אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: איסטוק

בועדת החינוך התקיימה ישיבה מיוחדת ביוזמתה של חברת הכנסת אורית סטרוק על מעמדם ושכרם של הקב"סים, קציני הביקור הסדיר, האחראים על איתור ומניעת נשירה של ילדים ובני נוער ממערכת החינוך.

על התפקיד ומשמעותו לכולנו שוחחנו עם אפרת ילוז, קב"סית תושבת פתח תקווה, הרואה בקב"סים שומרי הסף של מערכת החינוך, אך גם כאלה שהמערכת אינה מכירה ומוקירה את תפקודם.

"תפקידנו לאתר במערכת החינוך הפעילה נערים ונערות, ילדים וילדות, בגילאי חוק חינוך חובה, ולראות אם יש סיכון לנשירה סמויה או גלויה ממערכת החינוך. לפעמים הנשירה מתחילה להתרחש באופן סמוי בגילאי 8-9. התפקיד שלנו הוא לאתר ולטפל", היא אומרת.

על הטיפול עצמו מספרת ילוז: "זה לא שהילד נושר מהמערכת, אלא מדובר במציאות של משפחה במשבר, ניתוק, עיסוק במציאות משברית, ובתוך המציאות הזו הילד מוצא את עצמו בהשהיה, במצב שבו אף אחד לא באמת קשוב לצרכים שלו. ילדים וילדות נשארים בבית כי האימא לא מצליחה להעיר אותם בבוקר ולשלוח לבית הספר והילד נשאר כי האם במשבר או במצב דיכאוני, וילד שנמצא חודש או חודשיים בבית מתנתק מהחברים, מהמשימות הלימודיות, ובהמשך מתנתק מעצמו, מה שמביא לסיכון הגדול יותר".

"בקורונה מקרי הקצה התחדדו והועמקו. הקצב הוא הרבה מעבר למה שהיה בעבר. הבעיה הוצפה על פני השטח", אומרת ילוז ומספרת על דרכי הפעילות בעת איתור ילד על סף נשירה: "אנחנו מאתרים ומתחילם לעבוד מול בית הספר, מרחיבים את מעגל הפעילות לכיוון הרווחה אם דברים לא מסתדרים רק מול בית הספר ומוסיפים מעגלי סיוע נוספים, איבחונים כאלה ואחרים, טיפולים מוסדרים ועוד. הקב"ס הוא מעין חדר מיון טראומה".

בדבריה משבחת ילוז את הרגישות בה התייחסה יו"ר הוועדה, חברת הכנסת שרן השכל, לתפקידם של הקב"סים כצורך לאומי של ממש. "כשאנחנו מצליחים להתכוונן לאיתור הילדים המנותקים ממערכת החינוך אנחנו מצמיחים דור הרבה יותר מכוון מטרה".

על הקושי להבהיר את חשיבות תפקודו של הקב"ס במניעת נשירה עוד טרם היא מתבצעת בפועל, אומרת ילוז: "אי אפשר לכמת את המניעה, אבל כל קב"ס נפגש עם 700-800 ילדים שלא כולם נמצאים בתוך המערכת. כשאני מכוונת ילדה למסד אחרי שהיא לא התקבלה, זו מניעת נשירה. אם היא תתכוונן לתיכון שלא מתאים לה היא תנשור בכיתה י'. אנחנו שומרי הסף לאיתור הילדים שיש להם פוטנציאל לנשירה ואנחנו שנותנים את הטיפול והמענה".

"בתקופת הקורונה התחדד לנו מעמדנו והתחדדה זהותנו כשומרי הסף לטפל בילדים בסיכון. ילדים לא נכנסו לזומים ובמגזר החרדי למרחבים הקוליים, והתנתקו מהמערכת. התחוור לנו המעמד והתפקיד שלנו. עלתה הקריאה שאנחנו עובדים קשה כל כך ועושים עבודה מאומצת וסיזיפית ולא מכירים בנו. זה בא לידי ביטוי בהגדרת התפקיד ובשכר".

