הפרשן הפוליטי שלום ירושלמי מתארח באולפן ערוץ 7 לסיכום תחושותיו עקב תוצאות הבחירות וההיתכנות להקמת ממשלת מלאה.
ירושלמי משוכנע כי נתניהו מודאג מאוד מהיקף הניצחון לו זכה הגוש שלו והיה שמח לראות פרטנרים אחרים לחלוטין בקואליציה שיקים. "אנשי נתניהו חושבים שמה שהיה חשוב הוא יציבות שלטונית למשך ארבע שנים, אבל אני אומר שהיציבות השלטונית הזו היא בערבון מובל ומוטלת בספק", הוא אומר.
"נתניהו בעצמו רואה את הקואליציה שלו ואומר אוי ואבוי מה עשיתי. נתניהו הליברל, הדמוקרט שגדל בפילדלפיה, למד בבוסטון וחי בניו יורק, רואה את עצמו יושב עם רוב חרדי דתי לאומי, עם אנשים קיצוניים שרק לפני שבוע וחצי הוא לא רצה להצטלם איתם, ואיתם הוא הולך לנהל ממשלה, לרכב על גב הנמר... אני חושב שהסיפור הזה לא מבטיח יציבות".
ירושלמי מזכיר בדבריו את החלטת יצחק שמיר ז"ל להקים ממשלת אחדות מאחר ולטעמו שמיר רצה לצידו אישים כמו יצחק רבין, משה שחל ואחרים ולא את אנשי צמרת הליכוד. "זה בדיוק נתניהו. ראש ממשלה רוצה לצידו אנשים בראש שלו ואנשים בראש שלו זה לא סמוטריץ' ובן גביר אלא גנץ, אייזנקוט ואולי גם ליברמן אם לא היה העניין האישי ביניהם. ב-96' הוא הקים ממשלה שגם אם מפלגת העבודה הייתה בחוץ היו בה עולם חדשים, הייתה המפד"ל, הייתה צומת, הייתה גשר של דוד לוי, הייתה הדרך השלישית, היה מאוד מגוון. כאן העסק מאוד הומוגני ולא תואם את השקפת נתניהו עצמו".
להערכתו של ירושלמי המסרבים להצטרף לנתניהו ימשיכו בסירובם גם בעתיד. לטעמו הבחירות הובילו לקרע גמור בין שני הגושים שכן אין שותפים שיכולים להצטרף מגוש אחד לגוש האחר. האירועים האחרונים, הוא אומר, החריפו את החרמת נתניהו בעיני גוש רק לא ביבי, מה שממשיך לבלום כל אפשרות למעבר מהאופוזיציה לקואליציה המסתמנת.
לזאת מוסיף ירושלמי ומציין כי מצבה הרעוע, לטעמו, של הקואליציה אינו מלמד על יציבות באופוזיציה. "המצב של האופוזיציה הרבה יותר חמור מזה של הקואליציה. ראינו איך הם ניהלו את הבחירות. אנחנו שומעים את התגובות למה שמיכאלי עשתה. יש חוסר יציבות ועליהום כלפי כל מי שאשם. יש הרבה מחלוקות ומריבות בתוך האופוזיציה וייקח הרבה זמן לשקם אותה".
באשר להחלטת בן גביר וסמוטריץ' להתייצב למו"מ הקואליציוני יחד, אומר ירושלמי כי מדובר בצעד נבון מאוד מבחינתם וממנו יוכלו למקסם את כוחם וללחוץ על נתניהו. בדבריו הא מזכיר את ברית האחים של לפיד ובנט, ברית שאיפשרה להם לדרוש כל שרצו מנתניהו מתוך הבנה שמדובר בראש ממשלה לחיץ. כך להערכתו יקרה גם במקרה סמוטריץ' ובן גביר. "אם הם יתמידו כבלוק השמים הם הגבול. בן גביר יוכל לדרוש כל דבר".
ירושלמי מספר על קולות דיכאון שהוא שומע מכיוונם של חברי הליכוד שלא אוהבים את ההצלחה הגדולה מדי של הגוש שלהם, מה שמותיר אותם עם מכבש לחצים קטן באופן יחסי מול נתניהו לעומת היכולת של השותפות הקואליציוניות ללחוץ.
על היעלמות השמאל בבחירות האחרונות סבור ירושלמי כי "השמאל יחזור אלינו כי יש כאן אג'נדה היסטורית מאוד חשובה ומשמעותית ויש לה תומכים. זה שלא עברו את אחוז החסימה ועוד 4 מנדטים למפלגת העבודה, יחד זה כמה מאות אלפי אנשים, אבל השיקום ייקח הרבה מאוד זמן. הם עוברים תהליך של פירוק והרכבה. מירב מיכאלי לא תחזיק מעמד במפלגת העבודה, עם כל הכבוד. זה שהיא הטיחה האשמות כלפי אחרים רק עורר כלפיה התנגדות גדולה יותר. מרץ תבנה את עצמה ומדובר בתהליך מאוד ארוך עם דגשים אחרים, מנהיגים אחרים, התחשבות בדמוגרפיה שהולכת ומשתנה והיא שמאבדת לשתי המפלגות האלה את הכוח שלהן. ברגע זה אין כמעט שמאל".
את הקדנציה האחרונה מגדיר ירושלמי מנקודת מבטו כעיתונאי כ"ניסיון מרתק", בו חברו יחד מפלגות ימין ושמאל, יהודים וערבים. "זה היה ניסיון חשוב מאוד וקשה להתעלם מהעצמה ההיסטורית שהייתה כאן. אנחנו הולכים לאבד את השותפות הזו. אני לא יודע לאן הולכת ממשלה בלי השמאל ובלי הערבים להוביל".
האם לא נכון להרגיע את בהלת השמאל בכך שעם כניסת אנשי הציונות הדתית לתפקידיהם הם יבינו שלא כל מה שרואים משם רואים מכאן? "בשבילם זה יהיה מצוין אם הם יעשו את זה. אם בן גביר יגידע למשרד לביטחון פנים וישתולל התגובות יהיו קשות בארץ ובעולם".
"אני ער לאווירה הקשה. אני מסתובב בין החברים שלי וזו באמת מכה קשה לשמאל ולמרכז כי ההכרעה כאן חד משמעית. אין שום שיתוף ושום זכר לצד השני של החברה הישראלית בתוך הממשלה הזו. באוכלוסייה ליברלית חילונית של מצביעי גוש השינוי אי אפשר להתחבר לקואליציה שיש בה רק 9 נשים מתוך 64, אי אפשר להתחבר לקואליציה שיש בה חרדים והדתיים לאומים שבהם הם חרד"ליים. יש כאן תחושה שהבחירות האלה גרמו לניכור אצל חלק ניכר מהחברים. אם לא היה נתניהו בשטח ואפשר היה להקים ממשלה עם חיבור של כל קצות החברה זה היה הרבה יותר טוב למדינה".