שר המשפטים גדעון סער מפרסם הבוקר (רביעי) חוות דעת של עו"ד אביטל סומפליאנסקי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי) בעניין דחיפות אישור הצעת החוק להארכת תוקף תקנות שעת חירום ביהודה ושומרון.
סומפליאנסקי מפרטת כי התקנות, המוארכות מדי חמש שנים, עומדות לפוג בסוף חודש יוני וכי הן אקוטיות להסדרת מכלול רחב של היבטים הנוגעים להסדרת הממשקים המשפטיים של מדינת ישראל עם אזרחיה תושבי יהודה ושומרון, עם רשויות האזור - המפקד הצבאי ומי שפועל מטעמו ועם הרשות הפלסטינית.
בחוות הדעת נקבע כי "לפקיעת התקנות יהיו השלכות דרמטיות בכלל ההיבטים הללו, ומצב של היעדר הסדרה משפטית של סמכויות רשויות המדינה כלפי יו"ש ייצר השלכות רוחב גם לגבי ניהול המערכת המשפטית הישראלית בישראל".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה כותבת כי "לא לחינם ראתה לנכון הממשלה להתקין את תקנות שעת החירום הללו כבר בשנת 1967 (עוד בטרם החלה ההתיישבות הישראלית ביו"ש). על כן, קשה מאד לתאר את ניהול האזור ללא שהתקנות הללו בתוקף".
היא גם מביאה דוגמאות. "כיום יש סנכרון בין מערכת האכיפה הפלילית בישראל ובין זו הפועלת ב יו"ש. המשטרה נוהגת כמשטרה אחת וכך גם מערכת הכליאה. ניתן להעביר ראיות, מישראל ליו"ש ולהיפך; אסירים פלסטיניים ביטחוניים הכלואים בישראל מחוזקים בישראל, אסירים ביטחוניים שנתפסו בישראל מועברים לשפיטה ביו"ש כי מצב משפטי זה מוסדר בתקנות. פקיעה של התקנות תגרור בהכרח היווצרות של חיץ בין המערכות, באופן שיידרש הליכי עזרה משפטית פורמליים (שאינם מוסדרים כיום) כפי שקיימים הליכים שכאלה מול מדינות זרות. כך למשל, לא ניתן יהיה להעביר מידע (ראיות, עדויות) שנאסף על ידי המשטרה וגורמי הביטחון במסגרת חקירות פליליות לישראל ולהפך. למעשה תהיה משטרת יו"ש ומשטרת ישראל המופרדות פורמלית ומשפטית".
סומפליאנסקי מזהירה כי "מצב זה ישפיע הן על חקירות של עבירות ביטחון או עבירות אחרות שמבוצעות על ידי פלסטינים בישראל והן על עבירות שביצעו ישראלים באזור או בישראל ונדרש פעולות חקירה בשני האזורים. יהיה קושי משפטי ומעשי לנהל חקירות משולבות. היבט זה משמעותי לניהול האזור והשמירה על הסדר הציבורי והביטחון, כחלק מסמכויות המפקד הצבאי".
לדעתה, יש גם משמעויות ביטחוניות לאי הארכת החוק. "בהיבט הביטחוני, נדגיש כי פקיעת התקנות משמעה שלא תהיה סמכות להחזיק בכלא בישראל, את מי שהורשע בעבירות בבית משפט צבאי. מהמידע שנמסר לנו, מעל 3,500 אסירים ביטחוניים תושבי איו"ש מוחזקים בבתי כלא בישראל. כתוצאה מכך, יידרש למצוא מענה באזור לכליאתם של כל אותם אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא בישראל, דבר שניתן להניח שיהיו לו גם השלכות ביטחוניות חמורות והשפעות לוגיסטיות דרמטיות".
עוד היא מציינת כי "פקיעה של התקנות משמעה כי יהיה קושי משמעותי ביותר להעמיד לדין ישראלים בגין ביצוע עבירות פליליות הקבועות בדין הישראלי בבתי משפט בישראל. אמנם קיימת מערכת פלילית באזור הנשענת על הדין הפלילי הירדני ועל תחיקת הביטחון, אך קיימים פערים בין מערכות הדינים הללו, במספר רב של היבטים. יש עבירות פליליות רבות ומגוונות שכלל לא מוסדרות על ידי הדין הירדני ותחיקת הביטחון. מובן שאי הסדרה של העבירות הפליליות הישראליות ביו"ש עלולה לחשוף לסיכונים מגוונים את חיי אזרחי ישראל תושבי יו"ש, ביטחונם, חירותם, פרטיותם, רכושם, ושאר זכויותיהם, בהיבטים המוגנים כיום במסגרת הדין הפלילי בישראל. יצוין, כי גם לגבי אותן העבירות המוסדרות בתחיקת הביטחון, מערכת השיפוט שתהיה מוסמכת לדון בהן היא רק מערכת השיפוט הצבאית. יתר על כן, עבריין שהורשע בביצוע עבירה על תחיקת הביטחון ייאלץ לכאורה לרצות את עונשו בבתי כלא באזור בלבד, משום שההוראה המאפשרת העברה של מי שנשפט במערכת הצבאית לכלא בישראל מוסדרת אף היא בתקנות".
המשנה ליועצת המשפטית מביאה דוגמה נוספת. "כיום ניתן להעביר מישראל לאזור, ישראלי שחשוד שעבר על עבירה מכוח תחיקת הביטחון. זהו למעשה סעיף "הסגרה" ליו"ש, המאפשר מכוחו לעצור ישראלי שביצע עבירה ביו"ש ועבר לתוך תחומי ישראל ולהביאו לדין באזור. מצב של פקיעת התקנות עלול לכאורה להפוך את ישראל, דה- פקטו, לעיר מקלט למי שביצע עבירות מסוימות ביו"ש".
"במישור המעשי-לוגיסטי, היערכות למצב הזה תדרוש הכשרה מאסיבית של הפרקליטות הצבאית, השיפוט הצבאי, והכליאה הצבאית ביו"ש כדי שתתואם לישראלים, על כל המשתמע מבחינת תקנים, מתקנים, ושאר היבטים לוגיסטיים וביצועיים", היא מוסיפה.
"פקיעת התקנות תהפוך את ניהול החיים הישראליים ביו"ש לקשה עד בלתי אפשרית, ויהיה בה כדי להשליך על ניהולו התקין של האזור, ביטחונו, וניהול הממשקים עם מערכת המשפט בישראל. קיום התקנות חיוני אפוא להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזרחים הישראליים באזור, רשויות האזור והרשות הפלסטינית", סיכמה.