בשבוע שעבר הרב רפאל דלויה פרסם מאמר על הגיורים של רבני משפחת אבוחצירא, שנהגו לגייר גם כשקרוב לוודאי שהמתגיירים לא יקיימו אורח חיים דתי.
הרב אורי פישר, דיין לגיור, הגיב לרב רפאל שלא היה ולא נברא.
כתבתי לו תגובה שבה ציטטתי מדברי הרב מכלוף אבוחצירא, הרב שלום משאש והרב יהושע מאמאן, שמהם מוכח באופן ברור - שכדי למנוע טמיעה והתבוללות הקלו רבנים רבים לגייר גם כשידעו באופן כמעט וודאי שלא ישמרו מצוות
עתה הרב חיים מרקוביץ' הגיב לדבריי תוך התעלמות מוחלטת מכל מה שנכתב. ולא נחה דעתו, עד שפיזר לאורך מאמרו טענה מעליבה, שבכוונת מכוון הסתרתי מפני הקוראים את התשובות המלאות. השאלה הנידונה היא אחת, וממנה לא ניתן להתעלם: האם הרבנים גיירו גרים כשידעו שקרוב לוודאי שלא ישמרו אורח חיים דתי?
במקום לעסוק בשאלה זו, ולנתח את דברי הרבנים ותשובותיהם, הרב מרקוביץ' החליט להעתיק תשובה של הרב שלום משאש, מתוך האשמות שווא של רצון להסתיר מידע מן הקוראים כדי לשרת מטרה פסולה. אם לא השיב לטענות ולמקורות הרבים שצוינו, מה הועילה העתקת תשובה המצויה בפני כולם, מלבד הרצון לבזות, וכמנהגם של חוגים מסוימים - לעשות מחלוקות על רבנים ולהבאיש את שמם.
שוב ושוב עוסק הרב מרקוביץ' בשאלה האם הגרים מקבלים עול מצוות, ולמרות שהובהר מאה פעמים, נבהיר שוב - הליך הגיור אכן כולל קבלת עול מצוות בנוסח המלא, אין על זה ויכוח. השאלה היא אחרת: האם בית הדין קיבל גרים שהיה ידוע שלא ישמרו אורח חיים דתי. כלומר, מה משמעות והגדרת קבלת עול המצוות שהגר מקבל עליו. רק לזה צריך להתייחס. כל ניסיון להטות את הדיון לדברים אחרים כדי לטעון כנגדנו טענות - מוליך שולל את הקוראים.
נחזור על עיקרי הדברים. הרב מכלוף אבוחצירא, אב בית דין מרקש, פנה לרב שלום משאש שהיה אב בית דין קזבלנקה, בשאלה מדוע הוא מגייר נשים שאינן שומרות מצוות, "ועינינו רואות שמאותה שעה שטובלת הנוצרית בשעת גרותה, לא תוסיף עוד לבוא באש ובמים, ולא תשמור הנדה ולא שבת ולא חודש, וכו' וכו'" (המכתב מובא בספר 'ריח ניחוח' עמ' 468).
כל אחד רואה שהרב מכלוף מתאר מציאות של אשה שאינה שומרת אפילו את המצוות הבסיסיות ביותר, וביחס למציאות זו הוא טוען כלפי הרב משאש: "יואל נא כבודו להודיענו ממנהג בית דינו בגרות נשים נוצריות". כלומר מדוע כבוד הרב משאש ובית דינו מגייר נשים כאלו. אם כדברי הרב מרקוביץ' שכל הרבנים גיירו רק כשידעו שהמתגיירות ישמרו אורח חיים דתי, מה טוען הרב מכלוף כלפי הרב שלום משאש?
