מסתבר שיש בקואליציה "ימין פרוגרסיבי" שכמו השמאל הפרוגרסיבי, משוכנע שאת הדרך שלו אפשר לכפות על המציאות.
זה לא עבד לשמאל הפרוגרסיבי וזה לא יעבוד גם לימין שמנסה לפעול בדרך הזו. שמרנות אמיתית היא קידום תפיסת עולם באופן תהליכי תוך התחשבות במציאות. כך בעז"ה נקדם בעתיד תפיסת עולם ימנית.
לאחר שנים רבות של סטגנציה במערכת הפוליטית ושנה וחצי של ממשלת השינוי קמה ממשלת הימין "על מלא מלא" והביאה איתה רוח של תקווה בקרב בוחריה שהפעם הדברים יראו אחרת. הפעם אצל השחקנים הראשיים "מילה זו מילה" וכמובן "מה שאתה מצביע זה מה שאתה מקבל" ובעיקר, הפעם נתניהו אולץ להקים ממשלה בלי מפלגות מרכז ושמאל כפי שעשה תמיד. ההבטחות היו ברורות והציפיות בהתאם – הרקיעו שחקים.
מפח הנפש הגיע מוקדם מהצפוי. פינוי חאן אל אחמר, החזרת המשילות בצפון ובדרום, רפורמה משפטית אגרסיבית, חוק יסוד לימוד תורה, חוק הסדרת פטור משירות לחרדים ועוד ועוד, כל אלה קרסו עוד לפני תחילת המלחמה.
מבלי להיכנס לדיון בעניין אחריות הממשלה לאסון ה 7/10, גם התנהלות המלחמה לא תאמה את הבטחות והצהרות ראשי הקואליציה. החל מ"ניצחון מוחלט בקרוב ממש", דרך "לא נכניס פרור של אוכל וליטר דלק לרצועה", עבור ל"נכבוש את כל הרצועה ונשלוט בסיוע ההומניטארי" ועד "רק ניצחון מוחלט יחזיר את החטופים". עינינו הרואות כי כל ההצהרות האלה לא מחוברות למציאות בשטח.
בג"צ, היועמ"שית, הפצ"רית, מטה משפחות החטופים, האו"ם, ביידן, מחסור בחימושים, מילואימניקים שהתחילו להצביע ברגליים, בית המשפט הבינ"ל, מחלוקות בתוך הקואליציה לגבי סדר עדיפויות, קציני מטכ"ל רופסים ורמטכ"ל שפשוט מסרב לנצח ועוד ועוד. תמיד נמצאו אלה שאחראים לעצור את הממשלה מלממש את מדיניותה.
חלק מהדברים האלה הם תירוצים קלושים שרק נועדו לחפש שעיר לעזאזל לחוסר ההצלחה של הממשלה וחלקם באופן אובייקטיבי הקשו, ואולי אף ממש בלמו, את הממשלה מלממש את הצהרותיה (כמו למשל המחסור בתחמושת).
אבל איך שלא נסתכל על הרשימה הארוכה הזו, ניתן לסכם אותה במילה אחת – "מציאות".
לטענת סמוטריץ' הוא מחזיק בהבטחה של נתניהו שבסוף שלב א' של עסקת החטופים מדינת ישראל תחזור למלחמה. מלחמה שתנוהל באופן שונה לחלוטין מאיך שהתנהלה עד כה ובה צה"ל יכבוש את כל הרצועה, ישלוט בעצמו בסיוע ההומניטארי וימגר את שלטון החמאס.
גם מי שמאמין שהתוכנית הזו מוצלחת, אם הוא רציונאלי, מבין היטב שהתוכנית הזו עומדת לפגוש במציאות שמאוד תאתגר אותה בלשון המעטה.
טראמפ בכלל רוצה פרס נובל על עסקה סעודית, והוא הרי הגיע כדי "לעצור מלחמות, לא לפתוח בהן", ואכן יודעי דבר מבהירים שהמדיניות האמריקאית הפוכה מההבטחות של נתניהו לסמוטריץ'. המילואימניקים הגיבורים שלנו, שרצו לשדה הקרב לפני שנה וחצי למוצדקת שבמלחמותינו, ושרתו מאות ימי מילואים על חשבון המשפחות שלהם, הפרנסה שלהם ולפעמים גם החיים שלהם.., אולי פחות יתלהבו לחזור לעוד 300 ימי מילואים בדיוק בזמן שהממשלה עושה הכל כדי לפטור את אחינו החרדים משירות צבאי. ובכלל, בקואליציה יש מספר מפלגות שאומרות בקול גדול שהן תומכות בעסקת חטופים וגם מבחינה פוליטית הפסקת המלחמה טובה להם (סנטימנט ציבורי בהקשרי חוק גיוס).
או במילים פשוטות, כנראה שאפילו הבטחות של נתניהו יכולות להשפיע על המציאות רק באופן מוגבל.
אידאולוגיות קצה, משני הצדדים, מטבען לא נמצאות בקונצנזוס ואינן מקובלות על חלקים נרחבים בעם. ניסיונות לממש אידאולוגיות קצה במלואן סופן להתנפץ אל קרקע המציאות. אידאולוגיות קצה יכולות להוות מצפן ולסמן כיוון. להיות משאלת לב שמסמנת ווקטור. להיות משקל נגד לאידאולוגיות הקצה של הצד השני. אך עדיף שהן לא יהפכו לתוכנית עבודה.
מנהיגים, בוודאי השמרנים שבהם, נדרשים לתמרן בתוך המציאות ע"פ מצפן אידאולוגי ולא לנסות לכפות אידאולוגיה על מציאות שלא יכולה להכיל אותה. מנהיג יכול וצריך לסחוף את עמו לממש את הדרך בה הוא מאמין אבל הוא לא יכול להתנתק מהמציאות. ניסיונות כאלה, מעבר לכישלונם הידוע מראש, פוערים בקיעים ושסעים בחברה ומשכך מסכנים באופן ממשי את בטחון המדינה.
כישלונה של הממשלה ליישם מדיניות ימין מוצלחת נבעה בראש ובראשונה מכך שהם שכחו שימין בא עם שמרנות.
לשמרנים אין בעיה עם שינויים. הם מאוד מתנגדים למהפכות. פרוגרסיבים עסוקים בלכפות את דעתם על המציאות. שמרנים פועלים בתוכה.
כך בעז"ה נפעל בעתיד כדי לקדם מדיניות ימין.