הפרעות בזמן מבצע "שומר החומות"
הפרעות בזמן מבצע "שומר החומות" צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (רביעי) דוח מיוחד על אכיפת החוק באירועי שומר החומות.

אנגלמן קובע כי ההתפרעויות האלימות באירועי 'שומר חומות' חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה, אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר להם זכאים אזרחי המדינה.

המבקר אנגלמן אמר כי "ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב"כ ואת מערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות שעלו בדוח, בהן יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב זירתית מורכבת, חיזוק המודיעין והעברת המידע, חיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת ממשקי משטרה - שב"כ וההתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים".

עוד אמר אנגלמן: "על הפרקליטות לפעול למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני".

השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה

בחודש מאי 2021, בזמן מבצע שומר החומות, התרחשו ברחבי ישראל תקריות אלימות והפרות סדר חמורות בעוצמות גבוהות ובהיקפים נרחבים. במהלכן נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו מאות (ובכללם כ-306 שוטרים) בכ-520 מוקדי אירועים מתועדים שבשיאם השתתפו, על פי הערכת גורמי ביטחון מוסמכים, כ-6,000 תושבים מקרב ערביי ישראל. כ-3,200 נעצרו, מהם כ-240 יהודים.

בחינה של אירועי שומר החומות מלמדת על ליקויים משמעותיים שנפלו בפעילות המשטרה - לקראת האירועים ובמהלכם, בהיערכותה לאירועי הפרות סדר רב-זירתיים בכלל ובערים המעורבות בפרט ובמוכנותה אליהם. התגלו פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי ובממשקים שבין הארגונים בתחום זה, אשר תרמו לפערים המודיעיניים המשמעותיים שבאו לידי ביטוי בהתמודדות עם אירועי שומר החומות. פערים עלו גם בהיערכות המשטרה ובאופן עמידתה בפועל באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בעת שגרה.

פרעות 'שומר החומות'
פרעות 'שומר החומות' צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

ליקויים ופערים אלו מקשים מטבע הדברים על המאבק בפשיעה ועל שמירת הסדר הציבורי בעיתות שגרה, ויש בהם מעין קיבוע של נקודת פתיחה שלילית להתמודדות עם אירועי הפרות סדר עתידיים, אם יתרחשו. משום כך הם מחייבים חשיבה יסודית ומעמיקה בתחומי בניין הכוח והפעלתו, במערכת הביטחון בכלל ובמשטרה בפרט.

ממצאי ביקורת זו ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב"כ ואת מערכת הביטחון כולה לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות.

יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב-זירתית מורכבת - אירועי שומר החומות הציפו את שאלת יכולתה של המשטרה לתת מענה לאירועים רב-זירתיים מורכבים.

מודיעין - כדי שמודיעין יהיה אפקטיבי הוא חייב לחלחל לדרגי השטח. בהקשר זה נדרשת עבודה שיטתית - על מנת להבטיח זרימה של המודיעין לכלל הצרכנים הרלוונטיים.

מילואים - אירועי שומר החומות שיקפו חולשה ניכרת של מערך המילואים של משמר הגבול. אם יש כוונה להסתמך על מערך זה בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים, נדרשת עבודה משמעותית בבניין הכוח שלו במכלול תחומים.

ממשקים בין-ארגוניים - הממשקים בין גופי הביטחון השונים בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים אינם סדורים, תפקודם אינו מיטבי והם אינם מביאים למיצוי מיטבי של יכולות. הדבר בולט במיוחד בממשק שבין המשטרה לבין שב"כ. נראה שנדרשת בחינה כוללת של סמכויות הגופים השונים; האמצעים, הציוד וסדר הכוחות שעומדים לרשותם, חלוקת האחריות ביניהם, קביעת נוהלי עבודה, ובניית מנגנונים לשיתופי פעולה שיבטיחו פעילות מושכלת ומתואמת בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים.

מודל הפעלה המבוסס על תגבורים - במסגרת ההתמודדות עם אתגרי השיטור ואכיפת החוק בכלל ובערים מעורבות בפרט נעשה שימוש נרחב במודל של תגבורים כמענה לפערים. מודל זה יכול לשמש מענה רלוונטי באופן זמני ובנסיבות ייחודיות, ולא מענה מרכזי לטווח ארוך. הזדקקות חוזרת ונשנית לתגבורים מעלה את השאלה אם היכולות המוקצות ליחידות הרלוונטיות עומדות בהלימה לאתגרים הניצבים בפניהן.

עוד מומלץ כי המשטרה והפרקליטות יפעלו למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני.

