הרב חיים דרוקמן
הרב חיים דרוקמן צילום: שלו שלום/TPS

זקן רבני הציונות הדתית הרב חיים דרוקמן קרא היום (רביעי) לממשלה שלא לקדם את צירופה של מדינת ישראל לאמנת איסטנבול.

במכתב שפרסם הרב דרוקמן נכתב: "מניעת אלימות הן כנגד נשים הן כנגד גברים ובוודאי כנגד ילדים היא חשובה והכרחית. אולם, ניתוח של האמנה מעלה כי 'אמנת איסטנבול' חורגת מתחום הטיפול באלימות ומקדמת סדר יום הפוגע במשפחה ובלכידות החברתית. היא עלולה להיות גורם בהעצמת המלחמה בין גברים ונשים ובהגברת האלימות, שאותה היא לכאורה באה למנוע".

"אני קורא לחברי הממשלה שלא להצטרף לאמנת איסטנבול, ולשמור על ישראל כמדינה יהודית ומדינת העם היהודי. אני קורא לממשלה לאפשר לכנסת, לדון דיון מעמיק ולומר את דברה קודם להחלטת הממשלה".

לדבריו, "האמנה עוסקת בצורך לבער מסורות ומנהגים הבנויים על ההבדל בין נשים לגברים, האמנה גם עוסקת במחויבות להטמיע את הערכים האלו בכל מערכות החינוך. על פי התורה, המציאות נחלקת לזכר ונקבה, ישנן מצוות בהן גברים מחויבים וישנן מצוות לנשים, ישנם עניינים בהם גברים ונשים ביחד וישנם מקרים בהם הם נבדלים. חתימה על האמנה תהווה סכנה ישירה לכל חינוך המושתת על ערכיה הנצחיים של תורת ישראל".

"אני קורא במיוחד למי שמערכת החינוך המבוססת על תורת ישראל יקרה לליבו, לעשות ככל אשר יוכל למנוע את הצטרפות ישראל לאמנה", כך הרב חיים דרוקמן.

כפי שפורסם, שר המשפטים גדעון סער (תקווה חדשה) נפגש אתמול עם נציגי ארגוני משפחה וארגוני הגירה כדי לשמוע את טענותיהם נגד אימוץ עקרונות אמנת איסטנבול על ידי מדינת ישראל.

בפגישה השתתפו יו"ר פורום הארגונים למען המשפחה עו"ד נעמה סלע, יו"ר 'בוחרים במשפחה' מיכאל פואה, יו"ר 'בצלמו' יהודה פואה, ראש 'מכון תורת המדינה' הרב יאיר קרטמן ונציגי המרכז למדיניות הגירה ישראלית, היועץ המשפטי עו"ד ד"ר יונה שרקי וראש אגף ממשל במרכז למדיניות הגירה ישראלית עקיבא לם.

שר המשפטים סער הקשיב במשך כארבע שעות לדברי הנציגים, קיים איתם דיון והודיע כי יבחן את טענותיהם לעומק ולאחר מכן יקבל החלטה.

בתוך כך, הוועדה המיוחדת לנושא העובדים הזרים בכנסת דנה היום באמנת איסטנבול, שהשר גדעון סער מבקש לקדם את צירופה של ישראל אליה.

לקראת הדיון שלחה שקד מסמך מטעמה לוועדה העוסקת בנושא וכתבה: "אני מברכת על השאיפה למגר את כל סוגי האלימות נגד נשים. עם זאת, בכל הנוגע לדיני מקלט ומדיניות הגירה, הרף שמציבה אמנת איסטנבול איננו ראלי ואף קיים ספק אם הוא רצוי, לא מבחינה עקרונית ולא מבחינה מעשית".

לדבריה, "קיים חשש ממשי כי הגדרות החוק יקבלו פרשנות מרחיקת לכת ומרחיבה בהרבה מהפרשנות ופרקטיקה הנהוגה מזה עשרות שנים בכל הנוגע ליישום האמנה בדבר מעמדם של פליטים מ-1951. זאת בניגוד לחוק הכניסה לישראל ומדיניות ממשלות ישראל לאורך השנים, בהתאם לעקרון ריבונות המדינה והחובה החוקתית לשמור על זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".