גם אדמותיה נרכשות. מטולה
גם אדמותיה נרכשות. מטולהקובי פינקלר

את ארגון 'השומר החדש' הקים יואל זילברמן על מנת לסייע לחקלאים בהתמודדותם היומיומית מול תופעות גוברות והולכות של טרור חקלאי, אלימות ופרוטקשן שדוחקים עוד ועוד את ההיאחזות היהודית-חקלאית בארץ ישראל.

התופעות הללו הפכו לחלק משגרת יומם של מתנדבי 'השומר', אך במקביל לכרסום הזוחל העברייני בחקלאות העברית נחשפים זילברמן ואנשיו, יחד עם חקלאי הגליל, למה שנראה בהחלט כמגמה מתוזמרת מתוזמנת וממומנת של רכישת אדמות חקלאיות על ידי גורמים ערבים עתירי הון, לא כולם תושבי ישראל. בעיניו ובעיני החקלאים התופעה נראית כהתגלמות שיבה זוחלת ללא תגובה ציונית.

"מדובר באוכלוסייה מצומצמת שעומדת לבדה מול אותם גורמים עברייניים. קיים ליקוי מאורות בכל מה שקשור בתפקוד המשטרה שהחלישה את משמר הגבול בשנים האחרונות, מה שהעלה משמעותית את אבדן המשילות. ברור לנו שאם לא היו מתקבצות קהילות של 150-200 מתנדבים לעזרת החקלאים, הם היו עוזבים את הקרקע", אומר זילברמן.

שגרת יומם ולילותיהם של מתנדבי השומר הם מאבקים עם גנבי בקר, מציתי ציוד חקלאי, גנבי יבול, פגיעות שיטתיות במובילי המים, הצתת מתבנים ועוד. "גניבות גדולות נעשות בצורה הרבה יותר מתוחכמת כי אלו התארגנויות מסודרות ושם עצם הנוכחות בשטח מתבררת כמשמעותית במניעת גניבות". כל זאת לבד מהמאבק בהפיכת השטחים הפתוחים למוקד פשיעה, שם מוסתרים אמצעי לחימה המשמשים את העבריינים ומשפחות הפשע.

אך כאמור, הפשיעה היא רק אחד האתגרים. האתגר השני מגיע דווקא מכיוונם של נציגי חוק, עורכי דין, שמאחוריהם קנייני קרקעות ערבים עלומי שם.

"בשלוש השנים האחרונות זה הפך לאירוע מאוד גדול שלא היה דומה לו בכמה העשורים האחרונים", הוא מספר. "מדובר באנשי המושבות שהמייסדים שלהם והבנים שלהם בנו את הארץ. מדובר בכפר תבור, יבניאל, ראש פינה, מטולה, יסוד המעלה ועוד. עד כה האדמות הוחכרו בין החקלאים לבין עצמם. בן שעזב את המושבה החכיר את הקרקע לשכן לחמש או עשר שנים, כך שהאדמות נשמרו בין אנשי המושבה, אבל בשנים האחרונות מדובר בדור הנכדים שעברו לאזור המרכז או לחו"ל, לא מכירים את הקרקעות והזיקה הציונית לאדמה אצלם מתדרדרת בצורה מפחידה". במציאות שכזו, הוא מספר, מגיעות הצעות כלכליות נדיבות מצד גופים עלומים שמצליחים לפתות את דור הנכדים למכור אדמות לערבים.

באופן הזה כבר נמכרו עשרה אחוזים מאדמות כפר תבור, ומדובר רק בדוגמא אחת מיני רבות. עורכי דין שמתחזים כמייצגי עצמם מתגלים ככאלה שמאחוריהם גופים שונים מהארץ או מחו"ל, ולדברי זילברמן לא פעם מתברר שמאחוריהם קרנות סעודיות ואחרות, עתירות ממון.

"אותם עורכי דין רכשו את הקרקעות ופירקו אותן לפיסות של חצי דונם או רבע דונם, מה שלא מאפשר לקיים שם חקלאות. הקרקע מגודרת כך שכלי חקלאי גם לא יכול להיכנס פנימה והם הופכים לסוג של בוסתנים, מרצפים את השדה, מקימים סככות שלא ברור מה קורה מתחתיהם", אומר סילברמן ומספר על סככות שנבנו על קרקעות חקלאיות שנרכשו בידי ערבים באזור מזכרת בתיה ומתחתיהן הסתתרו בריכות שחיה ובתים. אל הבוסתנים שנבנים ומרוצפים על האדמות החקלאיות מקפידים ערבים להגיע להפגנות נוכחות שבועיות. "היעד שלהם הוא פשוט לחזור לאדמה. זו פשוט שיבה", הוא קובע.

במשך שנים התעלמה ממשלת ישראל מהתופעה ומחששם של החקלאים הוותיקים שרואים כיצד אדמות המושבות שהיו דגל להגשמת החזון הציונות נרכשות על ידי ערבים. הראשון שמנסה להתמודד עם התופעה הוא שר החקלאות, עודד פורר, שכינס למפגש משותף את גורמי האכיפה לצד ראשי מועצות וגורמים ממשלתיים העוסקים ברכישת קרקעות. את המפגש מגדיר זילברמן כ"מכונן".

"עד היום הידיים כבולות כי נהלי הרכישות לא מאפשרים לדעת מי רכש את מה. מדובר בתחום שאמור להעסיק את המל"ל ומחייב למידה העמקה ואיסוף מודיעין. דרושה שקיפות שתאפשר לאנשי המושבה להיות בעלי זכות ראשונים לרכישת קרקע, יש לחייב מוכר לפנות קודם כל לבעליה של חלקה סמוכה לפני שהוא מציע את הקרקע לגורם חיצוני. דרושה אכיפה שתמנע את שינוי הייעוד החקלאי של הקרקע". חבירת הגורמים השונים בהובלת השר פורר מעוררת אצל זילברמן תקווה לשינוי המציאות בשטח.

(הכתבה מתוך גיליון 15 של כתב העת ריבונות)