פרעות הערבים בלוד
פרעות הערבים בלוד צילום: Flash90

ממצאים מרכזיים בדוח המבקר

מבקר המדינה מצא כי בשנים 2018 - 2020 תחנות משטרה בערים מעורבות לא סיווגו תיקים על רקע לאומני, וכתוצאה מכך לא טיפלו בתיקים בהקשר הלאומני שלהם. זאת בשעה שמסיכומים משטרתיים עולה כי המשטרה נדרשת להתמודד עם תיקים בעלי אופי זה. בנוסף נמצא כי פעילות המשטרה בערים מעורבות נשענת במידה רבה על תגבורים, פעילות נרחבת של המפקדות המשימתיות, שוטרים שמסופחים באופן זמני לתחנות אלה, הסתמכות על שוטרי שח"ם ומתנדבים.

בהקשר זה יצוין כי יש מחסור בשוטרים לשם איוש מלא של ניידות. כך לדוגמה בפברואר 2021 נעשתה בדיקת מדגם הפעלה של ניידות בתחנות המשטרה בלוד, בעכו וביפו. מבדיקה זו עלה כי בשלוש התחנות יש מחסור של צוותים מלאים המורכבים משני שוטרי קבע בניידות: בתחנת לוד חסרים 42 שוטרים (29%) ובתחנת יפו חסרים 29 (11%) שוטרים ובסה"כ חסרים 71 שוטרים. עוד עלה כי מקרב הצוותים הפועלים בתחנות, כ-74% בממוצע הם צוותים המוגדרים "חסרים", כלומר הצוות שבניידת מורכב משוטר קבע ושוטר שח"ם או מתנדב.

במועד הביקורת נמצא כי שלושה רכזי מודיעין מתחנת לוד, ארבע מתחנת יפו ושלושה מתחנת עכו אינם דוברי השפה הערבית. עוד עלה כי תשעה רכזי מודיעין משלוש התחנות לא שולבו במחזורי ההכשרה ללימוד השפה הערבית. מצב זה עלול להשפיע במישרין על יכולתם לבצע את תפקידם באופן מיטבי, שכן כשליש מהתושבים בערים אלו משתייכים לאוכלוסייה הערבית, וממילא חלק ניכר מהמידע המודיעיני יהיה בשפה הערבית. בנסיבות אלו אי-ידיעת השפה יכולה להביא לחסר בתמונת המודיעין.

עוד מצא מבקר המדינה כי במקרים רבים, בפרט בימים הראשונים להתרחשות אירועי שומר החומות, לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי הדרוש אל מול האיום שהיא עצמה הגדירה, ודאי לא בטווחי זמן רלוונטיים. הפערים במענה המשטרתי באו לידי ביטוי באי-מתן מענה לפניות תושבים למוקד. עוד על הפערים במענה המשטרתי ניתן ללמוד, בין היתר, מכך שעד שהוחזרה שגרת החיים למסלולה תועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו 3 אזרחים, נפצעו מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש.

פרעות הערבים בלוד
פרעות הערבים בלוד צילום: Yossi Aloni/Flash90

באירועי שומר החומות התגלו ליקויים תפקודיים משמעותיים במערך המודיעין המשטרתי, במימוש אחריותו למתן התרעה מפני האירועים, לגיבוש תמונת מודיעין משקפת לקראת האירועים ובמהלכם, להזרמת מידע רלוונטי שיאפשר התמודדות אפקטיבית עימם. ליקויים הנוגעים לבניין הכוח המודיעיני ולהפעלתו פגעו במוכנות המשטרה וביכולתה להתמודד עם האירועים. מערך המודיעין המשטרתי לא הציג צפי משמעותי בנוגע לאירועים שפרצו מחוץ לירושלים בכלל ובערים מעורבות בפרט. הקשב המשטרתי הופנה בעיקר להתמודדות עם אירועים בירושלים. גם לאחר שפרצו האירועים, עדיין היו חוסרים גדולים במודיעין ובמידע קונקרטיים וכן פערים מהותיים בהעברת מודיעין ליחידות בשטח. לא גובשה תמונת מודיעין משקפת, שתוצג לפני הדרגים המתאימים ותסייע בקבלת החלטות ובהתמודדות מיטבית עם האירועים, הן ברמה הארצית ובראייה כוללת, והן ברמות האזוריות-מקומיות ובהיבטים טקטיים.

עם פרוץ האירועים התבססה היכולת האיסופית של המשטרה בתחום המודיעין הגלוי בעיקר על איסוף ידני, והייתה מוגבלת בהיבטים של היקף מידע, איתור מקורות והבנת הקשרים רשתיים. למשטרה לא עמדו יכולות מלאות לניטור מידע רשתי, שהיו דרושות לאיתור איומים. בנסיבות אלו נפגעה קשות יכולת המודיעין המשטרתי להתריע מראש על האירועים ולספק מודיעין רלוונטי במהלכם.

