הפרשן הבכיר של עיתון ''הארץ'', יוסי ורטר, מותח ביקורת חריפה על יועז הנדל וצבי האוזר, שלטענתו נפגעו בעבר מנתניהו ובכל זאת הצטרפו למפלגת הרוח הציונית שיכולה לחבור אליו ואף להוות את לשון המאזניים להקמת הממשלה הבאה.
"הקלילות שבה הם דילגו מגוש רק־לא־ביבי לגוש גמביבי (כביכול, לאחר התלבטות קצרצרה שלא היתה אלא כסות לסחר־מכר), היא עוד נוצה בכתר האופורטוניזם הטווסי של השניים הללו. מפלגה פיקטיבית, "דרך ארץ" שמה, עדיין באריזה, מועברת חתומה מאכסניה אחת לרעותה, כמו הבונבוניירה בהומורסקה הקלאסית של אפרים קישון. חייבים לומר — ההצלחה מסחררת. מכה אחר מכה, עוקץ אחר עוקץ. שלוש שנים וחצי, חמש מערכות בחירות, הם מלליינים את דרכם בין ערוגות הפוליטיקה הישראלית. טרמפיסטים נצחיים, אצבעם מונפת לעבר כל טנדר מקרטע או עגלה עם סוסה, שיישאו אותם לעבר מושבי העור במליאה", כותב ורטר.
הוא מציין עוד כי "הנדל את האוזר הם סוחרים ממולחים. עקרונותיהם מתחלפים לפי הקונסטלציה: תחת משה יעלון, שהכניס אותם למערכה, הם היו אנטי ביבי. תחת בני גנץ הם היו נגד ערבים ובעד ביבי. תחת גדעון סער הם חזרו להיות אנטי ביבי, אבל בעד הערבים. כעת, כשהעבירו את מטלטליהם אל ההוסטל המפורק של איילת שקד, הם כבר לא פוסלים את נתניהו. אם צריך, יישבו איתו, ישרתו תחתיו. בשורה התחתונה, הם תמיד יצאו מורווחים. בפרפרזה על יענקלה רוטבליט, היו להם פעם עקרונות, מכרו את כולם. עסקה מוצלחת בשבילם".
הוא מציין לטובה את איילת שקד וכותב, "את שקד לא נאשים בזגזגנות. יש בה עקביות. ערב הרכבת הממשלה היוצאת היא לא חסכה מאמץ כדי לסכל את רוחות השינוי שהתרגשו עלינו. וכשזו קמה, החמיצות שלה התחרתה בזו של בני גנץ. שנה שלמה היא שקדה על יצירת קשרים חדשים בתוך הליכוד. ערב נפילת הממשלה היא ניסתה לסדר לנתניהו בלוק שימנע את פיזור הכנסת, במקביל למאמציה להשיג לעצמה שריון במפלגתו. יש מי שחושד בה שגם הקוניונקטורה הנוכחית נועדה לשם אותה מטרה".
עם זאת מוסיף ורטר כי "הסיפור שהנדל ושקד מספרים לנו על האופן שוב הם "יכפו" על גנץ ונתניהו ממשלת אחדות, לא מתיישב עם שום מציאות פוליטית מוכרת. אם הם יהיו הגרוש המפורסם ללירה של נתניהו (וכדאי שיבדקו אם השטר לא מזויף), איזה אינטרס יהיה להם בממשלה רחבה, שבה איש לא יזדקק לשירותיהם? רק ממשלה צרה תוכל לספק את מאווייהם הפרסונליים התפוחים. עם רוח ציונית וצלצולים לא הולכים לקלפי. מתחת לבלורית נדרשת קרקע אלקטורלית מוצקה. אם תימצא כזו איכשהו, והם יעברו את אחוז החסימה ויהיו המנדטים ה–61 או ה–62 של נתניהו, זה מה שיקרה: שקד תדבר בהתרגשות על חשיבות האחדות ובלה־בלה, תקבע פגישה עם גנץ וסער, תבקש מהם לבוא, ו"שיסתדרו עם ביבי מי ראשון ומי שני". הם ידפדפו אותה הלאה בתוך דקות".
"או אז תגיע ההופעה הנרגשת שלה ושל הנדל, שיבשרו לאומה שעל מנת להימנע מבחירות שישיות, הם מצטרפים לממשלת נתניהו ויעמלו ללא לאות "מבפנים" על הרחבתה. הנדל והאוזר ימכרו לעצמם ולבוחרים שאין להם, שרק־הם יהיו הבלם שיעצור את נתניהו מללכת רחוק מדי, קיצוני מדי. שקד תישאר על הגלגל ותנסה לסגור במסגרת המו"מ הקואליציוני היטמעות בליכוד. ונתניהו? הוא ידרוס אותם תחת מגפיו בקלילות, עד שיתחוור להם שהמחיר בלעשות איתו עסקים, אלא אם יש לך כיפה שחורה או שטריימל, הוא תמיד לצאת מופסד, מבוזה, מרוסק", טוען הפרשן.