
השרה לשעבר לימור לבנת ואיש התקשורת משה שלונסקי דנו בתוכניתם בגלי צה"ל על הסכסוך הערבי-ישראלי. לבנת סיפרה על החרטה שהיתה בה על תמיכתה בתוכנית ההתנתקות והבהירה: "אי אפשר לעשות עסקים עם אבו מאזן".
שלונסקי טען שאבו מאזן הוא המנהיג הפלסטיני הכי מתון שהיה בשנים האחרונות ואפשר ''לעשות איתו ביזנס, יש לו צרות עם החמאס והג'יאהד ועם מחנות הפליטים והשאלה אם הוא יכול לסייע לנו לגרום לנו להיות שולטים ביהודה ושומרון או אנחנו אומרים 'לא סופרים אותך אין רשות פלסטינית' ועכשיו עלינו 2.5 מיליון פלסטינים על הראש. עם נציגים של היטלר דיברו במלחמת העולם השניים, אז עם אבו מאזן לא נדבר?''.
לבנת: "במישור הביטחוני יש לנו שיתופי פעולה. האם אפשר להגיע להסכמים מדיניים עם הפלסטינים מעבר לביטחוניים? לדעתי היום זה לא ניתן''.
שלונסקי: "אני מסכים איתך. אני מצר על זה שאי אפשר להתקדם. מה אנחנו רוצים בסכסוך הזה? אנחנו יושבים על הטוסיק והמצב רק קשה יותר ויותר, כשאנחנו לא עושים כלום אנחנו יוצרים מדינה דו לאומית''.
''אני מציע לבוא עם הצעות שלנו, לפחות יהיה סוג של הצעה לעולם. יש עם מי לדבר. אנחנו צריכים לעשות מאמץ. נתניהו היה מספיק נבון כדי לא לספח. הוא הבין שזו צרה צרורה. יש כבר היום רוב ערבי בעזה, בישראל ובשטחים, בחיבור הם יותר מאיתנו. צריך ללכת לכיוון של היפרדות מהפלסטינים. לשחרר להם כמה שיותר. עם צבא בשטחים''.
לבנת: ''סוג של התנתקות?''.
שלונסקי: ''סוג של התנתקות, כשהצבא בפנים, עם הורדת יישובים''.
לבנת: ''אופס, אופס, אופס, הגענו להורדת יישובים, בשום פנים ואופן, עלי זה לא מקובל. כמו ששרון עשה?''.
שלונסקי: ''לא, אבל המצב כמו שהוא הוא רע, הולך לכיוון לא טוב''.
לבנת: ''טוב שלמדנו משהו ממה שעשה שרון. לעשות מהלך כזה באופן חד צדדי זה לא טוב. אני הצבעתי בשעתו בעד, התחרטתי חרטה עמוקה, שרון רימה אותנו אז בהצבעה, אבל זה סיפור בפני עצמו ולא תוכנית כזו, אני כותבת אוטוביוגרפיה ושם זה יופיע. למדנו מההתנתקות שזה צעד לא נכון ולא נבון. אבל אם לא לעשות את זה בצורה חד צדדית אז אתה נותן איזו מסגרת שאתה מאמין בה אבל אין עם מי לעשות את זה כרגע.
''היו הצעות מאוד מרחיקות לכת גם של ברק גם של אולמרט הרבה יותר מרחיקות לכת ממה שאתה אומר, והנה זה היה. הציעו, הצענו, ומה קרה עם זה? הם החמיצו את כל ההזדמנויות. שלונסקי אתה חי בפנטזיה''.