כך נמצא כי מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי מרשתות חברתיות הותקנה במערכות המשטרה בשנת 2018, נפרסה ביחידות ארציות ובמחוזות ונעשה בה שימוש באגף החקירות והמודיעין. את המערכת סיפקה חברה שההתקשרות עימה בוצעה בפטור ממכרז. בתקופת ההתקשרות הנוגעת למערכת המרכזית נערכה המשטרה לביצוע רכש של מערכת אחרת שהייתה אמורה לספק מענה רחב יותר לאיסוף מידע גלוי, ולפיכך לא פעלו במשטרה לפרסום מכרז לרכישת מערכת לאיסוף מידע מרשתות חברתיות בלבד. בסופו של דבר, בשל פערי תקציב לא רכשה המשטרה את המערכת הרחבה. ב-8.6.20 נדונה בקשה להאריך את ההתקשרות בעניין המערכת המרכזית בשנתיים נוספות, עד ליציאה למכרז בנושא. בדיון שנערך בנושא ביום 22.6.20 עלו קשיים משפטיים בנוגע להליך של בקשה לפטור ממכרז. בסיכום הדיון החליט ממלא מקום המפכ"ל כי לא תהיה פנייה להליך פטור נוסף, וכי המערכת תסיים את פעילותה ב-1.7.20. כפועל יוצא מכך, במשך תקופה של יותר מעשרה חודשים, מ-1.7.20 ועד אירועי שומר החומות במאי 2021 - משלא הושלמו הליכי מכרז ולא הוסדר פתרון שיבטיח רציפות תפקודית - לא פעלה מערכת מרכזית להפקת מודיעין גלוי. המערכת הותקנה שוב רק לקראת סופם של אירועי שומר החומות ולא הייתה בשלה להפעלה במהלכם.

עוד מצא מבקר המדינה כי המשטרה לא הפעילה מערך איסוף שיתמקד בנושא הסדר הציבורי. במסגרת זו המשטרה לא הקצתה רכזי מודיעין בהיקפים הנדרשים לכיסוי תחום הסדר הציבורי בכלל ובערים המעורבות בפרט, לא פעלה בהיקפים הנדרשים לאיתור מקורות בנושא זה ולהפעלתם, לא הכווינה מקורות קיימים לאיסוף מידע בתחום הסדר הציבורי, ולא מיפתה ולא סימנה גורמים קיצוניים העלולים לחולל ולהגביר פעילות בלתי חוקית בתחום הסדר הציבורי.

ביולי 2004 נחתם נוהל שיתוף פעולה בין המשטרה ושב"כ, שעסק, בין היתר, בחלוקת האחריות בין שב"כ לבין המשטרה בנושא איסוף והערכה מודיעיניים בתחום הסדר הציבורי. במהלך הביקורת אותר במשטרה נוסח נוסף, אך לא חתום, של הנוהל המשותף שנכתב בשנים 2016 - 2018, לערך.

בביקורת עלה כי הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובשב"כ לא הכירו את הנהלים הכתובים בנושא חלוקת האחריות בין שב"כ לבין המשטרה בנוגע לאיסוף והערכה מודיעיניים בתחום הסדר הציבורי - לא את הנוהל המשותף משנת 2004, לא את הגרסה השנייה לנוהל המשותף מהשנים 2016 - 2018, ובפרט לא את דרך הסדרת שיתוף הפעולה וגבולות הגזרה בין הארגונים, בדגש על חלוקת האחריות המודיעינית.

עוד עלה כי התייחסויות המשטרה ושב"כ משקפות פערים עובדתיים בנוגע לנוהל המשותף שנועד להסדיר את תחומי האחריות של שני הגופים בכל הקשור למודיעין בתחום הסדר הציבורי, כנדרש בהחלטת הממשלה משנת 2004, ולשיתופי הפעולה בין הארגונים. פערים אלו מחדדים את הצורך בגיבושו ובתיקופו של נוהל מעודכן. כך, בפרט משעלה כי הנוהל, שכלל לא היה מוכר ולא ידוע לגורמי הפיקוד במשטרה ובשב"כ, לא סייע למלא את החסר היסודי שהיה בעניין זה במהלך השנים ובמהלך אירועי שומר החומות.

"אף אחד מכל מי שהתראיין בנושא לא גינה את הפרעות".
"אף אחד מכל מי שהתראיין בנושא לא גינה את הפרעות". צילום: פלאש 90

במצב הקיים, חלוקת תחומי האחריות בין הגופים בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי והממשקים בין הארגונים בנושא זה אינם מתנהלים, בפועל, על פי נוהל כתוב ומאושר, ואינם מעוגנים בתפיסת עבודה מסודרת ומחייבת.

עוד עלה בביקורת כי לאורך השנים לא הוגדרו נושאי התפר או החפיפה בין אירועים פליליים לבין אירועים לאומניים - ביטחוניים, ולא שורטטו גבולות גזרה ותחומי אחריות בין המשטרה והשב"כ בהקשר זה.

עמדת שב"כ הייתה להפריד בין אירועים פליליים לאירועים לאומניים. את ההתמודדות עם התחום הפלילי ביקש השירות להותיר, באופן בלעדי, באחריות המשטרה. אירועי שומר החומות לימדו כי עמדה זו לא התמודדה עם המורכבות הנובעת מסוגיית הממשק שבין התחום הפלילי לתחום הלאומני, והיא יושמה בלי שניתן מענה להחלטת הממשלה משנת 2004 שבה נקבע כי מתחייבת הסדרת הממשקים בין המשטרה לשב"כ בתחום המודיעין הנוגע לסדר הציבורי.

