סגן ליאור אוחיון, מפקדת מחלקת תצפיות בחמ"ל נחל עוז, מספרת על ימי המבצע מזווית התצפית של התצפיתניות.
"אלה היו ימים לא פשוטים", היא אומרת. "התצפיתניות רתומות מאוד למשימה. אנחנו יודעו שאנחנו כאן למטרה אחת והיא ההגנה על התושבים ועל הלוחמים. ימים ללא שינה כשבכל חצי שעה שעה יש צבע אדום לכיוון הקיבוץ ולכיוון המוצב. אלה היו ימים לא פשוטים אבל החיילות, המוצב והגדוד מאוד רתומים".
לדבריה האירועים הגיעו לחיילות הגדוד בהפתעה, אם כי הן בכוננות רציפה. "החמ"ל מוכן ובכוננות לכל הפתעה, כך שזה הפתיע אבל לא עד הסוף. החיילות כל הזמן בכוננות לכל תרחיש. היינו מוכנות לזה הן מבינות את הסיטואציה והמשימה".
אוחיון מספרת על התובנה של התצפיתניות שבמציאות של מבצע כשאין מגע עם הגדר הן למעשה העיניים של החיילים ושל האזרחים. "כל התקרבות וכל חציית גדר, האחריות עליהן. העירנות של התצפיתניות בשלב הזה הרבה יותר מוגברת. הן צריכות לוודא שאף כוח לא מתקרב לקרבת גדר. המורכבות הרבה יותר קשה. זה להיות העיניים של האזרחים והלוחמים בגזרה".
עוד היא מספרת על רמת ההיכרות של התצפיתניות עם כל גורם בגזרה עד רמת האבן והסלע. "אנחנו תמיד בכוננות לכל תרחיש ולא משחררות. אנחנו לא יודעות מאיפה זה יפתיע אותנו. אנחנו לא מורידות רגל מהגז. ממשיכות לבצע את השגרה. תחושת האחריות והשליחות נשארת".