אביחי בוארון וישראל כ"ץ
אביחי בוארון וישראל כ"ץ צילום: דוברות

לפני מספר ימים מונה עורך הדין אביחי בוארון לראשות ועדה בתנועת הליכוד, שתכליתה תכנון פיתוח ההתיישבות ביום שאחרי חזרתה של המפלגה לשלטון. שוחחנו אתו על משמעות הוועדה, התכניות ועל האפשרות שלא מדובר ביותר מעוד ניסיון של הליכוד להצטייר כמפלגת ימין מיישבת, בעוד בפועל הדברים לא קרו בלמעלה מעשור בו שלט נתניהו.

איך נולד רעיון הקמתה של הועדה? "זה נולד בעקבות סיור של ישראל כץ בגבעות עמיחי ושילה. המחשנו לו את האופן שבו הרש"פ מנהלת מערכה לעומתית למדינת ישראל ומשתלטת על כל גבעה ועל כל הר כדי ליצור רצף התיישבותי ערבי ביו"ש, ולמעשה בכוונת מכוון חונקת את הישובים הישראלים. למעשה זו בניה מדינית של מבנים, הרבה פעמים ריקים ללא קשר לריבוי טבעי ולא באופן צמוד דופן כמו בצד הישראלי, אלא בשטחים פתוחים לגמרי באמצע שום מקום בצורה חכמה ואסטרטגית כדי לחנוק ישובים ישראלים וכדי לשבת על צירים מרכזיים ביו"ש".

כל זאת קורה כידוע עם "הרבה מאוד כסף אירופאי", אומר בוארון ומציין את חשיבות החיבור של הנקודות לקו אחד שמשרטט את המערכה המתוכננת היטב של הרש"פ. "זה לא טרקטור כאן וגבעה שם. הכול מתכתב אחד עם השני ונעשה בצורה מאוד מתוכננת וחכמה, ולמעשה הרש"פ חונקת כך את ההתיישבות וגורמת לישראלים לא לרצות לגור כאן. בעוד 10-15 שנה יהיה קשה מאוד לקיים כאן התיישבות".

"ערכנו הרבה מאוד סיורים עם רוב ככל חברי הכנסת של הליכוד ומפלגות הימין. אחד המשמעותיים היה עם שר המודיעין דאז אלי כהן, ובעקבותיו הוא החליט שחוקרי המשרד הם יהיו אלה שיכתבו את הדו"ח על המתרחש. ביוני 2021 יצא דו"ח של משרד המודיעין על כוונת הפלשתינים להקים בפועל את המדינה הפלשתינית תוך יצירת רצף התיישבותי שלא יאפשר לפנות אותם. בנוסף מדובר שם בחיבור של המדינה הזו עם הגליל והמשולש והפזורה הבדואית בנגב. המטרה היא יצירת רצף ערבי שיהווה מדינה בתוך מדינה".

בוארון מחדד את הדברים: "מדובר באתגר לאומי. כשהערבים ישלטו בגב ההר מדינת ישראל וצה"ל לא יוכלו לשלוט במרחב הזה, וממילא זה יקרין על כל הארץ. בשעתו היה ויכוח בין דיין ואלון אם נכון להקים רצף התיישבות בבקעה או לשבור את ההגמוניה הערבית בגב ההר כמו שחשב דיין. היום אין לא את זה ולא את זה. אנחנו מפסידים גם בבקעה וגם בהר. הם בולעים את השטח".

"היה לי ויכוח עם חבריי הטובים ביותר אם לנהל מערכה שהיא קרב בלימה ונסיגה רק על שטחי C או לדבר על המערכה על השטחים הפתוחים. בסופו של דבר התקבלה דעתי ויותר ויותר מדברים על המערכה על השטחים הפתוחים, כי כשזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי מביא ל-25 אחוז לכל היותר. גדעון סער עצמו אמר שנקבל מצב שבו ישובים מרכזיים יהפכו מובלעות בים פלשתיני שיבנה עד דופן הישובים שלנו".

בחזרה לסיור עם ישראל כץ שהניב את הקמת הועדה: "בסיור עם ישראל כץ הוא עמד על הבעיה בצורה מהירה ומרשימה והציע שמי שמכיר את ההתיישבות לפני ולפנים יישב על המדוכה ויתכלל את הרצון של המחנה הלאומי לעשות מעשה. צריך לנהל סדר יום אפקטיבי ממוקד ויעיל המושתת על תכנית שתמנע את חנק ההתיישבות ותחזק את השליטה והאחיזה הישראלית", אומר בוארון.