בחודשים שקדמו לאירועי שומר החומות זיהו בשב"כ מגמה של עליית מתח במגזר הערבי ועמדו על פוטנציאל הסיכון הגלום באפשרות להתפרצות לרבות בהקשר של חיכוך בין יהודים לערבים באזורים מעורבים. עם זאת, בשירות העריכו כי האירועים שהתרחשו בפועל הם מקומיים, והדגש העיקרי ניתן על ירושלים.

עוד נמצא כי שב"כ, כמו המודיעין המשטרתי, לא סיפק התרעה מפני אירועי שומר החומות, ולא גיבש תמונת מודיעין משקפת ביחס לעוצמתם, להיקפם ולחומרתם של האירועים שפרצו. עלה כי בפעילות שב"כ בערים מעורבות במהלך אירועי שומר החומות הוא נתקל בקשיים מבצעיים על רקע בעיות תיאום עם המשטרה.

הפערים המודיעיניים בהתמודדות עם אירועי הפרות סדר בכלל, ובאירועי שומר החומות בפרט, נוצרו או התרחבו בהיעדר הסדרה ברורה של שיתוף הפעולה ושל חלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנושא זה. גם בתחום המודיעיני, דגש המשטרה נטה בעיקר לכיוון האתגרים הפליליים, ואילו שב"כ מיקד את מאמציו המודיעיניים בעיקר בסיכול טרור ופעילות חבלנית. במציאות זו, תחום הסדר הציבורי על רקע לאומני לא זכה למענה המודיעיני המיטבי הדרוש על סמך פעולה מתואמת של שב"כ והמשטרה.

בביקורת עלה כי המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות ולפגיעות בנפש וברכוש, כפי שהתרחשו בזמן אירועי שומר החומות. בהקצאת הכוחות בימים שקדמו לאירועים ניתן דגש רב על תגבור מחוז ירושלים על חשבון מחוזות אחרים שנלקחו מהם כוחות רבים. כוחות אלו חסרו להם בהתמודדות עם האירועים שפרצו לאחר מכן, ובוודאי בשלבים הראשונים.

עלה כי בימים הראשונים לאירועי שומר החומות, שבהם היקף האירועים ועוצמתם היו גבוהים, לא העמידה המשטרה את כוח האדם הנדרש להתמודדות עימם.

כך, הוקצו למחוז ירושלים ב-10.5.21 כוחות תגבור בהיקף של כ-1,414 שוטרים, מהם כ-524 שוטרי יסמ"ג, תוך גריעה מסדר הכוחות של המחוזות האחרים. במועד פרוץ אירועי שומר החומות בעיר לוד כ-57% משוטרי היסמ"ג - כוח עיקרי, משמעותי וחיוני להתמודדות עם הפרות סדר - לא עמדו לטובת מחוז מרכז, הנושא באחריות הטריטוריאלית לגזרה זו.

מצבת הכוחות בלוד ובעכו במועדים שבהם פרצו האירועים הייתה קטנה ולא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם לאירועים. כך, מצבת הכוחות שנכחה בלוד ב-10.5.21 עמדה על כ-25 שוטרים, ולא התבססה על כוחות ייעודיים אורגניים שהוכשרו לטיפול בהפרות סדר. כוח המשטרה שנכח בעכו ונערך להפגנה ב-11.5.21 היה קטן מדי ומנה 58 שוטרים בלבד, שרובם לא היו מצוידים ולא מוכשרים להתמודדות עם הפרות סדר. עד ליום 12.5.21, כעבור יומיים מפרוץ האירועים ומהתפתחות הפרות סדר ותקריות קשות, לא גיבש פיקוד המשטרה תמונת מצב רלוונטית המשקפת את היקפם ואת עוצמתם של האירועים. לפיכך חל עיכוב בגיבוש המענה המבצעי ובפריסת הכוחות הנדרשים להתמודדות עימם.

בעקבות התקריות החמורות שהתרחשו בלוד ב-10.5.21 הוזרם תגבור לעיר, אלא שבפועל לא היה בו די (ב-11.5.21 עמדו כוחות המשטרה בלוד על כ-236 שוטרים, בהם כ-105 שוטרי יסמ"ג) להתמודדות עם היקף האירועים ועם עוצמתם, וודאי שלא בימים הראשונים להתרחשותם. כך, ב-11.5.21 התרחשו בלוד תקריות קשות, והמשטרה לא הצליחה לתת להן מענה הולם.

