מעצר אחד המחבלים
מעצר אחד המחבליםצילום: דובר צה"ל

כל משבר מאפשר לעצב מציאות בדרך שונה משהייתה עד לאחרונה, במידה שתשרת טוב יותר את הצד שידו על העליונה ואינו חפץ לחזור להסדר שכבל אותו עד לאחרונה.

מעת שהוכרז בצה"ל מבצע "שובר גלים" לפגיעה בתשתיות הטרור הרצחניות, יש לשבור גם חלק מ"המוסכמות" הישנות, בין ישראל לארגוני הטרור ותומכיהן באשר הם.

שבירת מוסכמות ביהודה ושומרון ובשטחי הרשות

מוסכמה ברורה שצריכה להישבר הינה חופש התנועה החמושה של מחבלים ערבים ברחובות הערים והכפרים ביהודה ושומרון, ולא מן הנמנע שגם ברצועת עזה, בוודאי אם זו תפעל במערכה הנוכחית. המצב המאפשר למחבלים חמושים לנוע באופן גלוי ובמפגיע ברחובות העיר ג'נין או שכם לדוגמא, ולהפגין את כוחם בעודם מאיימים על מדינת ישראל, כוחות צה"ל והמתיישבים היהודים- צריך להיפסק באחת משתי הדרכים: הפסקת נשימתם של המחבלים או הפסקת הסתובבותם מעל פני האדמה. כך ראוי שתדע כל אם ערבייה שגורל בנה המחבל, בין אם פועל הוא בשטחי הרשות פלסטינית או בישראל, יופקד בידי כוחות הביטחון שישקלו כיצד ומתי ראוי לחסלו.

בשעה שהובהר הצורך והחל מבצע צבאי למיגור גל הטרור הנוכחי, צריכה מדינת ישראל לחזור לסיכולים ממוקדים ללא כל התראה ועד הכרעה ללא תנאים של שכבת המנהיגים, או מי מהם שיישאר בחיים. כך לפחות ייחסך מבתי הדין לשפוט במגבלת הדין מחבלים הנלכדים בחיים, שמשוחררים כעבור מספר חודשים וחוזרים לבתיהם ולמעגל הטרור כגיבורים.

הפגנות הפורעים מקרב ערביי יהודה ושומרון במוקדי חיכוך לאורך גדר הביטחון, המשווקות בתקשורת כבעלות כוונה תמימה לכאורה אך בפועל מסכנות את כוחותינו, מזיקות לגדר ומשחיתות את תשתית המכשול ובכך מהוות סיכון לכלל תושבי ישראל- צריכות להיפסק או להיענות בתגובה קטלנית מכפי שהייתה עד עתה.

הטרור המושתק בתקשורת הישראלית, הוא טרור האבנים ובקבוקי התבערה שלאורך הצירים אליהם יוצאים המחבלים מהכפרים הסמוכים, צריך להיענות בתגובה קטלנית כלפי אותם המחבלים, המגובה בסנקציות קשות על היישובים מהם יוצאים הם לפיגועים. כך לדוגמא יש לטפל בחומרה במחנה הפליטים אל ערוב ובאל חאדר החולשים על ציר 60 ובכפר חוסאן שבסמוך לבית לחם ולוודא כי הבתים והמטעים מורחקים מהצירים לאחר שכבר מוצה עניין סלילת העוקפים. שיטה שפועלת היטב ומוכרת ללא מעט ערבים במדינות שכנות.

יש לוודא בקפדנות יתירה כי מחיר העברת כספים מהרשות הפלסטינית למשפחות המחבלים החיים והמתים, הינו בלתי נסבל מבחינת הרשות הפלסטינית ותומכיה. רק כשעל כל שקל המשולם למחבל ישולמו שקל למשפחת הקורבן ושקל נוסף למערכת הביטחון הישראלית שמיצתה עם המחבל את הדין – יבינו הערבים את המחיר הבלתי הגיוני שבעידוד ההסתה והטרור הלכה למעשה.

