אביגדור ליברמן, שר האוצר, שהגיש היום קובלנה למשטרה נגד יוסי כמיסה. על הקובלנה ומשמעותה ובכלל על האפשרות לחקור את טענותיו של כמיסה שוחחנו עם עורכת הדין טלי גוטליב, ממנה ביקשנו לנתק את ההקשר הפוליטי שלה כאשת ליכוד ולהתייחס להיבט המשפטי בלבד של האירוע.
כבר בפתח הדברים מבהירה עו"ד גוטליב, מומחית לדין הפלילי, כי "הליך הקובלנה מאפשר להגיש לאזרח להגיש כתב אישום בהליך פלילי הנוגע לעבירות מסוימות כמו לשון הרע, אלא שאזכיר לעו"ד קוסטליץ החתום על הקובלנה שאם לא הייתה תלונה במשטרה ואין חקירה של חשוד ולא לקחו ממנו גרסה, אי אפשר להגיש קובלנה. זו עילה מספיקה למחיקת הקובלנה".
גוטליב מציעה לזכור שעוד לפני הכותרות הגדולות של הגשת הקובלנה ישנו החוק לפיו "קבלנה לא יכולה להחזיק מיםן אם לא נחקרה איזושהי חקירה במשטרה. למעשה קובלנה נועדה למקרה שבו אם סגרו את התיק יכול האזרח לטעון שאינו רוצה לשתוק והדבר פלילי בעיניו ובעבירות מאוד מצומצמות אפשר להגיש קובלנה, אבל כאן לא הייתה חקירה פלילית וזו הטעות של ליברמן שמיהר לעשות את המהלך הכותרתי הזה. הקובלנה עשויה להימחק בתואנה שלא הייתה חקירה ומעבר לכך, אם תהיה חקירה הוא עלול במו ידיו לעקוף את הבדיקה המאוד שבלונית שתעשה כאן היועצת המשפטית לממשלה. השטח הפלילי הוא מאוד מורכב ואל תמהרו בכותרות כשאתם מזיקים לעצמכם".
לדבריה "כאן כל מטרת הקובלנה היא להטיל אימה או להוות בסיס לטענות ליברמן. חבל שמה שעשה אתמול ליברמן זה לקלל ראש ממשלה לשעבר בקללות בזויות ביותר. כשאדם מקלל בהיסטריה ובמילים מכוערות אדם בשיעור קומה של ראש ממשלה לשעבר זה משדר גם לחץ וגם אשם. במקום לענות עניינית הוא השיב בהיסטריה ובקללות. המחשבה שמדובר במשהו פוליטי של רדיפת ליברמן היא טענה מגוחכת. אנחנו מיומנים בהיכרות עם אותות האמת".
באשר לטענותיו של כמיסה אומרת גוטרליב: "אנחנו לא בוחני כליות ולב. אומר מישהו שזה מה שאמר לו ליברמן, זו עבירה של ניסיון שידול והדבר קורה לפני עשרים שנה. יטענו הטוענים שיש התיישנות. היועמ"שית, שאין לה מושג בדין הפלילי למרות שהיא עומדת בראש מערך התביעה הפלילית, מוציאה בתקשורת אמירה שיש חוק התיישנות ומאחר ומדובר בתקופת בחירות, ההיתכנות לבדיקה היא נמוכה. רציתי לומר לה, גברתי, יש לך שמונה משנים ויועצים לצידך, אז לידיעתך, חוק ההתיישנות לא חל בדין הפלילי. התיישנות לעבירות מסוג זה של ניסיון לשידול לרצח היא 15 שנים, אלא שכל פעולת חקירה קוטעת את מניין ההתיישנות ועוצר את מניין הזמן. איך את יכולה לדעת אם בוצעה פעולת חקירה אם לא בדקת? איך תוכלי לדעת אם ההתיישנות התקיימה או לא? אנחנו יודעים שאומר כמיסה שהייתה מסירת אינפורמציה בזמן אמת. מה נעשה ומה לא נעשה באינפורמציה הזו? אנחנו לא יודעים. היית צריכה לבדוק את זה לפני שאת מוציאה כותרת כזו".
