מסע התעתועים

אינני בטוח שנחמיה שטרסלר , במאמרו ב:הארץ", בשבוע שעבר, שכותרתו "ביבי, קח שיעורים פרטיים מבנט", באמת התכוון למה שמשתמע מן הכותרת, אבל בדבר אחד אין לי ספק ; מסע התעתועים של נפתלי בנט לרוסיה לא באמת נועד להועיל למדינה היהודית.

הוא לא ביקש להקים קול זעקה לנוכח האפשרות שלאיראן יהיה נשק גרעיני שיכול ויוצב קרוב מאוד לגבולותינו.

מה שיותר מתקבל על דעתי הוא שחילול השבת בפרהסיה של עשרות האנשים במשלחת - וחלקם, אני מניח, לא בשמחה ויתרו על הבילוי המיוחל בחיק המשפחה ביום המנוחה השבועי - נועד לצרכים פנימיים. מישהו, כנראה, לחש על אוזנו של בנט, שהנסיעה לרוסיה תעמיד אותו על אותה מדריגה שעליה עמד בנימין נתניהו.

שטרסלר סבור, למקרא מאמרו, שבנט כבר נמצא על מדריגה גבוהה יותר; ולי מותר לחשוב שמוטב יהיה לעם ישראל אם בנט יחדל מלרדוף אחרי רוחו של נתניהו. האובססיה המגלומנית שלו, אותי מתסכלת.

מסעותיו ברחבי העולם מסוכנים הרבה יותר, בעיניי, לגורלה של המדינה היהודית מן הפלישה הרוסית לאוקראינה. זאת, משום שהם נותנים, בפועל, לגיטימציה, בשתיקה, שמשמעה הסכמה, להסרת הסנקציות שהוטלו על איראן בימי טרמפ. לא שזעקתו של בנט הייתה מועילה, אבל עצם הזעקה חשובה; אם כי יש ציניקנים שחושבים ש"העולם הנאור" לא ייתן לאיראנים לעשות את מה שהם מאיימים לעשות. אותה גישה הייתה , בזמנו, גם כלפי המשטר הנאצי. ראש מדינות ניסו לפייסו בדרכים שונות. לשיאם הם הגיעו, כאשר הם אילצו את העם הצ'כי לוותר על חבל הסודטים שהיה חלק מצ'כוסלובקיה החופשית.

ומי לידנו יתקע שבבוא היום, כשלאיראן יהיה נשק גרעיני, שבאמצעותו היא תוכל לאיים על שלום העולם כולו, היא לא תתבע מארצות הברית, לדוגמה, לאלץ את המדינה היהודית לוותר על חלקים משטחה הריבוני; ולהחזיר לערבים את השטחים שהם איבדו ב - 1948.

יש לשער שחלום הבלהות הזה לא יהפוך לעולם למציאות כואבת, תודות למה שיש לצה"ל במחסניו, אבל בנט חייב, למצער, לחשוב עליו – ולא נראה לי שזה קורה. חיוכים וחיבוקים, גם עם טיפוסים מתועבים כמו השליט הטורקי, זה בסדר; אבל צריך הרבה יותר מזה. נתניהו הבין את זה. בנט רחוק מאוד מלראות את הדברים באורח מפוכח; שלא לדבר על שאר חבריו לממשלה , אלה שעסוקים, איש איש בתחומו, במילוי גחמות אישיות. וכשנשרף בית כנסת ברמלה לפני כמה ימים , רק שר הדתות מצא לנכון להגיב; אבל זה לא ממש תפקידו. אמות הסיפים היו צריכות לרעוד – וזה לא קרה.

כך או אחרת, אינני מבין את ההתלהבות ממסעותיו של בנט. לטעמי, מוטב היה, אם אין הוא מתעסק בניסיונות למנוע מאיראן נשק גרעיני, שהוא יתעסק כעת במה שקורה בתוך המדינה פנימה; כגון, בהשתלטות הבדואית על הנגב ובהתנכלות ליהודים בכבישים ביהודה ובשומרון בערים המעורבות.

ב – 1917 קבעה הצהרת בלפור שבארץ ישראל יוקם ביתו הלאומי של העם היהודי. כתב המנדט שניתן לבריטים קובע זאת במפורש וב- 1948 זה קרה; אבל מאז, לצערי, דווקא בקרב היהודים יש שחושבים שנוכל להסתדר גם בלעדיו.