יעקב ברדוגו, איש ימין אמיץ שאינו חושש למתוח ביקורת נוקבת – לפעמים בוטה – שימש לאורך שנים כפרשן פוליטי וכמגיש חדשות בתחנת גלי צה"ל.
הוא סירב לצעוד בתלם השולט בתחנה. מבחינת השר הממונה על התחנה – שר הביטחון – סגנונו החריף היה לצנינים, והאחרון ככל הנראה החליט לסלקו מדרכו ומדרכה של ממשלת השמאל, זו הנשלטת על-ידי רע"מ/מרצ וגורמי שמאל קיצוני אחרים.
מלאכת ההדחה של ברדוגו הוטלה על גלית אלטשטיין, מי שהתמנתה לאחרונה לממלאת מקום מפקד התחנה "הצבאית" – שזכות קיומה והצורך בה שנויים במחלוקת – למרות שמעולם לא שירתה בצה"ל ומעולם לא פיקדה על חיילים. וזו לא אחרה לספק את הסחורה: ראשו של ברדוגו הוגש לשר הביטחון. למעשה היא קיבלה תפקיד של קומיסרית וביצעה אותו, מן הסתם לשביעות הרצון של אדוניה ושולחיה, ולא רק של בני גנץ, הממנה הישיר על הקומיסרית.
לכאורה היתה גלית אלטשטיין צריכה לפעול כך שהתחנה "הציבורית" תשקף את מכלול הדעות בציבור הישראלי, באופן הגון ומאוזן. בפועל, בצעדה הכוחני, היא הוכיחה שחופש הדיבור וחופש העיתונות אינם נר לרגליה, אלא סיסמאות ריקות מתוכן.
מאז ומתמיד לא היה בישראל חופש ביטוי אמיתי. ביקורת על ממשלות ישראל, כל הממשלות, היתה מאז ומתמיד משמאל בלבד. מתי נמתחה על ממשלה כלשהי ביקורת על כך שמעבר ל"קו הירוק" חיים כמיליון יהודים בלבד (כולל היהודים במזרח ירושלים)? "תחקירים" עיתונאיים נעשו מאז ומתמיד בשירות השמאל. האם אי-פעם נעשה תחקיר על תהליך קבלת ההחלטות שהובילו ל"שלום" אוסלו ולמלחמת אוסלו?
שופרות התעמולה ומשטרת המחשבות של השמאל, אלה שהתגייסו לשווק את "שלום" אוסלו בלי לבדוק ובלי לחקור במה מדובר, אלה שהתגייסו לתמיכה בגירוש יהודים מבתיהם ברצועת עזה ובצפון השומרון בלי לבחון ובלי לחקור את הפגיעה בזכויות האדם שלהם – כל אלה שותקים היום לנוכח הפגיעה הבוטה בחופש העיתונות.
בערוץ 11, בערוץ 13 ובעיקר בערוץ 12 – בכל אלה מדקלמים אותם דפי מסרים. כן, ואלה גם נתנו רוח גבית לאנרכיסטים של "הבלפוריאדה" ובדרך זו סייעו להחלפת השלטון במדינת ישראל.
אשת התקשורת (?) גלית אלטשטיין אינה לבד. היא אמנם עשתה את הצעד המכוער, אבל צעד זה תאם את מאווייהם של שותפיה לפגיעה בחופש הדיבור ולסתימת פיות של בעלי דעות שונות משלהם (שאינם אלא בבונים, ביביסטים, או תתי-אדם).
רוב גדול של אנשי תקשורת ישראליים מילאו את פיהם מים לנוכח ההדחה המהדהדת של עיתונאי בכיר. מי שרגילים לדבר על חופש העיתונות נאלמו ונעלמו. איפה הסיסמאות על "כלב השמירה של הדמוקרטיה" כאשר כלב השמירה נרמס על-ידי קומיסרית מטעם? האם כך היו שותקים אם היו מדיחים מישהו מהפרשנים הבכירים בערוצים הנ"ל?