הבלוגרית אביטל סלאב פוגשת את הבלוגרית מעיין זליגמן לשיחה על חוויית הלידה המיוחדת במרכז הרפואי 'מעייני הישועה'.
מעיין ילדה פעמיים ב'מעייני הישועה' ומשוכנעת שגם את הלידה הבאה תעבור רק שם. "אני פה כדי לספר על החוויה שהייתה לי", היא אומרת ומתארת את "אחד הדברים הכי מרגשים שגם גרמו לי לחזור בלידה השניה היא התחושה שיש מישהי שרוצה שתהיה לך חוויה טובה וחיובית. זה הדבר הכי משמעותי כי כשיולדת רואה את היולדת באמת זה מה שמשנה את כל החוויה".
את אביב, בתה השניה, ילדה מעיין בעזרתן של שתי מיילדות והיא מספרת: "זה לא משהו שהוא חובה, אבל מיילדת אחת ראתה שקשה לי ואמרה שהיא תבוא ותיתן יד וכך לאורך כל הלידה היו איתי שתי מיילדות מבחירה, במקום ללכת לשבת ולשתות קפה היא באה להיות איתי וזה היה חוויה מטורפת".
את הלידה עברה מעיין עם גז צחוק וללא אפידורל, "זה הפך לי את חוויית הלידה", היא מספרת. "לקחתי את גז הצחוק והתחלתי לצחוק. 40 דקות רק צחקתי. אנשים נכנסו ושאלו מי זו היולדת המשוגעת הזו שלא מפסיקה לצחוק בחדר לידה. אנחנו רגילים לשמוע צרחות...". הצחוק, היא אומרת, הפעיל את כל השרירים הנכונים, מה שזירז את הלידה באופן משמעותי. "זו הייתה חוויה מטורפת. הייתי מודעת להכול בשונה מאפידורל שאתו לא מרגישים חלק מהגוף".
מעיין מדגישה בדבריה את השיח בינה כיולדת לבין הצוות המלווה את תהליך הלידה המבקש לדעת מה בדיוק היא רוצה, מה הציפיות שלה ומה יעשה לה נוח יותר. "את מכווינה את הלידה וזה ממש משמעותי", היא אומרת ומוסיפה את חשיבות השאיפה של הצוות לקדם את הלידה באופן טבעי ככל שניתן ובהכוונת היולדת עצמה.
"אהבתי שם הכול, מהיחס והאיכפתיות והגישה שאומרת שאני זו שמחליטה איך הלידה תיראה, מה אני אוהבת ומה אני רוצה", היא מסכמת.