בין השאר מציין בוארון כיעד את הקמתה של "עיר חדשה בבקעה שחייבת לקום. לא יתכן שהבקעה שיש עליה קונצנזוס לאומי תוחזק על ידי 6000 תושבים בלבד. במקום בו תהיה אוכלוסיה ישראלית נאמנה ישראל תוכל לשלוט".

על פעולת הועדה שעדיין לא נקבעו חבריה, הוא אומר: "נסתכל על המפה בצורה כוללת ונבדוק איפה נכון להתיישב ואיפה נכון לפעול ביטחונית, גם בשטחי B שבסמכותנו הביטחונית. כיום אנחנו נכנסים ויוצאים באזורים הללו, אבל אנחנו מאפשרים לרש"פ לבנות בשטחים הפתוחים. אמנם נכון לבחון מחדש את הסכמי אוסלו ולקעקע אותם, אבל גם אם לא רוצים לעשות זאת אפשר אקטיבית למקם בסיסים מוצבים ודרכים בעלי היבט ביטחוני באזורים הללו ולמנוע בכך מהרש"פ לשבת על הישובים הישראלים, כפי שקורה מעל עמיחי. שם מוקמת עיירה פלשתינית שהחלה בה הבניה. היא הגיעה לכאן אחרי שהקמנו את עמיחי. הם בונים על הקצה של שטחי B באמתלה שמותר להם".

"מעל חמישים שנה לאחר שחרור שטחי מולדת ואנחנו עדיין מנהלים את יו"ש כאילו מדובר בחצר האחורית של ישראל. החוק הישראלי לא חל באזור, המנהל האזרחי הוא שמנהל את חיי האזרחי, דיני הכיבוש הבינלאומי עדיין חלים וכל זה מונע מישראל להתייחס לאזור ככזה שניתן להקים בו תחנות חשמל, רכבות ותשתיות. התרגלנו לכך שכל שכונה שרוצים להקים תלויה באישור שר הביטחון ובכינוס מתת"ע, בעוד בכל מקום מתכנסת ועדת תכנון אזורית שמאשרת. הרעיון הוא שהועדה הזו תשים מסמך שידבר בשפה אחרת מכל מה שהיה. אנחנו ביהודה ושומרון כדי להישאר ולא כדי לגלגל אירוע. אנחנו סוללים כבישים, מותחים קווי חשמל ורכבות, בונים תשתיות לשניים ושלושה מיליון איש שעוד יבואו".

ואולי, שאלנו את עו"ד בוארון, שוב הליכוד עושה שימוש באנשי ההתיישבות, כפי שהיה בעבר והפעם הוא זה ש"עושים עליו סיבוב", ולאחר שהוא יהווה הגשר לליבם של אנשי ההתיישבות שיחזירו את הליכוד לשלטון תוכנ תכניתו למגירה ותישכח, כפי שהיה בעשור האחרון.

"אמנם אנחנו משתדלים לכוון את מעשינו בתמימות, אבל תמימים אנחנו לא", משיב בוארון. "מובן שיכולות להיות תופעות כאלה ואחרות, אבל תפקידנו הוא לא לשאול אם עושים עלינו סיבוב או לא, אלא לרתום כל הזדמנות לטובת הערך שאנחנו מאמינים בו, כרגע זו ההתיישבות".

לדבריו "אולי יש מגמות פוליטיות בהקמת הועדה, אבל זה לא משנה לי. תפקידי לקחת אותה ברצינות ולגבש מסמך רציני שיונח על השולחן. לא פעם כשהונח מסמך על השולחן, כמו שעשה משמאל ביילין, לא ניתן היה להתעלם ממנו. גם אם יהיו סיגים פוליטיים בהחלטה כזו או אחרת, כך מתנהלת הפוליטיקה שלא פעם מתנהלת מאילוצים. בליבת המפלגה מדובר באנשים ערכיים ורוצים טוב ונאמנים לעם לארץ וליהדות, ונצטרך לראות איך מוציאים לפועל את התכנית או חלקים מרכזיים בה מיד עם חזרת הליכוד לשלטון".

מדוע הקמת הועדה נעשתה על ידי ישראל כץ ולא על ידי יו"ר המפלגה בנימין נתניהו? האם אין בכך כדי להעלות חשד שנתניהו לא יעמוד מאחורי המסמך ולא יחתור למימוש מסקנותיו? "אני בקשר טוב מאוד עם נתניהו אישית ועם לשכתו. הסיבה שזה יצא מתחת ידיו של ישראל כץ היא שהוא יו"ר מזכירות הליכוד והוועדה היא ועדה בתוך מזכירות הליכוד ולו הסמכות להקים את הועדה, אבל מובן שהמסמך יעבור תחת ידיו של יו"ר התנועה לפני שהוא יפורסם. המסמך יזכה להערותיו ויהיה על דעתו".