צבירת סדר הכוחות והתגבור בשטח נמשכו ימים מספר, וזאת בין היתר על רקע עיכובים בהקצאת כוחות ובגיוס מילואים. הנחיה ראשונית לגיוס מילואים יצאה כבר ביום 8.5.21. לאחר שזו הוקפאה יצאה בקשה לגיוס מילואים חלקי ביום 11.5.21, ובקשה מעודכנת שתביא לגיוס כולל של יחידות המילואים של מג"ב יצאה ביום 12.5.21. אלא שפריסת כוחות המילואים בשטח הושלמה רק במוצאי שבת 15.5.21, כשבוע לאחר ההנחיה הראשונית בעניין, וכשלושה ימים לאחר המועד שנקבע בהנחיית ראש הממשלה לתחילת פעולתן בשטח.

לוח הזמנים שבו המשטרה צברה ופרסה את כוחות המילואים בשטח לא נתן את המענה המבצעי הדרוש. בכך נשללה בפועל האפשרות להיעזר בכוחות המילואים להתמודדות עם הפרות הסדר בפרק הזמן שבו היו נחוצים ביותר, בימים הראשונים לאירועים, כשהיקף התקריות ועוצמתן היו בשיאם.

בשיא אירועי שומר החומות בעיר לוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (כ-2,836 שיחות בין התאריכים 11 עד 13 במאי 2021) - שפנו למוקד המשטרתי בגין מצוקה שאליה נקלעו או כדי לדווח על תקרית שהיו עדים לה - לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (כ-4,059 אירועים), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי. עומס גדול בפניות למוקד 100 הורגש בכל רחבי הארץ, ונוצר קושי במתן מענה יעיל לפונים. מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי. במצב דברים זה יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. על רקע זה, בין היתר, התפתחו התארגנויות מקומיות של תושבים וגורמים נוספים להתמודדות עם האירועים.

עוד נמצא כי המשטרה לא הייתה מצוידת בהלימה לתרחישי הייחוס שהיא הגדירה לעצמה. כך, על פי תרחישי המשטרה נדרשה היערכות להתמודדות עם אירועים שעשויים להימשך 20 יום, אלא שהמלאים היו רחוקים מלשרת את היעדים האלו.

כפועל יוצא מכך המשטרה התייצבה לאירועי שומר החומות כשהיא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות (במחוז חוף אזל מלאי אמצעי לפיזור הפגנות - אלפ"ה כבר ביום הראשון לאירועים, וגם הכוחות שפעלו במחוז מרכז סבלו מחוסרים), ובפערים ניכרים באספקת אמצעי קשר (כך, במפקדה המשימתית בלוד היה חוסר בהיקף של כ-20 מכשירי קשר) וציוד מיגון לכוחות בשטח (באירועי שומר החומות היה מחסור כללי בציוד מיגון אישי לשוטרי סיור, לרבות קסדות ואפודים. במחוז מרכז היה מחסור בציוד מיגון אישי, במפקדת מג"ב חוף היה חוסר תמידי בציוד מיגון עיקרי, גם בתחנת עכו היה מחסור בקסדות ובחליפות מיגון, במחוז תל אביב לא היה מיגון לניידות ולרכבי סיור, וגם במיגון כלי הרכב ביחידות מג"ב התגלו חוסרים).

יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים המתאימים לאופי המשימות ובכמות ההולמת את היקף הכוחות. פערים אלו פגעו בזמינות הכוחות, הגבילו את יכולותיהם, פגעו בתפקודם וביכולת השליטה והפיקוד על האירועים, היה בהם כדי לסכן את השוטרים, והם גרמו לפגיעה ניכרת במענה המבצעי של המשטרה לאירועים.

בביקורת נמצא כי התגלו פערים ביכולת הבקרה והמעקב של המשטרה בנוגע למצב המלאים והיקף השימוש בהם. התברר כי אין תקינה לאמצעים שאמורים לשמש את המשטרה בשעת חירום, לא נקבעו כמויות מינימום למלאי חירום, לא הוגדרו "קווים אדומים" שמעבר להם לא ינופק ציוד עד להשלמת מלאים ולא סומן תקציב רכש לשעת חירום.

פעילות המשטרה באירועי חירום בכלל, ובהתרחש הפרות סדר רב-זירתיות, בפרט, נסמכת במידה רבה על יחידות המילואים של מג"ב. בפועל, לרשות כוחות אלו לא עומדים הציוד והאמצעים שיאפשרו להם למלא את ייעודם.

כך, המשטרה הקצתה ציוד רק ל-8 מתוך 20 פלוגות המילואים של מג"ב; קיים מחסור ניכר במספר כלי הנשק האישיים העומדים לרשות הלוחמים ביחידות אלו (כך, כדי לחמש לוחמי מילואים של מג"ב קיבלה המשטרה מצה"ל כ-500 רובים), קיימים פערים גדולים במספר כלי הרכב ואמצעי הקשר המשמשים אותם בפעילותם (כך, על פי התקן, לטובת 16 פלוגות מילואים של מג"ב צריכים לעמוד 64 כלי רכב, ובפועל היו במאגר 32 בלבד).

בנוסף, אין אחידות בנתוני המשטרה בנוגע למספר העצורים. יש פער של כ-1,000 עצורים בין נתוני חטיבת החקירות (כ-3,200) לנתוני מדור מחקר וסטטיסטיקה (כ-2,200).

