השר לשעבר, חבר הכנסת צחי הנגבי, מציב בראיון לערוץ 7 את היעדים העיקריים למפלגתו ביום שאחרי הבחירות, בהנחה שזו אכן תנצח ותרכיב את הממשלה הבאה, מספר על תחושות הפריימריז, מתייחס להחלטות גדעון סער ועוד, אך בפתח הדברים ביקשנו את התייחסותו כחבר קבינט בעבר וכיו"ר ועדת חוץ וביטחון בעבר לאיומי נסראללה על ישראל במלחמה בשל המאבק על משאבי הגז.
"מדובר באדם שמתחבא בבונקר ובקושי מוציא את האף שלו משם מאז 2006. 16 שנים של התנהלות מבוהלת של אדם מבוקש שמבין שעל המצח שלו יש ציון לייזר שיכול ליטול את חייו בכל רגע. לכן אין מה לקחת ברצינות מופלגת את האזהרות שלו. הוא במצוקה כמו כל לבנון. הוא וארגונו הם הגורמים למצוקה הכלכלית הטוטאלית של לבנון. ללבנון יש כעת פוטנציאל לישועה במאגרי הגז שבסמוך לחופיה ואני משוכנע שהלבנונים לא יאפשרו לחיזבאללה לגרור אותם לעימות שימיט אסון על היכולת לממש את הפוטנציאל הזה".
על המגעים עם לבנון סביב המשאבים הללו אומר הנגבי: "אנחנו במו"מ מתקדם עם הלבנונים בתיווך אמריקאי. מדובר בתהליך מתקדם מאוד שבחודשים האחרונים חלה בתהליך זה נסיגה כנראה בגלל איומי חיזבאללה. צריך לתת שהות להליך הדיפלומטי הזה. אני מניח שאם האינטרסים הלבנונים יגברו על ניסיונות חיזבאללה לקעקע את הדבר הזה כולם יברכו על כך".
ומכאן לזירה הפוליטית, ביום שני קיים הנגבי כנס תומכים סביב התמודדותו על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, והוא מספר: "הכנס הכי גדול שנעשה אי פעם בליכוד בתקופת פריימריס. הוא גם יישאר כזה כי אני לא רואה מישהו שמתכוון לעשות מהלך כזה. אני מקיים כנסים כאלה כי יש לי ביטחון בהצלחתם, אבל מה שהיה השבוע היה מעל ומעבר לכל הציפיות. ציפינו למאות אנשים והגיעו למעלה מאלף אנשים. במשך כמעט שעה עיכבנו את הכנס כדי להוסיף עוד ועוד כיסאות. הכנס היה באווירה מאוד מחשמלת וראינו את האנרגיה של הניצחון".
האם מאירוע כזה ניתן להבין שהפריימריז מתנהל באווירת המירוץ לירושה ביום שאחרי נתניהו? "ממש לא,, משיב הנגבי. "כידוע, השבוע אישרנו את מועמדותו של נתניהו כמועמד יחיד לאחר שאף אחד מבכירי הליכוד לא מתמודד נגדו. ההמשך יהיה רק בעוד שנים וקשה להניח שאירועי הפריימריס הללו ישליכו באופן ישיר או עקיף. עם זאת יש ממש באמירה הזו כי אנשים רוצים להיות ממוקמים במקום הגבוה ביותר כדי לאותת על המקום שאליו הם ממכוונים".
בכנס זה הציב הנגבי את מה שהגדיר כעשרת הדיברות של הליכוד. על שניים מהם הוא מספר: משפט וריבונות: "דרושה רפורמה במערכת המשפט, מה שיאפשר את נקודת האיזון בין הרשויות וייתן לנבחרי הציבור לקבל את המנדט כדי למשול. הדבר השני הוא ריבונות ביהודה ושומרון מעבר להתיישבות. מדובר בנושא שהיה ממש על הסף עם תכנית טראמפ ובסוף התעכב בגלל הסכמי אברהם. כעת צריך לחדש את העניין ולהחיל את החוק הישראלי על הישובים".
