נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג נפגש באחרונה עם פרופ' נחום רקובר, שהגיש לו את ספריו האחרונים "סודו של המשפט העברי" ו"מותרות בתקנות הקהילות – הדאגה לחלש והמאבק בראוותנות".
הנשיא הודה לפרופ' רקובר על מחקריו החשובים במשפט העברי, המקדמים את יישום חזונו של סבו הרב יצחק הרצוג, שהיה הרב הראשי בזמן הקמת המדינה.
בספר ''סודו של המשפט העברי'' מצביע פרופ' רקובר על ייחודו של המשפט העברי שמיוסד על צדק יושר ורחמים. בספרו על ה"מותרות" מובאות התקנות שתיקנו הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם, שבהן הוגבלה ההפרזה בסעודות פאר ובמלבושים, כדי שלא לפגוע במי שאין ידו משגת וליצור חברה צודקת יותר.
פרופ' רקובר סיפר לנשיא על מפגש שיזם אביו הנשיא חיים הרצוג, שהיה בעל זיקה עמוקה למשפט העברי, בינו לבין נשיא האקדמיה למדעים ברוסיה בשנות ה-90 מיד לאחר התפרקות ברית-המועצות. באותה תקופה ביקש ו ברוסיה להסתייע במקורות המשפט העברי כדי לכונן ברוסיה חוקה חדשה ונאורה. הנשיא חיים הרצוג הפנה את נשיא האקדמיה למדעים לפרופ' רקובר ששימש אז כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
הספר "מותרות בתקנות הקהילות – הדאגה לחלש והמאבק בראוותנות" צולל לעומק נושא שהיה מרכז משמעותי בחיים היהודיים לאורך הדורות. קהילות ישראל הסדירו נושאים חשובים בחייהן בתקנות, שהן מעשי חקיקה, וכך נהגו אף בתחום חיי המותרות: מלבושי פאר, תכשיטים, וסעודות שמחה הכרוכות בהוצאות מרובות.
כללים המגבילים את הפרט נעשו בין היתר במטרה להקל על רבים שאין ידם משגת אבל מבקשים להתחרות עם אחרים, ומשעבדים עצמם לחובות מרובים; וכבר תיקנו חז"ל בזה תקנות, 'כדי שלא לבייש את מי שאין לו'.
בספר מובאות התקנות שניתקנו בכל קהילות ישראל, ממזרח וממערב, מאז ועד היום. התקנות נלקטו מפנקסי קהילות שבדפוס ושבכתבי יד המצויים בספריות ובארכיונים בארץ ובחו"ל. התקנות הובאו בסדר א"ב של הארצות, ובכל ארץ לפי הערים שבהן הותקנו.
לקובץ התקנות הוקדם מבוא מקיף ובו פרקים על המגמות שבתקנות, מיהו הגוף המתקין, על מי חלות התקנות, באלו תחומים נתקנו ההגבלות ומהן הסנקציות שהוטלו על מי שלא ציית להן. פרק מיוחד הוקדש להשקפתם של חכמי ישראל בדבר ההיבט השלילי שבחיי המותרות, מבחינה חינוכית ומוסרית.
דברים רבים ניתן ללמוד מהתקנות על אורחות החיים, על סוגי השמחות, על סוגי מאכלים, בגדים ומשחקים, ועל סממנים לציון מעמד נכבד בקהילה. כמו כן עשויות התקנות להאיר את סדרי השלטון העצמי של קהילות ישראל בגולה בתקופה הטרום-מדינתית, על מערכת היחסים עם הסביבה הנוכרית, ועל דרכי אכיפה לציות לתקנות.