קראתי שוב ושוב את ההסברים של הנהלת אונ בן גוריון. ראיתי שוב ושוב את הסרטונים. ייתכן שאם היינו מסתמכים על תמונת סטילס בלבד לעמדת האונ היה צידוק.
אלא שלטעון שהנפת הדגלים מותרת מאז שיש לישראל יחסים עם הרש"פ ולשמוע את הקריאות שהיו אמורת להעלם מן העולם עם אותה חתימה על ההסכמים מלמדת שמישהו פה פספס וטעה כשמיהר להסביר למה כן היה נכון לאפשר את ההפגנה.
כולנו היינו עדים לוויכוח המשפטי המולמד רק בימים האחרונים לשאלת חופש הפולחן בהר הבית, למדנו שכאשר יש חשש לסדר הציבורי אפשר למצוא את הדרך למנוע הפגנה או מחאה. מותר אגב גם לבקש למנוע הפגנה שעה שיש חשש שזו תהפוך קרקע פורה להסתה, לקריאות להשמדתה של ישראל ופגיעה באחרים. קל להתפס לסוגיה משפטית, אבל ניסיון מינמלי לא נעשה. קשה גם להתעלם מהעובדה שעולה מהסרטונים שהופצו במהלך היום ושמהם עולה כי מי שביקשו להכנס למתחם האונ' נתקלו בחומה בצורה, אסרו עליהם להכנס כשהם עטופים בדגלי ישראל. מישהו הצליח למצוא את מקור הכוח מקור הסמכות או האומץ לקבל החלטה מי יכנס ומה יכנס לאונ' בן גוריון.
דמוקרטיה אין פירושה התאבדות של המדינה, חופש ביטוי אינו החופש לשסות. פלורליזים אינו כולל בתוכו אי הכרה בזכות של האחר לחיות כאן. ראוי היה לה לאוניברסיטה משופעת בפרופסורים מתחום מדע המדינה לקבוע את גבולות ההפגנה, להסביר מה הן הציפיות מהסטודנטים שנהנים ממתקן שממנת גם המדינה. אבל בחרה להאלם דום ולומר אף מילה, כאילו בשם המשפט, בשם דמוקרטיה וכאילו מדובר בצעד של חוסן בשעה שדווקא ההנהגה באוניברסיטה הפגינה חולשה. הצטערתי שלא התייצבו שם מסגל ההוראה כדי לומר שם מה הן גבולות השיח, כדי לכוון, לא חוסן היה אלא התרת הרסן לשנאת ישראל.
רק לפני מספר שבועות נרצחו יהודים בבאר שבע רק בגלל שבחרו לגור בארץ הזו, בדם נפדה את פלסטין קראו שוב בתוככי באר שבע כאילו מדובר בסיסמא ריקה שעה שיש לה משמעות. הדגל הזה, הכחול הלבן והמגן דוד שלנו יש לו משמעות, הוא מחבר אותנו אל התנ"ך אל הסמכות הראשונה והעתיקה שלנו לארץ הזו. אם נרכין את הדגל, נחביא אותו, אם חלילה נאפשר להניף פה דגלים אחרים בזהות אחרת הדגל שלנו שמהווה גשר בין העבר להווה וצופה לעתיד, הגשר עלול להתמוטט.
ההפגנה היא לא על הזכות לדבר, היא לא על הזכות להפגין או מעמד האשה או האלימות הרציחות וההזנחה. ההפגנה היתה על הזכות של העם היהודי לקיים כאן חיי חירות ומדינה עצמאית. כאן היה מקומה של האונ למתוח את הקו, כן להפגנה, לא לקריאות אלימות, כן למחאה, לא לרמיסת זכויות. כאן טעתה הנהלת האונ כשאפשרה את הנפת הדגלים שהיו רק קישוט לקריאות.