אלילות היא עמדת נפש שמצויה אצל רבים מבני המאה ה־21. היא מתבטאת בראיית הממדים הכמותיים ולא האיכותיים, בנתינת מקום בנפש רק למה שאפשר למשש, להריח ולראות.
סעודה משפחתית טיפוסית בסוף השבוע תעסוק בנושאים "חשובים" כדוגמת פוליטיקה, מונדיאל ושלל חוויות השבוע. בשלב זה או אחר יזכיר מישהו לנוכחים באי־נחת מופגנת ש"צריך להגיד דבר תורה", מה שיגרום לעצירת השיחה התוססת ונעיצת מבט חלול בדובר עד שיסיים את ה"דבר תורה".
לאחר שנפרע המס הדתי, תישמע אנחת רווחה בקרב היושבים, והם ישובו בחדווה לדבר על הנושאים שבאמת מעניינים – חדשות, ספורט ועסקים.
היוונים הקדמוניים, אבותיה של התרבות המערבית, סברו שהחומר מורכב מ"אטומים" – חלקיקים שאינם ("א־") ניתנים לחלוקה פנימית ("־טומים"). היום אנו יודעים שגם האטומים ניתנים לחלוקה, אולם תבנית החשיבה היוונית נותרה בעינה: קיימת מסגרת סופית – עליונה ותחתונה – למציאות.
פך שמן יספיק ליום אחד וזהו. הממד הכמותי־חומרי הוא הבלעדי, והלמידה האינטלקטואלית אף היא חלק ממנו. בהתאם לכך עיצבו היוונים את מוסד "האקדמיה" (על שם חורשת "אקדמוס" מצפון לאתונה), שבו לומדים להפיק את המרב מהידע האנושי. מכאן התגלגל הניסיון המערבי להכניס את העולם כולו לנוסחאות ולטבלאות, עד שאפילו הממד הרגשי מתיימר להתכמת במדדי "אינטליגנציה רגשית" (E.Q).
לעומת התפיסה היוונית, היהדות טוענת שהממד האיכותי הוא העומד ביסוד הכמות, ולכן אין גבול לעולם החומר. פך אחד של שמן יספיק לשמונה ימים. ביסוד הסוף מצוי אינסוף, כך שבכל שערה גנוזות עוצמות של פצצות אטום. כמות נראית באופן מידי; איכות משפיעה לאורך זמן. רייטיניג הוא נוצץ לשעתו אולם האמת מנצחת בטווח הארוך.
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל למשל לא היה מוכר לציבור הרחב, אולם הוא העמיד דור שלם של מאות תלמידי חכמים, שגידלו אלפי תלמידים, שהשפיעו על מעגלים של עשרות אלפי בני ובנות תורה.
בפרספקטיבה של מאות שנים מעכשיו השם "הרב מרדכי" יצוין כאחת הדמויות ששינו את פני העולם היהודי בתקופת הגאולה; ומה עוד יכול לבקש אדם מחייו?