הממשלה אישרה הערב (רביעי) במשאל טלפוני את מינויו של שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, למשרת יו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים.
מינויו של רובינשטיין יאפשר לוועדה להתכנס בימים הקרובים ולתת 'אור ירוק' למינויו של האלוף הרצי הלוי לרמטכ"ל הבא.
זמן קצר לאחר מינויו של רובינשטיין, שר הביטחון בני גנץ העביר לוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בקשה לאישור מועמדותו של הרצי הלוי לרמטכ"ל ה-23 של צה"ל.
שופטי בג"ץ, נזכיר, קבעו בשבוע שעבר כי על השופט בדימוס מני מזוז להתמנות באופן זמני בלבד כיו"ר הוועדה למינוי בכירים, לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל, ואסרו על הממשלה למנות את מזוז במינוי קבוע לשמונה שנים - בשל העובדה שמדובר בממשלת מעבר.
עם פרסום הפסיקה הודיע מזוז כי הוא מוותר על התפקיד: "אני מכבד את החלטת בית המשפט, אף שאני סבור שההחלטה מוטעית ואינה מתיישבת עם מהות הוועדה ותכליתה. בנסיבות אלה לא אוכל לקבל על עצמי את תפקיד יו"ר הוועדה במתכונת שנקבעה".
שרת הפנים איילת שקד הגיבה למינויו של רובינשטיין ואמרה: ''אם לפיד וגדעון סער היו מקשיבים לי מלכתחילה, הפארסה של מינוי מזוז הייתה נחסכת. מאחלת בהצלחה לשופט אליקים רובינשטיין שיכהן באופן זמני כיו"ר הועדה למינוי בכירים לצורך אישור הרמטכ"ל''.
שר הביטחון בני גנץ בירך על הסכמתו של רובינשטיין לעמוד בראש הוועדה שתדון במינוי הרמטכ"ל. ''מדובר במשימה שיש לה חשיבות ביטחונית ולאומית ואני בטוח שכבוד השופט רובינשטיין יוביל את התהליך באופן הראוי", אמר גנץ.
הוועדה למינוי בכירים אחראית לוודא שלא נפל פגם בטוהר המידות של המועמדים לתפקידים בכירים, כדוגמת הרמטכ''ל. בממשלה התעקשו למנות את מזוז לשמונה שנים וגם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה עמדה על כך. המינוי הזמני של רובינשטיין יאפשר לסיים את סאגת מינוי הרמטכ"ל.
השופטים כתבו בשבוע שעבר בפסק הדין: "אף שבמישור העקרוני, לפי ההלכה הפסוקה ובהתאם להנחיית היועמ"ש, ישנה אפשרות להורות על מינוי קבוע גם בתקופת בחירות - יש לזכור שנקודת המוצא בהקשר זה היא הימנעות ככל האפשר מעשיית מינויים. גם כשנוצר צורך ספציפי במינוי הכרחי, יש להעדיף מינוי זמני על פני מינוי קבוע, למעט מקרים חריגים שבחריגים".
השופטים הוסיפו כי מהטיעונים ששמעו "התברר כי משיבי הממשלה הפכו את החריג לכלל ואת הכלל לחריג, משקבעו כנקודת מוצא כי אין לסטות ממנגנון המינויים שבהחלטת הממשלה - תוך יישום שגוי של הכללים המשפטיים שנקבעו לתקופת בחירות. נקבע אפוא, כי משעה שהמינוי שעל הפרק נבחן בדרך שגויה ותוך סטייה ממערכת הדינים שנקבעה לגבי מינויים בתקופת בחירות, אין מנוס מלהורות על ביטול החלטת הממשלה".