בראיון לגיא מרוז מאשימה העיתונאית אשרת קוטלר את מערכת הבריאות והתקשורת בהשתקת נתונים ומאות ציבוריות סביב החיסונים לקורונה, וזאת בין השאר בשל אינטרסים כלכליים מול חברות החיסונים.
קוטלר מספרת על עיתונאים שמיידעים אותה בנתונים שמערכות התקשורת מסרבות לפרסם אותם. לדבריה כאשר משרד הבריאות מממן את הפרסום סביב הקורונה ב-270 מיליון שקלים בשני ערוצים מרכזיים המצויים במשבר כלכלי לא מבוטל, הופכים כלי התקשורת שבויים בידי משרד הבריאות ומגמותיו. "זה חבל חמצן עבורם, ועכשיו לך תהיה ביקורתי כלפי משרד הבריאות שהוא חבל החמצן שלך".
עוד היא תוהה מניין יש למשרד הבריאות סכום שכזה לפרסום בכלי התקשורת. לטעמה המענה הוא שבצמרת התורמים למשרד נמצאת חברת 'פייזר', כך עלה מנתוני 2018. "לכו אחרי הכסף ותראו את העניין", היא אומרת ומציינת כי בשנת 2015 מכון ויצמן מצוי בקשר עסקי עם חברת פייזר לפיתוח טכנולוגיות ותרופות. הדבר מתקשר לטעמה לכך שמכון דוידסון נתון תת מכון ויצמן והוא זה שהעניק את האצטלה המדעית לפרסומים אודות המגיפה וחומרתה בימיה הראשונים של המגיפה. "כשהשותף העסקי שלך הוא פייזר לך תגיד שהם טועים. כשמכון ויצמן מרוויח מיליארדים של דולרים בכל שנה יש כאן ניגוד עניינים מטורף".
קוטלר משוכנעת שישראל מצויה תחת ניסוי רפואי של פייזר ו"משרד הבריאות משקר כאן בעקביות, זה ברור ועכשיו אומרים זאת גם רופאים בכירים", היא קובעת ומבקרת את ההתעלמות הכמעט מוחלטת של כלי התקשורת המרכזיים מהמחאה העממית שאליה מתקבצים אזרחים מכלל המגזרים.
בדבריה תוקפת קוטלר בחריפות את 'חוק הסמכויות' שלדבריה הציבור אינו ודע מה הוא כולל, אך הוא הופך את אזרחי ישראל למי שזכויותיהם נלקחו תחת ממשלה "פסאודו-ליבראלית", כהגדרתה, כזו שבה שותות מפלגות המבקשות להיחשב ליבראליות כ'יש עתיד', מרצ, העבודה ואחרות שמחו נגד החוק בימי נתניהו והגדירו אותו כ'חוק דיקטטורי'. "אין מצב חירום ואנחנו חיים תחת מצב חירום בלי שיש מצב חירום בישראל, והממשלה מאריכה את מצב החירום מה שמאפשר לה לשלול את זכויות האזרחים".
"יש כאן עשרות אלפי אזרחים שהגיעו מכל חלקי הארץ", היא אומרת ומאשימה את התקשורת בהשתקה והתעלמות מהמחאה של מי שמבקש לחיות תחת חופש וללא פחד. "יש אנשים שלא יכולים לעבוד במערכת הבריאות ומערכת החינוך כי עדיין דורשים מהם תו ירוק. הם חייבים לעבור את הבדיקה המטופשת הזו פעמיים בשבוע למרות שהממציא שלה אומר גם הוא שאפשר למצוא בה הכול".
קוטלר טוענת כי השוואת נאומי מנהיגי העולם בתחילת תקופת הקורונה מגלה שכולם דיברו באותם מסרים ואותן הסתרות. "כל ההתנהלות הממסדית היא אותה התנהלות בכל העולם", היא אומרת וכוללת בכך גם את שינויי הנתונים כדי לסדר אותם עם המציאות, את ההכחשות לתגובות גופניות לחיסונים ואת השחרת ההסכמים עם חברות החיסון. "כאן רב הנסתר על הגלוי אבל העולם כולו מדבר באותה שפה".
"כל מה שחשבתי לפני חצי שנה כמופרך וכלא יכול להיות קורה. אני עדיין לא מוצאת את האקדח המעשן שיקשור את הדברים לתכנית הסדר העולמי החדש של דאבוס אבל יש כאן כוונה לשנות את המבנה השלטוני העולמי כדי להציל את כדור הארץ. זה הסדר העולמי החדש והוא כתוב. מנכ"ל הפורום הכלכלי בדאבוס כותב את הדברים בספרו. יש לו שיטה בדוקה ומסודרת והוא מתאר איך העולם צריך להיראות בעידן הבא. הוא מדבר על הצורך ב"מישמוע" האוכלוסייה, שהאוכלוסייה תהיה ממושמעת".