עמקנות לא מצויה, חריצות לא מצויה, ועדינות לא מצויה ששכנו באדם אחד זיכתה את דורנו בגדול לומדי הגמרא בציבור הדתי לאומי, יוצר תלמודי נדיר, ומוביל מובהק, ללא שכיוון לכך, את המהפכה התורתית במגזר זה.
בכך חיבר והחזיר את המגזר הדתי לשרשרת התורה שבעל פה, שלעיתים היה כבר נדמה שהציבור הסרוג התנתק ממנה.
אני מדבר על הרב מרדכי שטרנברג זכרונו לברכה שבשעה זו נערכת הלווייתו.
נדמה לי שאישיותו העדינה פגשה את שכלו העמוק וליבו מלא הבינה וההתבוננות והיא גרמה לתוצאה הבהירה שכולם פגשו בישיבות מרכז הרב ובנותיה, גדול מעמיקי העיון התלמודי ומעמיד דור של מלמדי גמרא.
הרב מרדכי ואחיו התאום הזהה, הרב עמיאל שטרנברג, שייבדל לחיים ארוכים, נולדו בשנת הקמת המדינה לאביהם שהיה רבו של כפר פינס.
בהיותם כבני עשר בלבד התייתמו. אביהם הרב נפטר ממחלה, אך האם המשיכה לחנכם לעולמה של שקידה בתורה. כשגדלו, התחנכו בישיבות הציבור הדתי לאומי, אך במשך שנתיים למד מרדכי הצעיר בישיבת כפר חסידים הליטאית ושם למד בצמוד לראש הישיבה וזכה לטיפוחו האישי ושם גילה את מה שישפיעו על כל עולמו: שיטתו הלימודית התלמודית של הרב שמעון שקופ. שיטה זו ספג לתוך תוכו והפה ונמסכה להיות חלק מאישיותו. מתאימה הייתה השיטה כיד לכפפה לאישיותו העדינה, המרגישה, והמעמיקה ועתידה להיות מתואמת גם לבית המדרש של מרכז הרב ולאחר מכן לישיבת הר המור ולישיבות הקו שהוא ואחיו התאום יעמדו בראש עולם ענק ממדים זה.
יהיה זה אנטיתיזה לעולם תוכן תלמודי אחר שגם הוא השפיע על הציבור הדתי, עולם הישיבות שצמח מישיבת הר עציון. ישיבת הר עציון יונקת בבסיסה מהרב סולובייציק ששיטת הלימוד האנליטית שלה מקורה בשיטה הבריסקאית של למדן אחר שחי בדורו של ר' שמעון שקופ, ר' חיים סולובייציק. בעולם הישיבות רואים בשניהם שתי אבות חשיבה הפוכים בעיון, שתי אסכולות שונות והפוכות. אנליטיות צרופה מגדירה מול הקשבה אינטואיטיבית ועומק הלב.
הניגוד הזה בין שתי הישיבות, היונקות משתי צורות חשיבה בלימוד הלכאורה תיאורטי של הגמרא יחדדו ברבות הימים שתי תפיסות עולם שונות גם בשאלות של יחס התורה לחיים ויצמיחו זנים שונים של בתי מדרש.
הרב מרדכי הצעיר יעבור ללמוד עם אחיו התאום בסוף שנות השישים לישיבת מרכז הרב. הם ילמדו גמרא מהרמים של הישיבה אך ידבקו בשיחות האמונה של הרב צבי יהודה. כאברכים צעירים הם יוכרו במהרה על ידי הלומדים בישיבה כמסייעים להם להתקדם בלימוד, והרב צבי יהודה עד מהרה יבקש מהם להעביר שיעורי גמרא בישיבה.
מאז ועד יום מותו לימד הרב מרדכי גמרא. שיעוריו היו שונים בתכלית מכל שיעור בעיון שלימדו שאר הרבנים. הם היו אחרים. מעמיקים באופן יוצא דופן, לא מסודרים אלא בעלי אופי של טיול ושיטוט מחשבתי, וניכר היה בכל סברא שבעל הסברא העדין והמוסרי כל כך זועק את הסברא מכיוון המוסרי והרגיש שבה. בשיעוריו, שרק המבוגרים נכנסו והבינו היה ניכר איך התורה, הרגשת הלב, וחדות המחשבה, ועומק הסברא ובעיקר יראת השמים וחרדה לאמת הכול דבר אחד. זה היה מחזה של רגישות ושכלתנות נוקבת ואש מוסרית תובעת צדק, עד התהום ממש.
הסגנון הזה התאים כיד לכפפה לבית המדרש האמון על תורת הרב קוק. הרב קוק, שבהקמת ישיבת מרכז הרב בראשית שנות העשרים למאה הקודמת ניסה להעלות את רבי שמעון שקופ ארצה ושיהיה מעביר לימודי הגמרא בישיבתו, הבין כי שיטתו הרוחנית פילוסופית, שיש בה תביעה לסוגלת ישראל ונבדלות לצד עדינות רוחנית והקשבה לכל זרמי ההוויה, עולה בקנה אחד עם צורת העיון התלמודית שלו. זו התורה.
בדברים שובשו ולא זכה רבי שמעון לעלות ללמד במרכז הרב, אך זכה שתלמיד תלמידו, הרב מרדכי שטרנברג ילמד בה ועוד יעמיק את שיטתו הזכה והמרגישה והמתבוננת והרואה בלימוד התלמוד הקשבה בלתי פוסקת לרובדי המוסר הישראלי הייחודי, הנתבעת מן האנוש.
לפני שלושים שנה זכיתי לשמוע ממנו כמה שיעורים, אך דמותו וכיוון מחשבתו נצרבו בי לעולמים. אנסה לגייס את כוחותיי להסביר מעט את ייחודו וגודלו ועוצמת השפעתו.
כותב הדברים מעיד שברמה האישית הרב מרדכי היה אחת הנפשות הכי עדינות ומקסימות שפגשתי בימי חיי. כל אימת שהייתי חולף על פניו היה מאיר פנים בעמדה של ענווה וטוב שמשתפכים על פניו כלפיי. אינני זוכר עוד אדם שנתן לי להרגיש כך, שאני טוב וגדול ממנו. הוא היה עדין ברמה שניכר היה שעמל ביד כבירה לזכך את מידותיו ולהיות כזה.
למעלה מארבעים וחמש שנה לימד הרב מרדכי גמרא. היא היתה כל עולמו. ניכר היה בעיני שכל משרתו כראש ישיבה ככפויה היתה עליו. הוא לא הסתפק בתחומי ישיבתו וכיתת רגליו כל השנים להעביר שיעורי גמרא, דרכי לימוד ואורות התורה בכל הישיבות ברחבי הארץ, שבהם תלמידיו כבר מונו כרבנים וראשי ישיבה.
על הפולמוסים הרוחניים והפוליטיים שהתגלעו ברבות השנים בין תלמידי הר המור וישיבות הקו שלה, ובין תלמידי הר עציון ובנותיה יהיה מועד אחר לדבר וגם ההתייחסות לפרשיות האחרונות, אולם את האבדה הגדולה שאיבד העם בישראל אין להכחיש: גדול מפתח עולם הלימוד המקשיב, הרב מרדכי שנרנברג, ואדם מאיר שנדיר היה למצוא ברחוב, איננו אתנו עוד.
תהא תורתו ונשמתו המאירה ניצבת כעמוד האש לדורות הבאים