גוטליב אינה מקבלת את טענת חוסר הזמן לבצע חקר בסד זמנים שכזה, ומזכירה כי ליועמ"שית היה כל הזמן הנדרש כדי לקרוא לחקירה את אלי ציפורי שכל חטאו היה שהוציא תמונת ביתה של הדס קליין מגוגל מפות. ציורי נחקר בטענה של הטרדה ולעומת זאת כשעומד פילבר על דוכן העדים ואומר שהוא חש מאוים מגליקמן לא חוקרים את גליקמן. "שלחתי מכתב דרישה לחקור את גליקמן, אבל כשמדובר בעיתונאי שופר לפרקליטות, לא נעשה כלום ושום דבר".
בדבריה דוחה עורכת הדין גוטליב את טענת תקופת הבחירות ומזכירה כי הפרקליטות לא היססה להגיש כתב אישום חודש וחצי לפני בחירות ללא אישור יועמ"ש וללא בדיקת הראיות והעדים בפרשת תיקי נתניהו. "חייבים להבין שכשדי לחזק את אמון הציבור במערכת הדברים צריכים להיעשות בניקיון כפיים וללא כל פוזיציה. כשיועמ"ש אומר שהוא פועל בשליחות שמים, המגלומניה הזו שלו היא נוראית כי היא משנה את שיקול הדעת שצריך להיות בבסיס העמדה לדין".
"יכול להיות שהמינוי של מיאערה הוא מינוי מצוין, אבל גם אני כעורכת דין שיודעת דבר או שניים במשפטים, לא אקח על עצמי לנהל דין אזרחי כשהמומחיות שלי היא הדין הפלילי ולא אפגע בלקוח. כאן ראש מערך התביעה הפלילית הוא מי שלא נגע בפלילים. זה מינוי בלתי סביר", היא אומרת וקובעת כי תגובתה של היועמ"שית מוכיחה את חוסר ההיכרות וחוסר המקצועיות של היועמ"שית בדין הפלילי, מה שהיה מחייב לפחות התייעצות עם מומחים בדבר.
"כששואלים אותי למה דברים לא נבדקים, אני משיבה כשועלת קרבות בהליכים פליליים שכאשר רוצים חוקרים וכשלא רוצים לא חוקרים. ההתיישנות היא לא מחסום אלא טענה שמצריכה בדיקה. היא לא מובהקת וחברת שמיעארה לא מבינה זאת. התחושה היא שהגשת הקובלנה נועדה רק ליצור כותרת, אבל זה לא עומד בסדרי הדין ועלול להידחות. לפני הכול, כשוחרי צדק וחברה מתוקנת אנחנו רוצים מערך חוק משופרת מחוזקת וטובה. העברת ביקורת היא לא רק חובה מוסרית וציבורית אלא הבסיס לכול, להציב מראה מול מה שנראה לא נכון. ביקורת לא הייתה דבר מחליש אלא מחזקת".
לדבריה כמי שהובילה תיקים פליליים על מעשים שנעשו לפני 25 שנה היא יכולה לקבוע שאין כל בעיה לחקור פרשה שהייתה או לא הייתה לפני עשרים שנה, וכדי להפיס את דעת הציבור ולבטל חשש שדברים לא נעשים בניקיון כפיים מוטלת על היועמ"שית החובה לכל הפחות אם קיימת התיישנות או לא.
"העובדה היא שבזמן אמת הייתה פנייה לאישים בכירים במשטרה ואני מצפה מהיועמ"שית שעומדת בראש מערך הביעה הפלילית להיות הוגנת שוויונית ואמיצה, ואם יש לה מה לומר שתגיד ואם לא שתחריש".