במקביל יש להבהיר כבר עתה לארגוני הטרור היושבים בכוננות בעזה, כי המחיר שיגבה מהם בגין הפרת השקט מהרצועה יענה בחומרה שניתן לראות כדוגמתה לאחרונה במחוזות שונים באוקראינה או בסוריה השכנה.

שבירת מוסכמות ביתר שטחי ישראל

היות ובשבירת מוסכמות וניצול הזדמנויות עסקינן הפעם- יש הכרח להזכיר ולהבהיר כי אם תאלץ ישראל לעבור ממבצע מוגבל למלחמה בעצימות גבוהה, אזי ישברו לא רק יותר עצמות כדברי רמטכ"לי עבר, כי אם גם יותר מוסכמות שאינן רק בשטח האויב. מוסכמות טוב שישתנו גם בלב ליבה של ירושלים, בירת הנצח של עם ישראל, שההזדמנויות בה לא מוצו לצערנו מאז שחרורה ביוני 1967, בשל טעות הנהגתית - היסטורית חמורה.

יש לפעול בכדי לעדכן את החוק הישראלי ולדרוש כי ערבים החיים בישראל ונהנים ממלוא הזכויות בעודם נטולי חובות (ולו רק נאמנות) אך תומכים במחבלים הקוראים להשמדת המדינה ופגיעה בישראלים- תישלל אזרחותם וישללו כל זכויותיהם הנלוות.

לא יתכן כי במדינת ישראל ימשיכו לחיות אזרחים שווי זכויות החפצים בהשמדת ביתי, מייחלים לחיסולי ומתפללים לגירוש משפחתי. זאת בעוד כולנו מאפשרים להם לחיות בביטחון וברמת חיים גבוהה מכל אחיהם "הפלסטינים" במזרח התיכון, ללמוד ולעבוד תוך קבלת קרקעות, הטבות, מענקים ומלגות. לא ייתכן כי הערבים הישראלים תומכי המחבלים שמרימים ידם על שכניהם הישראלים שמסיהם, שירותם ותרומתם למדינה מבטיחים את איכות חייהם של כלל התושבים- ימשיכו לחיות אחרי גל הפרעות כאילו כלום לא קרה. לא ייתכן כי ערבי ישראלי שפעל במודע כמחבל "פלסטיני" לכל דבר ועניין - ימשיך לחיות בשטח המדינה ובשכנות לאזרחים בהם פגע, עם תמיכות, סיוע ודאגה של מוסדות המדינה למשפחתו התומכת והרחבה.

סטודנטים ערבים ישראלים הלומדים במוסדות האקדמיים הרשמיים של מדינת ישראל, שהביעו תמיכה והזדהות עם פעילות המחבלים – לא צריכים ללמוד לצד אלו מעמיתיהם ללימודים היוצאים לשירות מילואים. ככלל – עליהם להיות כלואים באשמת תמיכה בטרור או לכל הפחות ללכת ללמוד באוניברסיטאות ערביות מחוץ לגבולות המדינה. כך יפנו הם את המקום אותו קיבלו בחסד ההעדפה המתקנת, למען בניה ובנותיה הטובים והנאמנים של הארץ הזאת, שלא נמצא עבורם מקום ותקן מפאת אפליה לאחר שסיימו שירות לאומי או צבא. מצב זה חייב להשתנות עת ייקבע שמי שלא נאמן למדינה, החפץ בהשמדתה ותומך באויביה– לא ייהנה בשום מצב מטובה, נדיבותה ומנעמיה.

בהקשר זה ראוי לציין כי המדיניות האקדמית הניטראלית לכאורה, הנמנעת מהזדהות ברורה עם הציונות, שכופות על עצמן הנהלות חלק מהאוניברסיטאות הישראליות - הינה איוולת גלותית, חסרת עמוד שידרה וכבוד לאומי שאין כדוגמתה ויש לגנותה. לא יתכן שבאוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים, סמל אקדמי ציוני ומופת לדבקות ועמידה איתנה על אדמה שנגאלה טרם הקמת המדינה, יש מי שמאפשר הפגנת תמיכה של סטודנטים ערבים במחבלים, ומונע מסטודנטים ציונים להניף את דגל ישראל בגאווה ולהביע תמיכה גלויה בכוחות הביטחון ומשפחות הנפגעים. כיצד זה עלה בדעתו של איזה "אינ-טלקטואל", ממכללת ספיר, שחוטפת מעת לעת רקטות מרצועת עזה, לתלות כרזת חמאס שחורה במסגרת תערוכה בקמפוס הנפלא?

