מדינת ישראל עברה שבוע קשה.
טרור של מחבלים שלקח חיים של נשים וגברים, יהודים, דרוזים ונוצרים, טרור שמטרתו היא להרוג ולהרוס, בשם כל מיני דברים שהם בעצם שנאה.
במי שרוצים לאיים עלינו נלחם ולא נאפשר לפגוע בנו. נאבק בהם עד חורמה. את היד שבאה עם סכין או עם נשק, יד של טרור - אנחנו נכרות.
באותה נשימה אנחנו חייבות וחייבים לזכור שיש גם יד שמושטת לשלום. כשהסכמי אברהם הגיעו להצבעה, לא היה לי ספק. יש דברים שהם מעל שיקולים פוליטיים צרים. הצבעתי בעד, כמובן. הצבעתי בעד הסכמי אברהם כי אני מאמינה בשלום.
מאז ומעולם.
אני מובילה היום את המפלגה שראתה שלום, חלמה שלום ועשתה שלום. מפלגת העבודה שמאמינה שאת הביטחון שלנו נשיג לא רק באמצעות עוצמה צבאית ועם היכולות האדירות שיש לנו, אלא בטחון מתוך הסכמים, והסכמים כבסיס לשלום.
הביקור שלי השבוע באיחוד האמירויות הבהיר כמה עוד אפשר לעשות. חתמתי על שני הסכמים קריטיים להמשך שיתוף הפעולה בין המדינות, הסכמים שיחזקו את חופש התנועה של אזרחיות ואזרחים בתוך המדינות והסכמים שיחזקו את הסחר הימי בנינו.
ביחד עם המשלחת שלנו, הוספנו עוד שכבה של קשרים - דיפלומטיים ואישיים, שישמרו על מערכת היחסים בין ישראל ובין איחוד האמירויות ויחזקו אותה. פגשתי מנהיגים שמחויבים לקשר הזה, מחויבים לאינטרסים המשותפים שלנו לא פחות מאשר למאבק נגד האויבים המשותפים שלנו.
כשרת התחבורה אני בטוחה שההסכמים האלה ייטיבו עם מדינת ישראל, עם הכלכלה הישראלית ועם המסחר הישראלי, בשביל זה אני עובדת ופועלת - בארץ ומחוץ לה.
השלום הזה אמיתי וחשוב.
הוא מזכיר לי שוב ושוב את מה שאנחנו יודעות כבר עשרות שנים - שלום עם מדינות האזור הוא חשוב ויש לטפח אותו, ובמקביל לא לשכוח ולא להפקיר את השלום שיש לנו עם השכנות שלנו - ירדן ומצרים. שלום שהכרחי להמשך קיומה וביטחונה של מדינת ישראל.
נמשיך לעשות הכל כדי שהשלום הזה, הקרוב והרחוק, ישמור עלינו, ישמור על מדינת ישראל ויגן עלינו מפני האוייבים המשותפים שיש לנו.