בית משפט השלום בירושלים העניק תוקף של פסק דין להסדר פשרה שנחתם בין שלוש צעירות יהודיות לבין המדינה אשר במסגרתו הוסכם כי המדינה תפצה את השלוש בסכום כולל של 40,000 שקלים.
הנערות הגישו תביעה נגד משטרת ירושלים בגין מעצרים חוזרים ונשנים כאשר קיימו תפילה בשערי הר הבית.
התביעה שהגישו הצעירות מתייחסת למספר אירועים שאירעו בין השנים 2017 ל-2020, בהם התובעות הגיעו אל העיר העתיקה בירושלים, סבבו את שערי הר הבית וקיימו במקום תפילה. בכל אחד מהמקרים, שוטרים הגיעו למקום והחליטו לעצור את הנערות ולא לאפשר להן להמשיך בקיום התפילה בשערי ההר.
כך לדוגמא, במרץ 2018, הגיעו הצעירות להתפלל באחד משערי הר הבית, אשר הרחוב המוביל אליו הוא באב-חוטא. המשטרה עצרה אותן, ובדיון שהתקיים בעניינן לאחר מכן בבית המשפט, טענה המשטרה שעמידתן במקום הפריעה למעבר המוסלמים שביקשו לעבור במקום לשטח הר הבית עצמו וכי שהותן במקום עשויה להיות נפיצה.
שופט בית משפט השלום שמואל הרבסט, דחה את טענות המשטרה וקבע כי הטענה לפיה הנערות מפריעות למעבר מוסלמים במקום היא שגויה עובדתית, וביחס לתפילתן במקום קבע כי "זכותו של כל אדם במדינתנו להתפלל בכל מקום שירצה, לרבות ברחובה של עיר, ובלבד שאין בכך פגיעה בזכויות של אחרים אשר שוהים במקום. כך בירושלים, כך באילת, כך בתל אביב, כך בחיפה וכך בכל מקום במדינת ישראל".
בעקבות התביעה שהגישו הצעירות נגד המשטרה, שנוהלה בידי עו"ד חנמאל דורפמן, הסכימה המדינה לאחר משא ומתן ארוך לפצות את שלוש הנערות בסכום גבוה של 40,000 שקלים במסגרת הסדר פשרה, שכאמור, העניק לו בית המשפט השבוע תוקף של פסק דין.
לאור הדברים, הודיע יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, שאף ייצג גם הוא בעבר את הצעירות, כי בכוונתו ליזום דיון דחוף בוועדה לביטחון פנים בה ידרוש מהמשטרה תשובות מדוע היא נוקטת ביחס מפלה ומבצעת מעצרים בלתי חוקיים נגד נערות הסובבות את שערי הר הבית.
עו"ד דורפמן מסר: "הגיע הזמן שבמשטרת ישראל יבינו שחופש הפולחן וחופש התנועה בעיר העתיקה ובפרט סביב שערי הר הבית הן אינן זכויות השייכות למוסלמים בלבד - אלא גם ליהודים. אם מאן דהוא במשטרה חושש שתפילות של צעירות יהודיות סביב שערי הר הבית יגרמו לאלימות מצד גורמים כלשהם, הרי שעל המשטרה לפעול בנחישות ובתקיפות נגד אותם גורמים, ולא להעניש את הקורבן שבסך הכל מבקש לממש זכות יסוד במדינה דמוקרטית".