כמו כן, מספר המעצרים שבוצעו ומספר כתבי האישום שהוגשו על רקע אירועי שומר החומות מועטים באופן יחסי להיקף אירועי האלימות, חומרתם, מאפייניהם ומספר המשתתפים בהם. כך, על פי נתוני חטיבת החקירות נעצרו כ-3,200 אנשים, ואילו כתבי אישום הוגשו נגד כ-574 חשודים בלבד (18% מכלל העצורים). בערים עכו, לוד ויפו נעצרו כ-276 אנשים, והוגשו כתבי אישום נגד כ-90 חשודים (33%), מהם כ-48 חשודים הועמדו לדין בעבירות טרור (27%), בעבירות ממניע של גזענות (16%) ובעבירת טרור עם מניע גזעני (11%). נמצאו פערים בנוגע ליכולות התיעוד של המשטרה, ובכלל זה ביכולתה לאסוף ראיות צילומיות נגד חשודים במעורבות באירועי הפרות הסדר. כמו כן תוגברו תחנות משטרה בחוקרים חסרי ניסיון בתחקור אירועי הפרות סדר על רקע לאומני ובחוקרים שאינם דוברי ערבית. לא נאספו בעניינם של חשודים רבים די ראיות, עצירים שהשתתפו במהומות שוחררו, והתיקים בעניינם נסגרו בלי שהוגשו כתבי אישום נגדם בגין השתתפותם בהפרות הסדר.

באירועי שומר החומות נגרמו נזקים כבדים בגוף וברכוש המוערכים בעשרות מיליוני ש"ח. בכ-880 מקרים שולמו לנפגעים מקופת המדינה פיצויים בסכום של כ-33 מיליון ש"ח, והוגשו בעקבותיהם כתבי אישום נגד כ-574 מעורבים. אולם במרבית המקרים זהות המזיק אינה ידועה או שלא ניתן לקשור בקשר סיבתי בין המעורב שהשתתף במהומות ובין נזקים מסוימים שנגרמו. לעמדת היחידה לאכיפה אזרחית, במועד סיום הביקורת היקף הנזק שניתן לתבוע בהליך אזרחי מכ-55 מעורבים בשל נזקים שגרמו מסתכם בכ-4.5 מיליון ש"ח. עד למועד סיום הביקורת עדיין לא הוגשו תביעות אזרחיות לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכוש המדינה ולהשבת כספי פיצויים ששולמו לנפגעים.

שירותים מוניציפאליים בערים מעורבות

נכון לשנת 2000, מספר התושבים שהתגוררו בערים המעורבות עומד על כ- 2,000,000. מספר התושבים הערבים שהתגוררו בערים המעורבות עמד על 500,000, כאשר כ- 370,000 בירושלים. מבקר המדינה בדק היבטים שונים בנוגע למתן שירותים מוניציפאליים בערים המעורבות.

סקירת החלטות הממשלה המרכזיות שהתקבלו בנושא שיפור מצב החברה הערבית בשנים 2010 עד 2020, אשר הסתכמו בתקציבים בהיקף של יותר מ-19 מיליארד ש"ח, מלמדת כי למעט החלטות נקודתיות לגבי האוכלוסייה הערבית בירושלים, הן אינן חלות על התושבים הערבים בערים המעורבות. כפועל יוצא מכך האוכלוסייה הערבית ביישובים אלו לא קיבלה תקציבים ייעודיים, לא זכתה להתייחסות ייעודית ולא גובשה מדיניות סדורה בנוגע אליה. יצוין כי החלטות הממשלה משנת 2021 התייחסו לראשונה לתושבים ערבים בערים מעורבות וכללו תקציב לערים המעורבות בהיקף של כ-300 מיליון ש"ח לשנים 2022 עד 2026. עוד נמצא כי משרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לשוויון חברתי לא קבעו הגדרה למונח "ערים מעורבות", ומההגדרה הקיימת של הלמ"ס לא ניתן ללמוד על התבחינים לסיווג יישוב כיישוב מעורב, ובכלל זה מספר התושבים הערבים או שיעורם.

עוד עלה בביקורת כי בכל הערים המעורבות שנבדקו שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר: בחיפה שיעורם 7.7%, בלוד 1%, בנוף הגליל 5%, בעכו 9%, בתל אביב-יפו 1.5% וברמלה כלל אין עובדים בכירים ערבים. בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו נמצא כי שיעור העובדים הערבים קטן משיעורם בקרב תושבי העיר (13%, 11% ו-20% בהתאמה), ופערים נמצאו גם בשיעור הערבים בהרכב העובדים במוקד העירוני בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו (6%, 11% ו- 6% בהתאמה).