עיר, כפר או יישוב במדינת ישראל שהנהגתו ותושביו פועלים כנגד המדינה בחסות והודות למסיה; המהללים ומשבחים את אויביה; המנציחים את דמותם ומורשתם הבזויה של מחבלים לאחר שמתאבלים הם על מותם, גם אם "בטעות" לכאורה - יזכו לסל טיפול ייחודי שיאפשר לתושבים להזדהות מקרוב, או לכל הפחות ביתר קלות ומעומק הלב, עם מצבם הפיזי של אחיהם הפלסטינים בעזה, בסוריה או בלבנון. כספי משלם המיסים הישראלי, הנאמן לארצו, ישללו מאותו יישוב לתקופה מסוימת ויוקצו לטיוב תשתיות הביטחון במקום ולפיצוי בעבור הנפגעים. כך למשל יש לקחת מתקציב המיליארדים שסחטו הערבים לאחרונה מהקואליציה בכדי להוסיף תקנים למג"ב ולמשטרה, לשפר את אמצעי הלחימה והאכיפה, להקים יחידות משמר לאומי ועוד, על מנת להתמודד בעתיד עם הערבים כפויי הטובה בתוככי ישראל, שלא השלימו עם עצם קיומה של המדינה שמממנת אותם כבר 74 שנים.

יש להבהיר בקצרה, בבהירות ובפשטות- תמיכה באויבי המדינה פוסלת אזרחות בה ושוללת הטבות שאינן כורח המציאות. מי שיביע הזדהות עם מחבלים בכל דרך שהיא- תישלל אזרחותו וימצא הוא את עצמו עם תעודת זהות בכל צבעי הקשת, למעט כחולה!

לסיכום

גל הטרור הנוכחי שנכפה על מדינת ישראל וגובה מחיר דמים מאזרחיה, הביא לתחילתו של מבצע "שובר גלים" ב-31 במרץ. מבצע זה צריך להסתיים לאחר פגיעה קשה ביותר בתשתיות הטרור והפשיעה הלאומנית החמורה הנלווית אליו בכל רחבי הארץ.

אלברט איינשטיין טען כי "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כדי ליצור אותן". לפיכך, על המבצע להביא לשינוי מדיניות ושבירת המוסכמות "הנבחרות", שהרי זוהי הגדרתה של מלחמה- "המשך המדיניות באמצעים אחרים" כדברי קרל פון קלאוזביץ, אחד מאבות תורת הלחימה המודרנית.

שבירת המוסכמות (הסטאטוס קוו) שאינן תואמות את דרישותיה וציפיותיה של מדינת ישראל בסופו של מבצע צבאי, יאפשרו לרשויות המדינה הרלוונטיות והמוסמכות חופש פעולה נרחב יותר בכל זמן ומרחב, בהעדר גורם חיצוני שביכולתו לעשות כן, כמו גם הרתעה משמעותית יותר מכפי שהופגנה בעת האחרונה.

על המבצע לסמן את תחילתה של "מלחמת המשילות הראשונה". זו שתחזיר למדינת ישראל את השליטה המלאה על כל חבלי המכורה, מהנגב דרך ההר והשפלה ועד לצפון הגליל, כשבראש ובראשונה- ירושלים הבירה!

המאמר מוקדש להחלמתם המהירה והמלאה של פצועי הפיגועים ולעילוי נשמות 11 הנרצחים בגל הטרור הנוכחי: דוריס יחבס, משה קרביצקי, לורה יצחק, מנחם מנוחין יחזקאל, לוחמי מג"ב יזן פאלח ושיראל אבוקראט, השוטר אמיר חורי, יעקב ישראל שלום, אבישי יחזקאל, העובדים הזרים ויקטור סורוקופוט ודימטרי מיטריק. השם יקום דמם.