאלות והתהיות שיכולות להתעורר".

באשר לנתון שאושר אודות הריגול אחר מכשיר הטלפון של שלמה פילבר, קובע עו"ד אמיר כי "אפילו אם היה מדובר בשימוש שלא כדין ביחס לאדם אחד, ובוודאי כמדובר בעד מדינה מרכזי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, אי אפשר להותיר את זה תלוי באוויר. בעבר היה קונצנזוס להקמת ועדת חקירה ממלכתית בהתחלה ופתאום הכול מתמוסס. זה לא נותן מענה מספק".

כיצד אם כן ניתן לתקן? "צריך להקים גוף בודק עם סמכויות חקירה שיוכל לזמן עדים וכו'. זה אפשרי דרך תובע מיוחד כמו בארה"ב, בעל סמכות לגבות עדויות וכו'. המדינה משופעת בגופים וועדות חקירה, יוקם גוף בודק", אומר אמיר ומציין כי מעבר לכך נדרשת הסדרה לכל סוגיית ההאזנות המשטרה, "אי אפשר להמשיך לחיות בעננה ובערפל מוחלט של מה מותר ומה אסור לשופטים. אולי שופטים יצטרכו לעבור גם השתלמות לטכנולוגיות הללו".

סוגיה נוספת היא טווח הזמן שאותו בדקה עו"ד מררי. על פי המנדט הראשוני מדובר היה בשנים 2020-21'. האם המגבלה הזו אמורה להטריד בהתייחסות למסקנות הועדה? "לא ידוע אם היא בדקה רק שנתיים. מלכתחילה ניתן לה מנדט על ידי היועמ"ש הקודם לבדוק רק שנתיים. לא אהבתי את זה, כי יתכן וקרה דבר דרמטי לפני כן, ולא ניתן לתת לזה התיישנות בהבל פה. זה לא לעניין, אבל נראה לי שהיועמ"ש הבין את הביקורת ואיפשר לחקור גם קודם לכן".

על דרישתו של המפכ"ל לשעבר רוני אלשייך לתבוע את כלכליסט על הפרסומים, אומר אמיר כי היה שמח לראות תביעה שכזו, "כי זה יחייב את אלשייך להגיש תצהירים ועדויות והדברים יתבררו בבית המשפט. כך נדע מה נעשה ומה לא, מה חוקי ומה לא, מתי וכו'".