על הביטוי הפוגע של השכר להערכת המערכת את תפקידם של הקב"סים, אומרת ילוז: "כשנחוצים לך במערכת, השכר מותאם לכך. אנחנו נותנים 200 אחוזי שירות ומקבלים 60 אחוז בשכר. אין יחסיות בין העבודה לשכר". איך קרה שבמשך למעלה משבעים שנותיה של המדינה הנושא לא טופל? "כנראה שהיה אינטרס לאנשים מסוימים להעלים אותנו, אולי כדי שלא להכיר בכך שבחברה שלנו יש ניתוק ונשירה. זו מציאות שקשה להסתכל לה בעיניים. יש במערכת שלנו נערים ונערות שהם נפגעי המערכת ונפגעי המערכת המשפחתית וצריך להודות בזה. ילד לא אמור לשלם את המחיר של המשבר במשפחה שלו".

ומה צפוי בהמשך? "חברת הכנסת השכל מבקשת תכנית לפתיחת תנאי השכר ולתת לקב"ס את תחושת ההערכה על העבודה שלו. זה יעורר עוד מוטיבציה בעבודה. אנחנו רואים קב"סים שעוזבים את המערכת ואנחנו מאבדים אנשים טובים".

יוזמת הדיון, חברת הכנסת אורית סטרוק, אומרת: "כשיצאתי לדרך לפני 3 חודשים לא ידעתי עד כמה אתרגש ואהיה מוקסמת מהקב"סים, מעבודתם המסורה, מהצלחותיהם המדהימות, מהיכולת שלהם להילחם ולא לוותר על אף ילד. קיימתי סדרת סיורים ברחבי הארץ, במהלכה נפגשתי עם העובדים המסורים האלה, שמדינת ישראל חייבת להם כ"כ הרבה, ומשלמת להם כ"כ מעט. שמעתי את כאבם ואת התלבטויותיהם התמידיות: להמשיך? או לעזוב? והחלטתי שחייבים להביא שינוי. היום אני יכולה לומר שהשינוי כבר מסתמן באופק. אמנם בפתח הדיון נציגת האוצר ניסתה "לייבש" אותנו ולהזכיר לנו שאי אפשר לשנות את השכר, עד לתום תקופת עסקת החבילה במשק, כלומר עד שנת 2023. כלומר אנחנו ניצבים בפני חומה בצורה שלא תאפשר לנו לחתור לשינוי. אבל עד מהרה התברר שיש סדק בחומה. התברר שהקב"סים מיוצגים גם ע"י הסתדרות המורים, שאינה מחויבת כלל לאותה עסקת חבילה".

לדבריה "דרך הסדק הזה אפשר, ואכן כך דרשנו, להתחיל כבר עכשיו להוביל את השינוי. הועדה דרשה מכלל הגורמים האחראים לתנאי ההעסקה של הקב"סים (הממונה על השכר באוצר, מרכז השלטון המקומי, ומשרד החינוך) לקיים סדרת דיונים ב 4 השבועות הקרובים, לרשום פרוטוקולים ולהעבירם לעיוננו. באם לא תהיה התקדמות ראויה) הועדה תסמן את בכירי הגופים הללו לדיוני מו"מ בחדרה ותחת השגחתה. הבהרנו, שגם אם הסתדרות המורים לא תאבק עבור הקב"סים (כי אולי הכח האלקטורלי שלהם, כמה מאות עובדים) פחות משמעותי מבחינתה - אנחנו, חברי הכנסת, נאבק עבורם, כי בעינינו מדובר באינטרס לאומי: הצלת ילדים ובני נוער מנשירה והחזרתם למערכת החינוך ובכלל למעגלי החיים".

סטרוק מודה בדבריה "ליו"ר הועדה ח"כ שרן השכל, על עצם קיום הדיון החשוב הזה בשבוע האחרון לפני הפגרה, ועל אופן הניהול שלו, בנחישות ותוך חתירה למטרה" כמו כן הודתה לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון, ח"כ משה קינלי טור פז, ח"כ יעקב מרגי (לשעבר יו"ר ועדת החינוך), וח"כ עופר כסיף, והוסיפה תודה מיוחדת "לקב"סים על עבודתם היומיומית, המסורה והאיכותית, למען הילדים של כולנו".