מכתב גלוי לאחי החרדים,
השבוע יצא לי לקחת טרמפ שני חסידים ירושלמיים בעלי משפחות. כששאלתי אותם למי הם מצביעים, אחד מהם אמר שהוא אינו מצביע משום "שב ואל תעשה עדיף". נחרדתי!
החלטתי לא להוריד את אותם חסידים ליד ביתי, אלא להאריך את הנסיעה ולקחת אותם עד לשכונה שלהם כדי לדבר. על מה דיברנו? אספר בהמשך...
***
לצערנו, מדינת ישראל עדיין אינה מתנהלת על פי דרך התורה, ישנם בממשלה ובכנסת מתקבלות גם החלטות נגד התורה.
בראש המדינה כעת עומדים אנשים רחוקים מתורה ומצוות, וחלק מפעולותיהם פוגעות בצביונה היהודי של מדינת ישראל. דברים אלה, עלולים להעלות חס וחלילה מחשבה שאולי עדיף לא להצביע כדי לא להיות חלק מהנהגת המדינה שאינה בדרך התורה. או לפחות לנקוט בדרך של 'שב ואל תעשה עדיף'.
אבל ההפך הוא הנכון, כל אלה, הם סיבות מצוינות מדוע חובה עלינו להצביע בבחירות הקרובות. עשרות אלפי חרדים בעלי זכות בחירה, בוחרים שלא להצביע בבחירות בגלל הטענות הנ"ל ודומות להן. קולות אלה שווים כמנדט או שניים.
אם רק אותם עשרות אלפים היו בוחרים לממש את זכותם ולבחור במפלגה התורנית הקרובה לליבם, הבחירות היו מוכרעות בקלות. המפלגות הדתיות-חרדיות היו מקבלות יותר מ-30 מנדטים יחד, והם אלה שהיו קובעות את כללי המשחק, ומכתיבים כל ההסכמים הקואליציוניים על פי כל הערכים שחשובים לנו: שבת, לימוד התורה, חינוך, ישוב ארץ ישראל, עליה ורווחה.
במקום ממשלה הפוגעת בערכי התורה, היינו מקבלים משלה דתית-ימנית שתמשול ותעביר חוקים על פי הערכים שלנו.
במקום זאת, בוחרים אותם עשרות אלפים "לא לבחור", ולהשאיר את המגרש פנוי לכל אותם אנשים בעלי ערכים הפוכים מדרך התורה.
***
נחזור לטרמפ...
כתשובה לטענה שעדיף לא להצביע משום ש'שב ואל תעשה עדיף", הבאתי בפניהם את דברי הרב ישכר שלמה טייכטל בספרו "אם הבנים שמחה" שנכתב בעיצומה של השואה האיומה.
הרב טייכטל (אם הבנים שמחה הוצאת קול מבשר, עמוד כ) כותב שבעקבות האנטישמיות ושנאת הגויים לעם ישראל, ה'חופשים' (החילונים) הקימו את התנועה הציונית, והתעוררו לעלות לארץ ישראל ולישבה. אך בניגוד אליהם החרדים לדבר ה', לא הצטרפו אל התנועה הציוונית משום 'ששב ואל תעשה עדיף'.
בינתיים, הארץ הלכה ונבנתה על ידי הציונים 'החופשים', והם אלה שקבעו את הצביון החילוני, ואף הכפרני של הישוב היהודי בארץ. ואילו לחרדים לדבר ה' לא הייתה כל השפעה על צביון הרוחני של הישוב.
באופן מפתיע, הרב טייכטל מטיל את האחריות על צביונו החילוני של הישוב דווקא על החרדים לדבר ה' שלא עלו לארץ, וכותב על כך דברים חריפים ביותר: "ולא ידעתי אם יוכלו באיזה פעם לתרץ עצמם לפני בית דין של מעלה, על מניעתם מליקח חלק בתנועת בנין הארץ, ולא נתנו אוזן קשבת לקול קריאתם של צדיקי הדור הנ"ל (שקראו לעלות לארץ. ש.ל.)...
אם גם היראים והחרדים היו בעצה ובמפעל הזה, היה לארצנו הקדושה מראה ותואר אחר לגמרי, במעלה של קדושה, ממה שיש לה עתה, ועתה, שהם עצמם התייצבו מרחוק, אין להם להתפלא ולשאול שאלות על זה ועל זה, כי המה חייבים בדבר".
אנו עומדים כיום במצב דומה, בידינו לבחור נציגים יראי שמיים לכנסת, ולקבוע בעצמינו את צביונה הדתי של המדינה. אולם אם חלילה נעמוד מנגד, ונבחר לא להצביע משום ש'שב ואל תעשה עדיף' או מכח טענות דומות, הרי שאנו בידינו מפקירים את צביונה של המדינה ביד כל אותם אנשים הרחוקים מתורה ומצוות, לעשות בה כעיניהם.
מה נענה בבית דין של מעלה על כך שבמקום להצביע, בחרנו לעמוד מנגד, ובעקבות זאת התקבלו כל אותם החלטות הרומסות את דרך התורה?
ואם מישהו יטען שההצבעה בקלפי גוררת ביטול תורה, נענה לו שהצבעה לוקחת דקות ספורות, ואם נתגייס כולנו למשימה, נוכל לחסוך שעות ארוכות של הפגנות ועצרות נגד החוקים וההחלטות הנוגדות את דרך התורה שח"ו עלולים להיקבע.
בידינו הדבר, כולנו מחויבים לבחור לקחת אחריות על צביונה הרוחני של המדינה – ולהצביע.
הכותב הוא ר"מ בישיבת המאירי
* גילוי נאות, איני נמנה מבני הציבור החרדי, אלא אני נמנה על הציבור הדתי לאומי תורני.
לתגובות: shlomoyitz@gmail.com