האם מהלך כזה אכן רלוונטי כאשר בבית הלבן נמצא ביידן? הנגבי משוכנע שכן במידה והימין אכן יגיע ל-61 המנדטים המיוחלים. הוא מזכיר כי "כל הממשלים האמריקאים מאז 67' היו בעד מדינה פלשתינית בלב מדינת ישראל, ולמרות זאת דחינו על הסף את התביעה הזו בממשלות הימין וגם בלמנו את התביעה הזו בממשלות שמאל כשראשי ממשלה כמו ברק ואולמרט רצו לעשות זאת. אנחנו לא צריכים אישור מגורמים בינלאומיים. האישור שלנו נמצא בתנ"ך שהעניק את ארץ ישראל לעם ישראל. לכן עמדתי היא כרגע לא לספח את השטח כמו ברמת הגולם, אלא להחיל את החוק על התושבים והישובים. זו תהיה התקדמות רבתי קדימה".
לדבריו צעד שכזה הוא "יעד שימנע סופית ויפורר אחת ולתמיד את רעיון שתי המדינות שהוא בעיני מתכון למלחמת נצח והוא חזונם של יריבנו הפוליטיים. את זה צריך להרוג, והדרך להרוג את זה היא בהתיישבות ובממד המדיני של החלת החוק הישראלי, מה שיסיים את הויכוח בשטח".
האם מהלך שכזה לא יביא עלינו טרור ולחצים מדיניים? הנגבי עורך הפרדה בין השניים וקובע כי לטרור יש תמיד כוונות לפגע והדברים תלויים ביכולת שלנו לבלום את היכולת הטרוריסטית, כפי שאכן עושים כוחות הביטחון שמצליחים לייצר חיים סבירים באופן יחסי בהיבט זה.
באשר ללחצים המדיניים אומר הנגבי כי אכן זו הבעיה המרכזית, "איך להדוף לחצים מהעולם ובעיקר מידידותינו, אבל ממשלה שמקבלת מנדט מהציבור, מה שלא היה לנו מאז ימי בגין, המשמעות היא שהציבור מצפה מאיתנו לממש את היעדים הללו ואני מציע שנציב את המחויבות להחלת ריבונות על ההתיישבות ביהודה ושומרון כאחד היעדים בקדנציה הזו".
באשר לסיכוי שאדם כמו גדעון סער, במידה ואכן יהיה באופוזיציה, יתמוך במהלך שכזה, אומר הנגבי כי קשה לו לחזות בשל המשקעים האישיים שלצערו מתגברים על האידיאולוגיה, אך "יתכן שאם תקום ממשלת 61 שלא נזקקת לתמיכת כחול לבן אם נעלה את החוק הזה יתכן ויהיו במפלגות אחרות אנשים שלא יצביעו נגד גם אם לא יהיה להם את העוז להצביע בעד".
לנוכח דבריו אלה על השינויים במערכת המשפט וסוגיית הריבונות, הזכרנו כי שוב ושוב דיבר הליכוד במערכות בחירות על הסוגיות הללו ובסופו של יום הליכוד מגיע לשלטון והציבור מקבל את אותה מערכת משפט, תופעות של הקפאה וכו'
"נעשה הבחנה בין עולם מערכת המשפט והעולם האידיאולוגי לאומי. אי אפשר לבוא לליכוד בטענות בנושא האידיאולוגי. אמנם היו הקפאות, הייתה ועידת מדריד והייתה נכונות של בגין לשטחים תמורת שלום, אבל כשבוחנים את מה שעשה שלטון הימין לאחיזתנו בחבלי המולדת רואים שהגענו לכך שיש חצי מיליון מתיישבים ואנחנו בדרך לחזון של מיליון מתיישבים, הגענו לשליטה מוחלטת ביהודה ושומרון אחרי הירידה הנוראית בתקופת אוסלו מבצע חומת מגן החזיר לנו שליטה ביטחונית טוטאלית. הויכוח המדיני לא תם אבל החלום של מדינה פלשתינית נראה כל כך דמיוני עד כדי כך שנשיא אמריקאי מסייג את דבריו ואומר שהוא בעד שתי המדינות אבל הוא יודע שזה לא לעת הזו, מה שלא היה בנשיאים אמריקאים קודמים".
