ההתוועדות בשנה שעברה
ההתוועדות בשנה שעברה באדיבות המצולמות

לפני שנתיים, בשיאה של הקורונה, הזמרת והיוצרת אודהליה ברלין החליטה לחבר בין נשים מכל הארץ והעולם, לקראת צאת צום ט' באב, בשידור חי מיוחד מירושלים.

"השעות האלו של סיום הצום, הן השעות הקשות ביותר להתמודדות- כשאנחנו כבר רואים את הסוף אך הזמן זוחל לו. מצד שני- זוהי שעה מיוחדת מאוד, שהיא בין הרגשת החורבן להרגשת הגאולה שמגיעה עם סיום הצום" היא מסבירה, "אני אוהבת מעברים, רגעים של "לקראת", כך נולד "אוחילה" וכך נולד גם האירוע הזה שאני זוכה לקיים אותו זו השנה השלישית".

העניין הפך למסורת והשנה היא תקיים התוועדות ווקאלית ומרוממת על חומות העיר העתיקה. לצד הרבנית ימימה מזרחי וחברות: רחל גולדברג הכנרית, ועולש גולדברג, אורית איזק וצופיה לוין. יחד הן ינסו לעבור עם קהל הצופים מהבית את השעות המורכבות והמרגשות גם יחד.

"אמא שלי, סבתא שלי וגם אמא של סבתא שלי, נהגו לשטוף את הבית בצהרי תשעה באב, על מנת לקבל את פני המשיח. את המסורת הזו אני ממשיכה על ידי השידור המיוחד. שידור של התוועדות ווקאלית לצד דיבורים וסיפורים פותחי לב על התפר שבין חורבן לגאולה" אומרת אודהליה.

"השנה אני מתרגשת עוד יותר מבעבר, כיוון שהבן שלי כבר מגלה הבנה בדברים ואני נדרשת להסברים טובים יותר עבורו ומתוך כך עבור עצמי. ביום ראשון ביקש בני בן השנה וחצי לשמוע מוזיקה כהרגלו, ואני נתקלתי בבעיה: אנחנו לא שומעים מוזיקה בתשעת הימים".

"אך איך אסביר לבני הרך מהו בית מקדש, מה הוא חורבן, איך אסביר לעצמי מה אבד לנו ומה חסר? התבוננתי בעיניו הטובות ואמרתי לו: "אתה מבין, לכל אדם יש את המקום הרוחני-רגשי הנכון לו, לכל משפחה יש את המרקם הרוחני נפשי הנכון לה, לכל קהילה, לכל סביבה ולכל עם יש מקום נכון, שבו מרגישים בבית. וכשיוצאים מהמקום הזה, זה כואב, זו הרגשה של חורבן. לפני הרבה מאד שנים- היינו במקום שלנו. ובמציאות הזו- היה בית מקדש".

"ואז לאט לאט יצאנו ממקומנו, קודם פנימה, אדם איבד את המקום הנפשי הנכון לו, ואז משפחות איבדו את שלוותן ויצאו ממקומן, וקהילות לא הצליחו להיות יחד ויצאו ממקומן, והעם שלנו התפלג והתפלג ויצא ממקומו… ולבסוף, נחרב בית המקדש. הבית שלנו. ומאז אנחנו מחפשים שוב ושוב את המקום המדוייק לנו, את המקום בו נרגיש בית. כל העם מחפש. וכשכל אחד ואחד יחזור למקומו, משפחה ומשפחה, קהילה וקהילה, אז נשוב להיות עם שלם במקומו".

"וכמו שכתבתי לחברות שיהיו איתי" היא מסכמת, "גם אם יבנה בית המקדש האירוע בכל אופן מתקיים - אבל כסעודת הודיה".