מבחן החאן

האם באמת יהיה שינוי? זו השאלה ששואלים את עצמם רבים מאנשי הימין האידאולוגי והציונות הדתית. אחרי שלוש שנים של חוסר הכרעה, ויותר משנה של ממשלה שרובה שמאל, סוף סוף עתידה לקום בע"ה ממשלת 'ימין על מלא'.

אבל את ראש הממשלה אנחנו הרי מכירים. העדר המשילות, ההשתלטות על שטחי C, פינוי מאחזים, התעמרות משטרתית – כל אלו לא התחילו בממשלת בנט-לפיד. נתניהו הוא שחתום על המחדלים האלו, ועל מחדלים רבים נוספים, לרבות 'נאום בר אילן' האומלל.

אז במה נתניהו טוב מלפיד וגנץ? ראשית, אין ספק שהוא ראש ממשלה מוכשר ביותר, שקידם את המדינה בתחום הכלכלי, המדיני, ועוד תחומים רבים. את הזכויות האלה אי אפשר לקחת ממנו. שנית, וזו נקודה חשובה מאוד, הוא ומפלגתו מייצגים את הציבור המסורתי והימני. אבל הנקודה העיקרית היא, שבקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, הוא המועמד היחיד שמאפשר הקמת ממשלת ימין אמיתית.

ולא שנתניהו מתלהב מזה. אם זה היה תלוי בו, הוא היה רץ להקים ממשלה עם גנץ ולפיד. לאורך כל השנים הוא ניסה להקים ממשלות שהוא הסמן הימני בהן, ובמידת האפשר העדיף להשאיר את מפלגות הימין האידאולוגי מחוץ לממשלה.

אולם למרבה המזל, במצב הנוכחי זה לא תלוי בו. החרם המטופש של מפלגות השמאל כלפי נתניהו, דוחק אותו שלא מרצון להקמת ממשלת 'ימין על מלא'. כך, בהיפוך אירוני מופלא, הפרחים על מינויו של בן-גביר לשר מגיעים בעיקר לגנץ ולפיד.

אבל נתניהו, כמו נתניהו, ממשיך לנסות להוביל את הדברים בדרכו שלו, ולנטרל עד כמה שאפשר את השפעת הימין האידאולוגי. כך למשל, הוא חתם עם עוצמה יהודית על הקמת ועדה בראשותו לטיפול בהתיישבות הצעירה ביו"ש. אם נשפוט לפי הטיפול של נתניהו עד עכשיו בסוגיה, דברים טובים לא יצאו משם. את סמוטריץ', שנחישותו וחריצותו מעלים חשש שהוא באמת יתעקש על מימוש האידאולוגיה שלו, נתניהו מנסה לדחוק לפינה כמה שיותר, בתקווה לתת לו כמה שפחות השפעה.

נתניהו כנראה לא ישתנה. השאלה אם למרות זאת יצליחו נבחרי הימין האידאולוגי לממש את הבטחותיהם, שלשמן נבחרו. האם ממשלת נתניהו החדשה תדמה לממשלות נתניהו הקודמות, או שנראה כאן שינוי מרענן. בנקודה זו, גורם הזמן מאוד משמעותי. אין שום סיבה לא להתחיל מיד במימוש ההבטחות, ואם זה לא יקרה בזמן הקרוב, כנראה זה לא יקרה בכלל.

וכאן נכנס סיפור ח'אן אל אחמר. נתניהו הבטיח כבר לפני ארבע שנים שהוא יפונה בקרוב, ובינתיים הוא רק גדל ומתפתח. במקרה זה, בשונה ממקרים אחרים, נתניהו לא יכול להסתתר מאחורי בג"ץ, שהורה כבר מספר פעמים על פינוי ח'אן אל אחמר. אבל נתניהו משיקוליו שלו החליט לצפצף על בג"ץ, ולא נקף אצבע בעניין. כל נבחרי הימין הבטיחו שברגע שיגיעו לעמדת השפעה יפעלו לטפל בעניין, ובינתיים לא קרה כלום.

בעיניי ח'אן אל אחמר הוא המבחן האולטימטיבי. בחודש מרץ 2022 הוציא בג"ץ צו על תנאי, בדרישה שהמדינה תסביר מדוע אינה מפנה את ח'אן אל אחמר, וקצב 120 יום לתשובה, תוך שנכתב שזו הדחייה האחרונה. מדוע באמת לא לפנות באופן מיידי? כי אירופה תכעס? הרי זה בדיוק מה שאמור לאפיין ממשלת ימין אמיתית, שהיא לא מתנהלת לפי תכתיביה של אירופה.

רק אם ח'אן אל אחמר יפונה בקרוב מאוד, נדע שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, שאכן קמה לנו, סוף סוף, ממשלת ימין אמיתית.