בביקורת נמצא כי מתוך 500 נכסים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית: העיריות נוף הגליל ועכו לא הקצו נכסים לגופים מהאוכלוסייה הערבית, עיריית חיפה הקצתה שני נכסים, עיריית לוד הקצתה שני נכסים, ורמלה הקצתה נכס אחד. עיריית נוף הגליל לא פרסמה מידע לגבי הליכי ההקצאה של נכסים הנמצאים בתחומה בעיתון בשפה הערבית, בניגוד לקבוע בנוהל הקצאות. נמצא כי מספר קטן של גופים ערביים פנו לבקשת הקצאה בכל הערים המעורבות שנבדקו.

בנוסף, שיעור התמיכות שניתנו לגופים מהחברה הערבית מתוך תקציב התמיכות של העיריות חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן מ-6%. הערים המעורבות שנבדקו לא בחנו את צורכי האוכלוסייה הערבית המתגוררת בתחומן לרבות בנושאי הדת, הרווחה, הנוער והתרבות, את הגורמים למיעוט הבקשות המוגשות לתמיכה מצידה ואת החסמים הקיימים בנושא.

המבקר מתניהו אנגלמן
המבקר מתניהו אנגלמן צילום: דוברות

לצד זאת נמצא כי נתוני גביית הארנונה לשנת 2020 בחלק מהשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה היו קטנים משיעור הגבייה הכללי באותן ערים: בלוד שיעור הגבייה בשכונות ערביות נבחרות היה 35% ואילו השיעור הכללי היה 88%, בעכו שיעור הגבייה היה 62% בשכונות ערביות נבחרות לעומת שיעור כללי של 89%, וברמלה שיעור הגבייה היה 26% לעומת 87%. עוד נמצא כי שיעור יתרת חובות הארנונה למגורים בשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה מסך יתרת חובות הארנונה למגורים הוא משמעותי : כ-30%, 40% ו-60% בהתאמה.

עוד נמצא בביקורת כי בעיריית לוד לא הוסדר מעבר פסי רכבת המאפשר לתלמידים חצייה בטוחה: המעבר העילי היחיד באזור שכונת ס"ח היה נעול וחסום, חציית פסי הרכבת בסמוך לשכונת הרכבת (ורדה) אינה מוסדרת ואינה בטיחותית, ולעיתים קרובות חציית הפסים מתבצעת גם כאשר מחסום הרכבת יורד והאורות מהבהבים כסימן להתקרבות רכבת.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הפנים יפעל להבהרת המצב המשפטי המחייב בכל הנוגע למתן ייצוג הולם לחברה הערבית ברשויות המקומיות, יפעל לקדם ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית בקרב העובדים בערים המעורבות ויבחן דרכים נוספות לעידוד שילובם בקרב העובדים, וישקול הטמעת מנגנון שיביא לכך שבוועדות המרכזיות בעיריות אלה יהיה ייצוג הולם לתושבי הרשויות, מבלי לפגוע באיזון שנקבע בין סיעות המועצה השונות. עוד מומלץ כי הערים המעורבות יבחנו צעדים לשילוב האוכלוסייה הערבית בשורותיהן, לרבות בתפקידים בכירים, וכן בוועדות המרכזיות הפועלות בעיר ובמוקדי קבלת החלטות. לצד הדרישה מהרשויות לתת שירותים שווים לכלל האוכלוסייה המתגוררת בתחומן, על העיריות לוד, עכו ורמלה לפעול ביתר שאת להגברת הגבייה בשכונות ערביות שבהן שיעורי הגבייה נמוכים.

--

תגובת המשטרה

במשטרה אמרו בתגובה לדוח כי "חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר נבחנו וטופלו על ידי המשטרה עוד בטרם פרסומו. כחלק מהפקת הלקחים נבנתה תוכנית התעצמות אשר נותנת מענה מדורג לפערים השונים בתחום ההצטיידות, ההכשרות וכוח האדם. הוקמה בין היתר מחלקת סיכול פשיעה באגף סי"ף שכל ייעודה לסכל את הפשיעה בחברה הערבית. בתחום המודיעיני התקבלו החלטות שנועדו לחזק את היקף האיסוף המודיעיני והיכולת לגבש תמונת מצב".

על התיאום עם שב"כ אמרו: "המשטרה ושב"כ פועלים בשיתוף פעולה מלא למען ביטחון המדינה וכך היה גם במקרה זה. בתחום המבצעי בוצעו עבודות מטה להתמודדות עם הפרות סדר רב-זירתיות. התפיסה המבצעית עודכנה ומפקדי פלוגות המילואים השתתפו באימונים שנערכו במטרה לחזק את החיבור של המפקדות המשימתיות אל הכוחות האורגניים.

"כלקח מאירועי שומר החומות, ועל מנת לאפשר עיבוי כוחות מהיר, הוחלט על הקמת 26 פלוגות מילואים נוספות במג"ב. מהלך זה אמור לספק חיזוק משמעותי ליכולת המשטרה להתמודד עם הפרות סדר בהיקף נרחב בזמן קצר. בנוסף הוקמה חטיבה חדשה אשר תיתן מענה לאירועי הפרות סדר וטרור ותתחיל פעילותה בחודשים הקרובים. במשמר הגבול הוקמו שלושה צוותים מקצועיים בעקבות האירועים - צוות אופרטיבי, צוות אסטרטגי וצוות תיעוד.