על מערכת המשפט, אומר הנגבי כי הטענה צודקת, אבל ההסברים המעשיים הם ש"הממשלות שלנו תמיד כללו רכיב של גורם פוליטי שלכאורה מגן על מערכת המשפט, ברק, כחלון, גנץ לבני. כעת הם החרימו את נתניהו ואילצו אותנו להקים מערך מפלגות והם מאפשרים לנו להציב אתגר של 61 מנדטים ממפלגה גדולה ומפלגות קטנות שיחד מקימות את קואליציית השינוי שיפעלו יחד לשם כך".
על האפשרות ששוב הליכוד יבחר לפנות לפרטנרים מהשמאל על חשבון מפלגת הציונות הדתית, אומר הנגבי: "אם יהיו 61 הם כוללים את הציונות הדתית ואין לנו שום הסתייגות מאף אחד ממרכיביה. הלכנו יחד באופוזיציה באינטימיות חברות וקולגיאליות והדפנו את כל הניסיונות לסכסך בינינו". לזאת מוסיף הנגבי ומעריך כי לא יוכל להיות גורם אחר שאליו הליכוד יחבור בשל החרמת נתניהו בידי מפלגות הממשלה הנוכחית המבקשות להכתיב לליכוד מי יעמוד בראשו.
על מהלכו האחרון של חברו למפלגה מזה שנים רבות, גדעון סער, החבירה לבני גנץ, שאלנו אם מהלך זה מובן לו כאשר בפניו הייתה גם האפשרות לחבור לימינה. חבר הכנסת הנגבי מתקשה לתת פרשנות אך מעריך שהדברים תלויים ביחסים אישיים בין הגורמים הרלוונטיים. לכך הוא מוסיף את מצבה העגום של 'ימינה' ומצבה העגום של 'תקווה חדשה' כשתי מפלגות שלבדן אינן עוברות את אחוז החסימה, ולהבנתו סער שיער שאפס ועוד אפס לא יניבו תוצאה ראויה של ממש.
את השיחה עם חבר הכנסת הנגבי חתמנו בסוגיה מתחום אחר לחלוטין, פרשת ילדי תימן, בה טיפל הנגבי בשנות כהונתו כשר. תהינו כיצד זה במשך ממשלות הימין הפרשה לא נפתחה, בהנחה שלשמאל ששלט בשנות החמישים במדינה יתכן ויש מה להסתיר.
"כשר בריאות ב-96' בממשלת נתניהו הראשונה, פניתי אליו כבן העדה התימנית, סיפרתי לו על הפרשה ואמרתי לו שיש לי עניין לפעול על פי סמכותי ולהורות לפתיחת קברים שנחזו כשייכים לילדי תימן. קיבלתי אישור ועשיתי זאת עם עו"ד רמי צוברי והתוצאות היו מזעזעות. הכול בקברים התגלה חוץ ממה שניתן להגדיר כעצמות ילדי תימן, היו שם עצמות אנשים מבוגרים, עצמות חיות ועוד. הבנתי שהזעקה שהכרתי מילדותי לא הגיעה רק מהלב אלא שהיא גם משקפת מציאות. אחר כך עזבתי לתפקידים אחרים. מאוחר יותר מוניתי כשר וראש הממשלה הטיל עליי לפתוח את כל הארכיונים של ועדות החקירה שעסקו בנושא ולהחליט אם יש הצדקה לחיסיון של שבעים שנה שהוטל על הארכיונים. הקמתי צוות, בחנו את הדברים, גם בזווית הביטחונית, וההחלטה הייתה פה אחד, הבאנו את הדבר לממשלה ולכנסת להסיר את החיסיון ולפתוח את כל הארכיונים. עשינו מבצע להעלות את כל החומרים לאינטרנט".
"אחר כך הוחלט בממשלה שלנו לכונן ועדה לפיצויים למשפחות והדבר מתנהל היום במשרד האוצר, אבל זה לא מספיק. המסקנה שלי הייתה שכמעט אלף ילדים נחטפו ונעלמו. הם לא מתו. אין שום ראיה שמוכיחה על פטירתם, לא נתונים בבתי חולים, לא קבר, לא תעודת פטירה ולא הודעה להורים. לא מצאנו הוכחה שילדים הועברו לאימוץ אבל נעשה כאן עוול נורא לכאלף משפחות. לא להסתפק בפיצוי שלא מאפשר לצלקת להגליד. מדינת ישראל חייבת לקבל אחריות לעוול שנעשה ואני מקווה שבממשלה הבאה זה מה שיקרה".