יתירה מזאת - הרב מכלוף מעיד בעצמו שגייר גברים כאלה. "הגם שאנו מקבלים גרים מהאנשים, שאני מהנשים. שאף שאי אפשר לכסות עין השמש בכברה, שכל הגרים בזמן הזה גרי עריות דוקא, מכל מקום לא ראי זה כראי זה, שאין ריעותא של האנשים גדולה כל כך דסוף סוף ולד הישראלית כמותה אפילו בגיותו של הנוצרי, מה שאין כן הנשים שבגיותה - ולדה כמוה". כלומר, הייחוס תלוי בנשים ולכן אין לגיירן, אבל גברים מגיירים, למרות מצבם הדתי הקשה. וכל לומד חייב לשאול את עצמו - מדוע הרב מכלוף מסכים לגייר כך גברים?
לא זו בלבד, אלא ממשיך הרב מכלוף, ומבאר שמה שהיקל הרב עוזיאל לגייר נשים שאינן שומרות כמעט מצוות, "הוא באשה שהיתה נשואה כבר בנישואין אזרחיים". וכאמור, כל לומד חייב לשאול את עצמו - הרי הרב מכלוף תיאר על אילו נשים מדובר, "לא תשמור הנדה ולא שבת ולא חודש", אם צריך שיהיה ברור לבית הדין שיקיימו המתגיירות אורח חיים דתי, כיצד מועילה העובדה שנישאו כבר בנישואין אזרחיים לגייר את הנשים? מה טוען כאן הרב מכלוף?
בדברינו הבאנו גם את דברי הרב יהושע מאמאן כלפי הרב שלום משאש, ותשובת הרב משאש אליו. הרב מאמאן (שו"ת עמק יהושע ג, יו"ד יז) הביא כנגד עמדת הרב משאש מכתבים מרבנים שונים, ביניהם הרב יעקב טולידאנו שהתנגד לקבל גרים שמתגיירים "לְפָנִים, לכסות קלונם ובושתם, ועומדין בסורן הרע... רק שינוי השם ערלית בשם יהודית". הרב משאש הגיב לדבריו בחריפות, ש"כבוד הרב המשיב לא דקדק ולא עיין היטב בב' המכתבים. גם את הא' גם את הב'. אף על פי שהביא כל לשונם מראש ועד סוף".
אם פשוט וברור שכל המתגיירים שמרו אורח חיים דתי - מה הויכוח בין הרב מאמאן והרב משאש? מה טוען הרב מאמאן, ועל מה הקפיד עליו הרב משאש?
גם אם תיתכן מחלוקת מסוימת בין רבנים שונים בראיית המציאות, ברור שלא ייתכן שעל אותן מתגיירות יאמר האחד שאינן שומרות מאומה והשני יחשוב שהן שומרות אורח חיים דתי. ברור שדובר על נשים ששמרו על זהות יהודית מינימלית ולא מעבר לכך.
כל זה הוא הא-ב של הלימוד. ואיך יעלה על הדעת שתלמיד חכם יוצא להגיב בלא לעמוד על היסודות החשובים שעליהם הדיון.
ככלל יש להעיר שכל הדיון סביב שיטת הרב משאש או רבני מרוקו, צריך להתקיים לאור השוואת והבנת כל המקורות. להעתיק תשובה אחת של הרב משאש מבלי להתייחס כיצד רבנים אחרים הגיבו לו ומה השיב לדבריהם הינה בגדר 'שגגת תלמוד עולה זדון'.
בשולי הדברים יש לציין שמרוב חיפזון לטעון "אין דעה כזו", הרב מרקוביץ' ערבב בתגובתו בין הרב יוסף משאש לרב שלום משאש ("לא זו בלבד אלא שהוא מצטט מאותה תשובה דלעיל של הרב משאש שנהוג לגייר בכל ערי המערב". לא. הרב יוסף משאש כתב שנהגו לגייר "כל הבא להתגייר" בערי המערב, והתשובה דלעיל היא של הרב שלום משאש).
לסיום, אני מציע לכל הלומדים לעיין היטב ובמתינות בכל תשובות חכמי צפון אפריקה שהוזכרו במאמרים אלו ולגבש את דעתם מתוך הדברים, ולהרבות את העיון בחלק זה של הלכות גיור שהוזנח במשך עשרות השנים האחרונות.