בשנים האחרונות יש שיח רב סביב טיפולים פסיכולוגיים או סוציאליים המסייעים לאנשים בעלי 'נטיות הפוכות' או בשפה בה בחרה התקשורת להשתמש - 'טיפולי המרה'.
רוב השיח הוא נגד הטיפולים ובעד לאסור את קיומם, תחילה בעזרת חוק ולאחר מכן בעזרת תקנות והוראות של גורמים במשרד הבריאות, גם אם מדובר בבחירה של המטופל. אבל כמעט ואף פעם לא דיברו על הטיפול מהזווית של המטופל.
נכון, טיפולים פסיכולוגיים יכולים להשפיע בצורה שלילית והרסנית אם התהליך הוא אינו נכון, בטח אצל בני אדם שנמצאים במצב נפשי מאתגר. אבל, כמי שחווה בעצמו התמודדות אמיתית ומאוד מאתגרת עם הסיטואציה יש בי את הכאב שאף פעם לא באו ושאלו רגע, אולי יש כאלה שזה מתאים להם? אולי יש כאלה שנמצאים בסיטואציה שטיפול שכזה יכול להיטיב עם חייהם?
בואו לתמוך בפרויקט הגדול של קרן בחירה
גדלתי במשפחה דתית, ישוב דתי מהמיינסטרים של הציונות הדתית, בגיל 15 בעוד אני תלמיד בישיבה תיכונית במסגרת פנימיה מצאתי את עצמי בסיטואציה אינטימית עם חבר לכיתה שהתגלגלה מאותה סיטואציה לעוד כמה התנסויות לאורך השנים, ולמרות הכל החלטתי להקים משפחה רגילה כמו כל חבריי. הכרתי את אישתי ומאז אנחנו נשואים כבר קרוב לעשור ויש לנו ב"ה מספר ילדים.
לאורך כל הדרך נותרה בקרבי אותה הנטייה לגברים, נטייה שלא רק שהשפיעה על היחסים ביני לבין אישתי אלא השפיעה על כל הבית וממש הפריעה לחיי להתנהל כסדרם, כמובן תוך שאני נאלץ להסתיר מאישתי הכל. אלא שכל סוד סופו להתגלות ובשלב מסוים פשוט החלטתי להתוודות לאישתי על הכל, על שנים של מפגשים והסתרות. בעודנו כבר הורים אישתי בכוחות נפש שאיני יכול להסביר הודיעה לי שלמרות הקושי העצום שגרמתי לה היא לא נותנת לזה לפרק את הקן המשותף, יחד צעד אחר צעד מצאנו טיפולים שיעזרו לי לסיים את הפרק הזה בחיי.
יסכימו איתי כל מי שמטופל בטיפול פסיכולוגי שלא תמיד המטפל הראשון הוא הטוב ביותר – וכך היה, עד שמצאתי את הטיפול הטוב ביותר עבורי, לא הכריחו אותי ללכת אליו, נהנתי ללכת. ראיתי איך שלב אחר שלב חיי פשוט הופכים להיות שלמים. מאז התמדתי ללכת לטיפול השבועי ומשם לקבוצת תמיכה ולאט לאט לחיות בצורה שלא הכרתי, בצורה נורמלית.
בואו לתמוך בפרויקט הגדול של קרן בחירה
לפני כשנה בבוקר בהיר אחד הפכתי עבריין, בהוראת משרד הבריאות הטיפולים מהסוג שנהגתי לפקוד הפכו לא חוקיים ואני שלא מוכן לוותר על התא המשפחתי שלי המשכתי לקבל טיפולים במחתרת ואיתי עוד רבים שכל מה שהם רצו זה את היכולת להמשיך לקבל את הטיפול שעושה להם כ"כ טוב.
חשוב לי לומר, אנחנו לא חשוכים, אנחנו לא הזויים ומעל הכל, אף אחד לא מכריח אותנו לעשות את זה. אילו רציתי יכולתי לעזוב את הבית ולחיות לפי החשקים שלי, אבל החיים חזקים הרבה יותר ואנחנו בסך הכל רוצים לחיות חיים נורמליים. כן, אני יודע שלאורך השנים ישנם לא מעט אנשים שהופנו לטיפולים שלא מרצון ועברו גם טיפולים בתרופות ובכל מיני מניפולציות שיצרו נזק גדול לאדם. ובעיקר הוכרחו ללכת אליהם – ודווקא מהמקום שלי אני יכול להבין יותר מכולם כמה זה חמור ומסוכן. אך איסור באופן גורף על הדורשים טיפול מרצון הוא פגיעה בחופש האדם, הוא פגיעה אישית בי.
הכותב הוא י', בן 42 ואב לשבעה, הנעזר בטיפול מקרן בחירה