התאריך 30 בנובמבר נקבע באופן סמלי משום שהוא למחרת כ"ט בנובמבר, יום החלטת החלוקה בעצרת האו"ם, כאשר קהילות רבות של יהודים בארצות ערב ובאיראן עזבו את מדינותיהם אחרי פרעות במספר מדינות מוסלמיות שהידועה שבהם היא 'פרעות חאלב' שבסוריה.
אחרי מלחמת העצמאות, כ-900,000 יהודים נמלטו וגורשו מארצות ערביות ומוסלמיות, ונכון להיום הסך הכולל של היהודים בארצות המזרח הוא כעשרים וחמישה אלף איש.
ארבע מאות וחמישים אלף ערבים עזבו את מדינת ישראל בעקבות מלחמת יום העצמאות, וכל העולם מכיר היטב את סיפורם והוא לא יורד מסדר היום של במות עולמיות, עד כי לאו"ם יש ארגון סיוע מיוחד עבור הפלסטינים בשם אונר"א שנותן מעמד פליט גם לדור השלישי. אבל על 900 אלף יהודים שגורשו או עזבו את ארצות ערב, אף אחד לא שמע על כך דבר ולא למד את סיפורם. סיפורים של כמעט מיליון יהודים שנמשך על פני 2,000 שנה. סיפור שנגדע תוך 25 שנה בלבד.
ביום הזה יש לנו את ההזדמנות לתת לידי ביטוי לפרק מפואר של יהודי המזרח בספר ההיסטוריה של העם היהודי. זה פרק שחסר בקורס על ההיסטוריה של הציונות,. בקורס האקדמי "בין ציון לציונות" אין ולו פרק אחד שמדבר על הציונות המזרחית. סיפורם של כמעט מיליון יהודים שנמשך על פני 2,000 שנה, ונגדע תוך 25 שנה בלבד.
כמחצית מן העולים הגיעו למדינת ישראל בשנים הראשונות להקמתה ושוכנו במעברות. במקרים רבים שובצו העולים מארצות המזרח בעבודות שלא הלמו את מעמדם החברתי והכלכלי הגבוה ואת הכשרתם. העולים שכוננו מעפר את המדינה באמונה ובתקווה יהודית-ציונית, הקימו את הערים ואת היישובים הרבים לאורך גבולות מדינת ישראל מהגליל העליון ועד הנגב ודרום הארץ. סללו כבישים בעמל וביזע מתוך אהבת ארץ ישראל ועם ישראל אמיתית, שנשענה על הוגים ומנהיגי קהילות שדחפו ופעלו למען הציונות.
גדלתי למשפחה בה שני הסבים ושתי הסבתות עלו מפרס, למרות שהיו מסודרים כלכלית, הם עזבו הכל במטרה להתיישב בירושלים, ואחרי תלאות של למעלה משנה הם הגיעו לארץ חסרי כל, והתיישבו בשכונת הבוכרים בירושלים. באמונה ובהודיה עמוקה הם דיברו בכל שבת וחג על הזכות להתאחד עם שאר הגלויות של עם ישראל, על החיבור לארץ ולירושלים. כמה פעמים סבא ציון ז"ל אמר לי: תקשיב, זה נס מה שבנינו כאן, זה לא מובן מאליו שישראל הצליחה ליישב 600,000 עולים יהודים. זה להכפיל את אוכלוסיית המדינה בתוך שש שנים. אנחנו צריכים לשמור על זה מכל משמר.
הסיפור של סבותיי יחד עם שאר סיפורי העלייה, הם הסיפור של ישראל. כמיהה של אלפי שנים לישראל ולירושלים, הגעה באוניות, בגמלים ומטוסים דרך הים, היבשה והאוויר. קשיי קליטה במעברה, והקמת חברת מופת שהערך המוביל בה הוא ערבות הדדית. אם מישהו יתקע עם פנצ'ר ברכב במקום שכוח, הוא ימצא מישהו שייתן לו יד. אם לאדם אין ארוחת שבת או חג הוא ימצא את השכן שיזמין אותו. זאת ישראל, וזה ממש לא מובן מאיליו.
דווקא ביום הזה חשוב להדגיש שגם אחרי כל המחלוקות והוויכוחים בינינו אנחנו צריכים לזכור את הערכים הבסיסיים של סבותינו שהניעו אותם להקים את המדינה: אחריות ודאגה כלפי כל יהודי, תרבות שבה לזקנים מקום מרכזי וחשוב כמעבירי לפיד האש היהודי וכמרכז המשפחה. קידמה ומודרנה שעולות בקנה אחד עם מסורת ישראל. שלילת המגזריות. אלו ערכים שמדינת ישראל והחברה הישראלית כל כך זקוקה להן בעת הזו.
העבודה רבה, זה הזמן שלנו – בני הדור השלישי לספוג את הערכים הללו מהעבר ולהנחיל אותם לדור הבא. בואו נקים ערבי - סלון של סיפורי עלייה לארץ ישראל עבור הדור שלנו ולדורות הבאים.
הכותב הינו מומחה להיסטוריה ויחסים בינלאומיים, ומגיש הפודקאסט 'מסע בין רעיונות'