העולם נמצא בעיצומו של משבר אקלים פוליטי חריף, במקביל למשבר האקלים הפוקד את כדור הארץ ומאיים על הקיום האנושי.
הרב יונתן זקס ז"ל סקר בספרו החדש "מוסריות שיקום הטוב המשותף בעידן מפולג", את הפיצול והפילוג הפוליטי המאיים על המבנה החברתי בעולם המערבי. המשבר פוקד מדינות רבות בעולם המערבי ובראשן ארה"ב המפוצלת בין הדמוקרטים הפרוגרסיבים, וביידן בראשם והרפובליקנים תומכי טראמפ.
ישראל, הנכנסת לבחירות חמישיות ברציפות, נפלה גם היא למשבר פוליטי עמוק, במובנים מסוימים דומה, אך גם שונה, ומתבוססת באקלים פוליטי רעיל ולא נעים כבר שנים רבות. לקראת בחירות נובמבר הקרוב אנו כבר עדים לראשיתו של קמפיין אגרסיבי , מר ויש הטוענים גם מסוכן ורעיל אשר יעיב על החברה הישראלית. בתקופה בה יש הצלחות כלכליות ביטחוניות ומדיניות, ישראל נתפסת כמדינה חזקה למרות חולשתה הפוליטית והחברתית. אבל במקום למנף מצב זה , מחפשים הפוליטיקאים שוב את הכיוון ימינה או שמאלה, ולמרבה הצער גם מטה מטה. כביכול הניצחון טמון במעמקי הביבים הפוליטים. הכיוון אמור להיות כמילות השיר "מעלה מעלה". מדינת ישראל היא מעל לפוליטיקה.
בנט פרש מהחיים הפוליטיים דווקא לאחר ראשות ממשלה די מוצלחת בעיקר בתחום המדיני והביטחוני. הוא הצליח להוכיח לעם ישראל שאפשר גם בלי נתניהו. במדור זה מרבה לכתוב לאחרונה הרב יואל בן נון, אשר תוקף את נתניהו ומשבח את בנט. במאמרו "הצלחת נתניהו" הוא סוקר את הצלחותיו של בנט אפילו יותר ממורו ורבו נתניהו, ומעמיד את נתניהו כמי שלא נתן לגיטימציה ואפילו לא לרגע במי שמרד בו והוריד אותו מראשות הממשלה. הביקורת על נתניהו היא נוקבת וברורה, אך מתעלמת מהנזקים הרבים שנגרמו לימין תחת הכיסוי והגיבוי של בנט ע"י נציגי השמאל והפרוגרסיביים.
חשוב לזכור שעדיין התמיכה היחסית גדולה של הבוחרים נתונה לו, וההתארגנות של משנאיו לא היתה בדיוק ממשלת אחדות אלא ממשלת שנאה לנתניהו. ממשלת פיצול ופילוג מהצד של האנטי ביבי. ההאשמה על פילוג ופיצול היא הדדית ומשני הצדדים, ומתנגדי נתניהו הצדקנים מאשימים אותו בלבד.
מדהים היה לשמוע את העימות המידי בין גדעון סער ושקד מי ילך עם נתניהו, כאשר סער מאשים את שקד שהיא תלך עם נתניהו. והיא עוד עונה לו גם לך היו שעות מו"מ בלתי פוסק עם נתניהו. מצד סער זה אולי צפוי שהוא ישווק את הצלחתו היחידה בפוליטיקה בשנים האחרונות כאנטי ביבי, אבל שקד היתה אמורה להגיב אחרת, ולומר מפורשות שהיא מעדיפה ממשלת ימין עם נתניהו אבל פתוחה לאופציות אחרות אם המצב הפוליטי יצריך זאת. היא נצמדה לבנט וממשלתו יותר מדי ונתנה יד לכל מיני השפעות שמאלניות לא טובות של ממשלתו, היא נהנתה ממילוי תפקידה כשרת הפנים אך ספק גדול אם בכוחה לעמוד בראש מיפלגה ולרומם אותה. ככלל הצמד הוותיק בפוליטיקה בנט שקד הוכיח עצמו בהחלט בתחום הביצועי, אך נחל כישלון חרוץ בתחום הפוליטי וביכולת שלו לגייס ולעצב קהל מצביעים גדול ומשמעותי. בייס אמיתי ויציב.
שקד נמצאת במצב מביך בנעלי בנט, ומחפשת את דרכה ואת בוחריה, באיזה לבוש להלביש את ימינה. תומכי ימינה משוטטים כפליטים חסרי בית יהודי ובית בכלל, בחלל הפוליטי שנוצר לאחר השותפות הבעייתית עם לפיד והשמאל, שלא לדבר על רע"מ ומנסור עבאס. במרכז המגרש הפוליטי מסתובבים עדיין הרבה "יתומים" פוליטיים, ויחד עם מחפשי דרך תמידיים , מה שקרוי הקול הצף. הם מגששים במבוך הפוליטי שנוצר, ועליהם יהיה קרב ההכרעה לכאן או לכאן.
מצער שאין עדיין מנהיג ומפלגה שישמרו את הבסיס בימין אבל יתרוממו מעל נמיכות הקומה של לוחמת ביבי אנטי ביבי, שלכשצמה איננה חשובה, ולא תורמת למדינת ישראל. הכיוון הנכון צריך להיות ימינה ומעלה מהליכוד, עם או בלי נתניהו. נתניהו עצמו מבין כבר שעליו להשתחרר ממקהלת הביביסטים המביכה ומזיקה. בליכוד משמיעים קריאות קרב וניצחון מוקדמים מדי, כוחנות עודפת ומיותרת. ביחס לנתניהו, השאלה היא האם הוא מסוגל להתרומם לקדנציה אחרונה מאחדת ומפייסת, מעבר לשנים הלא טובות האחרונות בכשלונות להשיג 61 , בדשדוש בממשלה הפריטטית ובאופוזיציה הקצרה. הפוטנציאל קיים אבל יש גם מרכיבים של גיל ושחיקה. נקווה שיש מספיק כוחות בימין למשוך מעלה וימינה.
ד"ר צבי מוזס, פסיכולוג קליני