ד"ר יעלה טלמור ברקן
ד"ר יעלה טלמור ברקןצילום: שלומי יוסף

מחקר חדשני ופורץ דרך של המערך לקרדיולוגיה בבילינסון מקבוצת הכללית ומדעני מכון ויצמן למדע בדק את הקשר בין הרכב החיידקים במעי (מיקרוביום) לבין התקפי לב.

הממצאים מצביעים על כך שהרכב החיידקים במעי של חולי הלב שונה באופן משמעותי מזה של אנשים בריאים. תוצרי הפירוק של החיידקים נספגים מהמעי לזרם הדם וכך למעשה משפיעים על כלי הדם והלב. המחקר מצא שההבדל העיקרי בין בריאים לחולים הוא דווקא במחסור של חיידקים ספציפיים שקיימים בקרב אוכלוסייה בריאה ללא מחלות לב.

אחת התגליות החשובות היא שבחולי לב חסר חיידק ממשפחת ה-Clostridiaceae שנמצא באסוציאציה לחומרים בדם שמגנים על הלב וכלי הדם. בנוסף נראה כי החסרים בהרכב החיידקים במעי מופיעים בשלבים מוקדמים של התפתחות טרשת עורקים, עוד לפני שהמחלה באה לידי ביטוי קליני.

מדובר במחקר הגדול והמעמיק ביותר שנערך עד כה בתחום המיקרוביום בחולי לב, כאשר המטרה הייתה למצוא גורמי סיכון חדשים להתקפי לב, לאור אחוזי החזרה הגבוהים של המחלה למרות טיפולי מיטבי בגורמי סיכון ידועים.

החוקרים ד"ר יעלה טלמור-ברקן מהמערך לקרדיולוגיה בבילינסון ומנהל המערך פרופ' רן קורנובסקי, בשיתוף עם פרופ' ערן סגל והדוקטורנט נועם בר מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, אספו נתונים קליניים מפורטים ודגימות ביולוגיות מ-1169 משתתפים, בריאים ולאחר התקף לב. בעזרת המידע שנאסף יצרו החוקרים מאגר נתונים רחב היקף שנמדד ונבחן גם על ידי עם קבוצת המחקר האירופית MetaCardis. באמצעות מודלים מתמטיים ובינה מלאכותית הצליחו החוקרים לזהות מסלולים מטבוליים הקשורים לחיידקי המעי, שלא היו ידועים עד היום.

ד"ר יעלה טלמור-ברקן, רופאה בכירה במערך לקרדיולוגיה ויוזמת המחקר סיפרה כי "המחקר מדגיש את החשיבות של רפואה מותאמת אישית בתחום הקרדיולוגיה. עבור כל משתתף במחקר מיפינו אלפי מולקולות בדם (מטבוליטים) הקשורות לחיידקי המעי ולגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים ידועים, כגון: גנטיקה, תזונה, כולסטרול גבוה, סכרת ויתר לחץ דם. באמצעות נתונים אלו בנינו לכל חולה לב מפה מטבולית אישית אשר מאפשרת להעריך מהם גורמי הסיכון אשר אינם מאוזנים אצלו בצורה אופטימלית ועשויים והוביל להישנות של המחלה".

פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה בבילינסון הוסיף, "זוהי תגלית משמעותית בקרדיולוגיה: תוצאות המחקר מהוות בסיס לפיתוח אמצעי אבחון וטיפול חדשים במחלות כלי דם בלב, כגון פיתוח קפסולות חיידקים אישיות ו/או טיפול בגורמים מטבולים בשיטות מולקולריות וברפואה מדויקת יותר ומותאמת אישית".

פרופ' ערן סגל, ממכון ויצמן למדע, סיכם ואמר כי "מעבר לתגליות בתחום הקרדיו-וסקולרי, במסגרת המחקר פיתחנו שיטה חדשה לרפואה מותאמת אישית שבאמצעותה ניתן לאתר את הסיבות להתפתחות מחלת לב על-ידי השוואה של חולה בודד לקבוצת ביקורת של אנשים בריאים עם מאפיינים דומים".