בחג הפסח הופיע עם ישראל בעולם. הנס הגדול של יום זה הוא הארת אלוהית עצומה, "מאפס למאה" כמו שרגילים לומר בימינו.
היינו בהסתר פנים בעבדות נוראה, שואה של השפלות, התעללויות ורציחות במשך מאתיים ועשר שנים.
היה כבר נראה שאלהי האבות עזב את צאצאיהם בידי אומה שפלה, ואין עוד תקווה. ואז, בתוך זמן קצר מאוד, מבלי שישראל עשו דבר שיהיו ראויים לכך, הופיע עליהם הקב"ה. ניסים עצומים המשדדים מערכות טבע, הודיעו לכל העולם שיש בעל הבית, והוא אלוהי ישראל. הטבע בשבילו אינו רלוונטי, והוא משחק בו כרצונו. "ובאלוהי מצרים אעשה שפטים" הבטיח הקב"ה – וקיים. ישראל לוקחים בי' בניסן את אלוהי מצרים וקושרים אותם, מה שהצאן במצרים לא היה רגיל אליו.
וביום י"ד לחודש, שוחטים, זורקים את דמו, וצולים אותו בשלמותו. הריח והמראה ניכר בכל פינה במצרים. ה' עשה שפטים באלוהי מצרים על ידי העוצמות שנתן לישראל – זה גילוי שכינה. התעצמותה של כנסת ישראל – האומץ של בני ישראל לעמוד מול אלהי מצרים, זה גילוי שכינתו של הקב"ה.
"ויוציאנו ה' ממצרים, ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול". דרשנו בליל הסדר "ובמורא גדול זה גילוי שכינה" – ומהו גילוי השכינה, מסבירה ההגדה "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי... ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים". אלהי העולם לוקח את עמו כשהוא שקוע בתוך עם אחר, בעוצמה גדולה ובמורא גדול – "ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך". גילוי השכינה הוא הוצאת עם ישראל מבין המצרים, תופעה שאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית.
כאז כן היום - מורא גדול ושכינה כזה ראינו בדורנו, שאלוהי העולם בא לקחת לו גוי מקרב גוי. בניסים גדולים, באותות ומופתים, המתגלים לעיננו בקיבוץ גלויות, בקום המדינה, בשפה העברית, בכלכלה ובמלחמות ישראל נגד אויבינו.
ומה תפקידנו בכל זה? עם ישראל הוא גילוי השכינה. העוצמות של עם ישראל להקים מדינה ולעמוד כנגד אויביו ללא חת, הם גילוי שכינתו של הקב"ה. מאידך: חששות שלא להתגרות בגוים, פחד מהאויב, השפלה ורמיסה של כבוד ישראל – זה גלות שכינה וחילול שם שמים.
תנועת הגאולה שלנו קראה לעצמה "התנועה הציונית" על שם החזרה לציון. שהרי אין ארץ ישראל בלי ירושלים, ואין ירושלים בלי בית מקדש. זה עומד בתת מודע של כל התנועה הציונית. גם אויבינו יודעים המה למה חזרנו לארץ ישראל, ומה הדנ"א של "הציונים". ברור לאויבינו שהמלחמה האמתית היא על הר הבית, וגילוי שכינה בארץ ישראל הוא דווקא בהר הבית. על כן דווקא שם הם מבקשים לרמוס את כבוד ישראל. להשפיל, להרוס, לבזות ולהשחית. הם יודעים שזמנם קצר כי בעל הבית הגיע, ההשגחה חוזרת להופיע על ישראל, והשכינה מתגלית על ידי עם ישראל בארצו. אויבינו מגלים לנו במעשיהם מהי אמונתם ומהי דתם – המובילה רק לשפלות, הרס ונזק לאנושות.
משטרת ישראל וכוחות הבטחון עובדים קשה כדי לשמור על כבוד ישראל והודפים את כוחות הרשע מהר בית ה'. נבקש לחזק אותם ואת הממשלה שלא להישבר בפני אויבינו – שיזכו בפסח הזה להיות נציגים נאמנים של כנסת ישראל לדורותיה. לגלות שבהר בית ה', ובארץ ישראל כולה, לא יוכלו לשכון פראי אדם המחנכים לרציחה ואלימות.
לכל זמן יש הארה מיוחדת – וההארה של פסח היא גילוי כבוד ישראל, כאשר השיא שלו הוא בהר הבית. תשובתנו היא ברורה – נעלה להר בית ה' בטהרה, נשמור על קדושתו, נתפלל לה' אלוהי ישראל שכבודו יתגלה עלינו בחג המצות הזה.
ולכם אחינו בית ישראל, השומרים על כבוד רבותינו בדורות הקודמים שנמנעו מלעלות להר בית ה' מחשש לחילול קדושתו. אכן היו זמנים בהם היה חשש גדול ומוצדק שהציבור יכנס למקום העזרה (האזור של כיפת הסלע) בטומאת מת. מכיוון שהר הבית לא היה בשליטתנו, לא היה בכוחנו לחקור ולעשות מדידות, וגם לא לכוון את העולים לחלק ההר הגדול שמותר בכניסה אחר טבילה. מאז ישבו תלמידי חכמים על המדוכה וביררו את הסוגיות, עשו מדידות. אף המודעות לכללים ההלכתיים של מורא מקדש עלתה אלפי מונים, בזכות אנשים צדיקים ויראי שמים העומדים בפתח ההר יום-יום ומכוונים ומדריכים את העולים.
כולנו רוצים לשמור על כבוד רבותינו הגדולים ולא לשנות מפסיקותיהם. אך בד בבד, תלמידי חכמים ואף פוסקים רבים בדורנו רואים שהמציאות משתנה, עם ישראל חוזר לארצו, ואנחנו מגיעים לשלב של גילוי שכינה בהר הבית. אויבנו הבינו שזו העת לשיבת עם ישראל להר הבית, שהוא המוקד לשיבת ישראל לארצו, ועל כן חששם גובר והם משחיתים מה שיכולים. יש רבנים חשובים ואיתם ציבור ההולך ומתרחב שבוחר לעמוד בחוד החנית ולהניף את הדגל בהר בית ה', מתוך הבנה שההדרכה ההלכתית משתנה יחד עם המציאות החדשה והמופלאה, וזה כוחה של תורה שבעל פה.
מאידך, יש מי שלעת הזאת בוחר בינתיים לעמוד מהצד מתוך כבוד לרבני הדורות הקודמים, ולחכות לזמן מתאים שעוד יבוא, וכמובן שצריך לכבד בחירה זו והיא לגיטימית. רק בקשה קטנה, אנא אל תשפכו את התינוק עם המים, והזהרו שמתוך המחשבה שעוד לא הגיע הזמן לעלות להר הבית, לא תוציאו אותו מדעתכם. בדקו את עצמכם עד כמה אתם מוטרדים מחילול ה', מגלות השכינה, ורמיסת הכבוד הלאומי שלנו שמתרחש בהר הבית. תהיו גם אתם מצופי ציון, משומרי גאולת ירושלים, ומהמצפים לבניינה בכליון עיניים.
קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון
מֶלֶךְ רַחֲמָן. שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבודו: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. גַּלֵּה כְּבוד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. וְהופַע וְהִנָּשא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָּל חָי.
הרב בנימין קוסובסקי ר"מ בישיבת הליכות עולם