הסופרת והעיתונאית מהמגזר החרדי שרה פכטר היא דמות ידועה במגזר החרדי, וגם מחוצה לו, אם כי בשם בדוי - תחת השם מלי גרין היא פרסמה במשך כמה שנים טור בנושאי משפחה ב-Ynet.
כל ספריה של פכטר, והיא חתומה על למעלה מ20 ספרים, מבוססים על חייה - הם עוסקים בטרדות היומיום, באישה החרדית והדתית-לאומית ובחיי משפחה. אבל על אף שספרה הראשון יצא לאור עוד בטרם מלאו לה 17, היא מרגישה שדווקא הספר הנוכחי, ה22 במספר, הוא הוא ספר הבכורה שלה.
"בתחושה שלי כל החיים אני כותבת את הספר הזה," צוחקת פכטר, "לא משנה שבזמן העריכה שלו חיתנתי 6 ילדים, זכיתי ב-5 נכדים, פרסמתי 2 עוד ספרים וניהלתי מאות קמפיינים, הספר הזה הוא החלום שלי. אני מרגישה כאילו הוא ספר הביכורים שלי."
המיוחד בספר החדש 'אמצע שום מקום' הוא בכך שפכטר נוטשת את ההווה ובוחרת לכתוב את העבר. היא מחייה את כור מחצבתה, את שכונת הקרוונים בהרי השומרון בה בלתה את ילדותה, שם עוצבה דמותה. זה המקום ממנו היא בורחת ואליו היא חוזרת.
כריכת הספר
בעוד שבספריה הקודמים העלילה היא הכח המניע את הקוראת במהרה אל סופה, באמצע שום מקום מרכז הספר הם המקום והדמויות המאכלסות אותו. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת והסיבה אשר בעטיה הגיעה לשכונת הקרוונים שכוחת האל: "זה מקום שכולם בו היו 'תקועים'." מתארת פכטר, "דברו את עצמם לדעת ולא הרגישו שהחיים חומקים מהם."
וכך כותבת בת דמותה בספר: "הייתי בסך הכול ילדה שהבינה באותו הרגע שכל קרוואן הוא סיפור, וכל מי שגר ביישוב הזה הוא לב קרוע, שסוע, קפוא, שמח... בחוש הבנתי שאם אסתובב בין הקרוואנים אלמד להבין את החיים, אם רק אכנס לכל אחד מהם, אחקור את הקירות ואקשיב לסודות, אצא עם תואר."
מבעד לעיניה של המספרת הצעירה - עטרה, בת דמותה של פכטר - הקוראים והקוראות מתוודעים לשלל הטיפוסים שמאכלסים את היישוב - וביניהם אומנית כושלת, מתווך חדל אישים, מתרגמת מזת רעב, אחראי ביטחון חסר ביטחון, פליטה מכת קיצונית המשמשת מסווה לפעילות עבריינית ועוד, הם לא יודעים זאת אך סיפוריהם מתלכדים וקשורים זה בזה.
עוד בשונה מספריה האחרים בספר הזה פכטר מתעכבת על השפה ושוזרת לשון קודש עם חול, ורוקמת סיפור עיירה מודרני עם הומור ותבנית של מעשיות חסידיות.