בכירים במגזר הדתי-לאומי יוזמים הקמה של ארגון גג שיאגד שורה של ארגונים הפועלים במגוון תחומים ומשפיעים על סדר היום.
המטרה: ליצור כוח חוץ־פרלמנטרי משמעותי, שיאפשר הוצאה לפועל של מהלכים רחבים הנוגעים לסוגיות דת ומדינה בגישה של המיינסטרים הדתי־לאומי - כך דווח בעיתון 'ישראל היום'.
כבר שנים שקיימים לא מעט ארגונים דתיים־לאומיים שמשפיעים רבות על השיח בציבוריות הישראלית. בין השאר, ארגון רבני צהר, שפועל בתחום הנישואים והכשרות; ארגון "אמונה", שמפעיל את אחת מרשתות המעונות המובילות בישראלי; הקיבוץ הדתי; ארגון רבני "בית הלל"; ארגוני "פנימה" ו"עתים".
המשותף לארגונים, שרובם מבית הציונות הדתית הקלאסית, שממוקמת במיינסטרים ומבקשת לייצר יהדות מכבדת שמקבלת את האחר. כעת פועלים שני רבנים מובילים במגזר הדתי - הרב רפי פוירשטיין, שמשמש בין היתר יו"ר עמית של ארגון צהר, והרב מאיר נהוראי, יו"ר ארגון בית הלל ורב היישוב משואות יצחק - כדי לאגד את המוסדות האלו ואחרים לארגון גג. הארגון יפעל גם במישור הפוליטי ויאפשר לקדם מהלכים רחבים שישפיעו בכל הנוגע לנושאי דת ומדינה.
הרב פוירשטיין מסביר: "חלק מהדתיים הלאומיים מצאו עצמם במערכת הפוליטית הנוכחית בלי ייצוג. מדובר בשנה קריטית, שבה בין היתר עוסקים בתחבורה ציבורית בשבת, במינוי רבנים ראשיים ורבני ערים, בגורל הכשרות, ועוד. אנו רוצים להשמיע את קולנו בצורה אחידה וברורה. היוזמה להקמת ארגון הגג מגיעה משורה של רבנים שמזוהים עם אמנת גביזון־מדן".
התכנון של הרבנים הוא להקים שדולה שתשפיע כבר על מערכת הבחירות הבאה, הן אם תהיה בעוד זמן רב והן אם היא מעבר לפינה בשל אי־היציבות הפוליטית.
"הציונות הדתית מתעוררת. הגוף שכבר הספידו אותו מכל וכל חי, בועט, ומחפש בית. יש לפעמים תחושה שנפתלי בנט מכר אותנו בזול, אבל עדיין יש ציונות דתית שמבקשת לקבל החלטות ולשנות את המציאות. יש שורה של ארגונים שמעוניינים להצטרף למיזם. אנו מעוניינים לצרף גם ארגונים וגם אנשי חינוך ובעלי השפעה במגזר", מוסיף הרב פויירשטיין.
לדבריו, גם ארגונים כדוגמת חותם, שנחשב לחרד"לי יותר, יתקבלו בברכה אם ירצו בכך ויקבלו את העקרונות.
היוזמה החדשה אינה תיאורטית. עוד טרם הקמתה חתמו שורה של רבנים על מכתב שבו קראו לראשי המפלגות ולבוחרים להעמיד במקום מרכזי את סוגיית זהותה היהודית של המדינה. "הנושאים העומדים על סדר היום הציבורי הם האחריות לפריפריה הכלכלית־חברתית, השבת הציבורית, החינוך היהודי בבתי הספר, לימודי הליבה, סוגיית הכשרות, מערכת בתי הדין ובכללם בתי הדין לגיור, האחריות לאחדותו של העם היהודי, מעמד הרבנות הראשית ומשפחה. אנו קוראים לאמץ את עקרון ההסכמה הלאומית כבסיס להתמודדות עם האתגרים שעליהם הצבענו ועל עוד אחרים".