בית חולים
בית חולים iStock

י', תושב מרכז הארץ, עסק שנים במלאכת התיווך והיה מוכר לכל סביבתו כאדם בעל שמחת חיים קורנת ונתינה. בעבר עבר טיפול אוטם ופה ושם סבל מהפרעה בשומני הדם ומחלת לב כללית, אך ביום יום התנהלו חייו של י' על מי מנוחות.

באחד הימים חש י' בכאבים בחזה הוא מיהר לרופאת המשפחה כדי לשלול חלילה אירוע לב חדש. העובדה שהתסמינים היו דומים למה שחש בעת האוטם הקודם העלתה את החשש והוא הופנה לבדיקה בבית החולים הקרוב תוך הדגשה בהפנייה שמטרת האשפוז היא "לשלול מקור קרדיאלי לתלונותיו".

במהלך האשפוז עבר י' בדיקות שונות וטיפולים אך למרבה הפלא לא נבדק על ידי קרדיולוג. הוא ניסה שוב ושוב להסב את תשומת ליבם של אנשי הצוות הרפואי לדבר אך הדבר לא התרחש, למרות פניותיו וניסיונותיו לערב את רופאת המשפחה ובני המשפחה, מאום לא עזר וקרדיולוג לא נראה בפתח החדר עד לשחרורו.

שלושה ימים בלבד לאחר השחרור, התמוטט י' בביתו. הוא הובהל למחלקת טיפול נמרץ לב, אז התברר כי אכן הייתה חסימה מלאה לעורק ימין. הצנתור שעבר בהצלחה אמנם הותיר את י' מחוסר הכרה ועם נזק מוחי, אך כתום שלושה חודשי אשפוז קשים הוא נפטר.

השתלשלות העניינים המתוארת, המדהימה ברשלנותה את כל הנחשף אליה, הביאה את אלמנתו של י' ובאי הכח בעיזבון לפנות אל בית המשפט, באמצעות עו"ד נתנאל רוט, בתביעת רשלנות רפואית נגד המרכז הרפואי, בדרישה לפיצויים הולמים על הנזקים ועגמת הנפש האדירה כתוצאה מהתרשלות הצוות לבצע בדיקה פשוטה שיכלה למנוע את ההידרדרות.

גורמים משפטיים מציינים שמדובר בתביעה נדירה יחסית, כזו המוגשת למרות גילו המבוגר של המטופל והעובדה שהיה מעל גיל הפנסיה מאחר וההפסדים שנגרמו למשפחתו עצומים בשל יכולת ההשתכרות הגבוהה שהייתה לאביהם למרות גילו ומצבו הבריאותי, כך שהתביעה היא לקבלת פיצוי בסכום גבוה מאוד שיכסה את הנזקים ועגמת הנפש המרובה.