מתכוננים
מתכוננים צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ישראל לקראת עומס חום קיצוני שמגיע על רקע המראות הקשים מאירופה. על ההיערכות בבתי החולים וההמלצות לכולנו שוחחנו עם ד"ר קובי אסף, מנהל חדר המיון בהדסה עין כרם.

על ההיערכות בבתי החולים אומר ד"ר אסף כי לא מדובר בהיערכות מיוחדת שכן הגעה של כחמישה חולים שלקו בהתייבשות לחדר מיון שמקבל בכל יום כשלוש מאות חולים, לא אמורה להשפיע על ניהול חדר המיון. הצוותים הרפואיים יודעים היטב כיצד לנהוג בחולים והמערכות מוכנות. האתגר, אומר ד"ר אסף, הוא להביא למניעה מראש של ההיפגעות מחום ואת זאת אפשר לעשות במספר כללים הכרחיים נדרשים ואותם חשוב שכל אדם יכיר ויידע, ובמיוחד האחראים על פעילותם של אחרים כמו מורים ומפקדים בצבא.

"נזקי החום הם שניים, הדבר הראשון הוא עליית טמפרטורת הגוף שפוגעת במערכות עד כדי קריסת מערכות, והדבר השני הוא התייבשות שהיא פועל יוצא של איבוד נוזלים עיקר בהזעה, שתן וחוסר שתייה. זה משולב אבל לאו דווקא כי אדם יכול לשתות הרבה אבל אם הוא חשוף לחום הטמפרטורה תעלה יהיה לו עומס חום למרות שלא חסר לו נוזלים. אדם גם יכול לשבת במזגן בטמפרטורה נוחה אבל לא לשתות יום וחצי, רק ממה שיאבד בזיעה ובשתן יגיעה לחוסר נוזלים, כך שאלו שתי בעיות שכל אחת קיימת בפני עצמה ובחשיפה לחום יש את שילוב הבעיות שכל אחד מחמירה את השנייה", אומר ד"ר אסף.

"צריך להבין שהגוף שלנו יוצר כל הזמן חום ולכן הוא חייב לאבד חום לסביבה, אחרת הטמפרטורה תעלה עד כדי פגיעה כל מערכות הגוף. מערכות תפקוד הלב, המוח ועוד נפגעות לאט לאט כשהמעלות עולות מעל 39 מעלות וכשמגיעים ל42 זה מצב שהגוף קורס. כדי להתקרר צריכים לקרות כמה דברים, ראשית שהטמפרטורה של הסביבה תהיה נמוכה מטמפרטורת הגוף כי אחרת הגוף לא יוכל לאבד חום לסביבה. הדבר השני הוא שנקלוט פחות חום מהסביבה. אנחנו רואים אנשים צעירים שמשילים בגדים והולכים עם מכנסים קצרים וגופיות וחושבים שכך הם מתאווררים אבל זה להיפך, כי עכשיו העור חשוף לשמש והם מקבלים קרינה ישירה לעור. הבדואים שמתורגלים בחיים בחום, הם מכוסים מכף רגל ועד ראש בבד לבן שמונע קרינה".

מוסיף ד"ר אסף ומעיר כי "בנוסף ההתייבשות של הזיעה על העור לוקחת חום מהגוף גורמת להתקררות. לכן ביציאה מים או בריכה אם יש רוח קלילה מרגישים קור על הגוף. מתוך כך אפשר להבין איך נוצר החום ואיך מתגוננים מפניו, להיות כמה שפחות בחוץ, כמה שפחות פעילות בחוץ כי פעילות מעלה את טמפרטורת הגוף. אם יש פעילות צריך לעשות פסקי זמן במעבר למקום קריר ומוצל. לכן אחרי 45 דקות של מסע בצבא יש הפסקה של רבע שעה כדי שהגוף יתקרר. להיות מכוסה כדי למנוע קרינה, ביום חם ללכת עם שרוולים כדי שעור הגוף יהיה כמה שפחות חשוף, לדאוג שלא תתלבש עלינו בנוסף לבעיית החום גם בעיית חוסר הנוזלים ולכן לשתות, ולא רק מים. או לשתות ולאכול או נוזלים עם מלחים כי בזעה אנחנו מאבדים נוזלים ומלחים ואם רק נשתה ללא תוספת מלחים נגרום לחולשה".

ד"ר אסף מציין בדבריו כי "אצל ילדים ואנשים מבוגרים התופעה קשה יותר. הגוף פחות יודע להתמודד. לאנשים מבוגרים יש ליקויים כמו מחלות ריאות סכרת כליות ועוד והם משתמשים בתרופות שיכולות לפגוע ביכולת הגוף לאבד חום לסביבה ומורידות את מידת ההזעה של הגוף". אצל מבוגרים לעיתים ישנם מחלות כמו פרקינסון שהרעידות בהן מעלות את רמת החום. לכך מצטרף גם חוסר המודעות אצל ילדים ומבוגרים.

בדבריו ממליץ שוב ד"ר אסף לצאת אל החוץ עם כובע רחב שוליים שמצל על הראש, בגדים דקיקים בהירים עם שרוולים ארוכים.

על הטיפולים בבתי החולים הוא אומר כי אלה מתמקדים בשלושה פרמטרים: "הגוף חם ולכן צריך קודם כל לקרר את הגוף. יש שיטות שונות לקירור מקומות בגוף שבהם עוברים כלי דם גדולים ועוד, הנחת החולה במקום ממוזג וכו'". בנוסף מתמודדים בטיפול במתן נוזלים שכן חלק גדול מגיעים מיובשים. שאר הטיפול מותאם לכל חולה על פי הפרמטרים האישיים שמתבררים בבדיקת המדדים השונים.