"בנוסף, בסיום עבודת מטה הוחלט להקצות משאבים כלכליים על מנת לחדש ולהעלות את מלאי התחמושת המשמשת לפיזור הפגנות ואת מלאי אמצעי המיגון המשמשים את הכוחות בשטח. בוצע רכש של תחמושת והוקצה תקציב לרכש של אמצעי מיגון לשוטרים, במטרה להבטיח שירותי שיטור טובים וראויים".

על קריסת מוקד 100 אמרו: "במהלך ימיו הראשונים של המבצע התקבלו במוקד 100 קריאות אזרחים רבות בהיקף חריג ביחס לשגרה המבצעית. כמו כן התקבלו מספר חריג של קריאות המתייחסות לאותו אירוע. הכוחות בשטח פעלו במקביל לפעילות בזירות של נפילות טילים בכל אירוע או פניה שהתקבלה במוקד 100 כאשר התעדוף שניתן הוא ראשית לאירועים מסכני חיים ופגיעה בסמלי שלטון".

תגובת שב"כ

בשב"כ אמרו בתגובת לדוח המבקר כי "ממצאיו ומסקנותיו נלמדים ומשתלבים בפעילות השירות, שהתקיימה כבר בעת האירועים וביתר שאת לאחריהם, וכן לתחקור והפקת לקחים מהאירועים. מתחילת 2022 החליט השב"כ להרחיב את פעילותו במגזר הערבי ככלל ובערים המעורבות בפרט. נקבעו תחומים שבהם תורחב ותועמק פעילות השירות, בדגש על סוגיות בתחום הסדר הציבורי הלאומני והממשק שבין הפעילות הפלילית לביטחונית".

על קביעת המבקר לפיה שב"כ לא התריע מראש, אמרו בארגון: "כפי שצוין בדוח, שב"כ הצביע על תופעות בסיס בחברה הערבית, כמו גם על הסלמה לאורך זמן, אשר זכתה למענה שוטף בהיערכויות של המשטרה לאירועי מחאה, גם אלימים. בניגוד לנאמר בדוח, שב"כ זיהה מרגע תחילת האירועים, כי מדובר בהסלמה על רקע לאומני ובהתאם נערך בחמ"לים ובשטח למתן מודיעין בזמן אמת ולסיכול בהתאם להתרעות שהעביר.

"לסיום, לצד האחריות של שב"כ לאיתור וסיכול מבעוד מועד, נכון יהיה לשוב ולהדגיש כי האפשרות לחזות, ובהתאם גם למנוע, אירוע של התפרצות המונית מאתגרת ומוגבלת מעצם טיבה, נכון יהיה לעסוק במגמות ובטיפול בהן. סוגיות אלה מצויות בטיפולן של כמה רשויות בישראל, והשירות פועל על מנת להקטין את הסיכון להתפרצות רחבה".

תגובת המשרד לביטחון פנים

מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה לדוח המבקר כי "בשנה האחרונה בוצע במשרד ובמשטרה תהליך מעמיק ויסודי של הפקת לקחים מאירועי שומר חומות. תהליך זה התבטא בשורה ארוכה של צעדים, פעולות ותהליכים להגברת המוכנות הלאומית לאירועי הפרות סדר נרחבים, ותוך מתן דגש מיוחד להגברת הביטחון האישי בערים המעורבות, בחברה הערבית, בנגב ובירושלים.

במשרד מנו כמה צעדים שנקטו מאז, ובהם הוספת 1380 תקנים למשטרה, מהם למעלה מ-500 תקני קבע למג"ב, וכן הקצאה של עשרות שוטרים לערים המעורבות, וכן לירושלים ולאזור הנגב. לדבריהם, "בוצעו תהליכי התאמה וארגון במבנה המבצעי של מג"ב, בין היתר על ידי הקמת ארבעה מרחבים מבצעיים שייעודם מתן מענה משימתי לאתגרי פח"ע, הפרות סדר וללחימה בתופעות הפשיעה, כמו כן הוכפלה ואורגנה מחדש היחידה הטקטית של מג"ב, שמטרתה לתת מענה למוקדי חיכוך בשגרה ובחירום, הוקמו בסיסי מתנדבים בצפון ובדרום וכן חוזקו יחידות מטה שונות.

"סוכמה ויצאה לדרך תוכנית התעצמות להרחבה משמעותית של פלוגות מג"ב במילואים; מופו וזוהו חוסרי מלאי וציוד מבצעי חיוני, לרבות אמצעי מיגון, תחמושת ואמצעים שונים להתמודדות עם אירועי הפרות סדר; גובשה ואושרה תכנית 'המשמר הישראלי' המאפשרת הרחבת מודל ההתנדבות במשטרה; וגובש מודל להגברת הביטחון האישי בעכו ולוד, תוך איתור וזיהוי מוקדם של אירועים".