
מועצת המחקר האירופית (ה-ERC) הכריזה לאחרונה כי צוות החוקרים ישראלי זכה במענק של כ- 10 מיליון אירו עבור פרויקט חדשני שינתח לראשונה, באמצעות בינה מלאכותית, עשרות אלפי כתבי יד עבריים מתקופת ימי הביניים.
זו הפעם הראשונה שהמענק היוקרתי (ERC Synergy ) ניתן למחקרים במדעי היהדות, וכן זו הפעם הראשונה שהוא מוענק עבור חקר חישובי של כתבי יד.
לרגל ההישג הבינלאומי, לו שותפים צוות חוקרים ישראלי מהאוניברסיטאות: תל אביב, בר-אילן, חיפה, הספרייה הלאומית של ישראל ובית הספר היישומי ללימודים גבוהים בפריז (PSL, EPHE), חושפת הספרייה הלאומית כמה כתבי יד נדירים של חנוכה.
מדובר בתנ"ך ספרדי משנת 1300 שבו מצוירת חנוכיית שבעה קנים צבועה ומוארת זהב וכסף. בטקסט שמסביב לציור נכתב "וזאת התורה אשר נתן משה לפני בני ישראל. זכור את תורת משה".
פריט נדיר נוסף הוא ברכות חג וסידור תפילה מבוואריה משנת 1738. כתב היד היה שייך במקור לילדה יהודייה, שצוינה כ"עלמה יפה רייזל בת... איציק בינגה ז"ל". הדף כולל ברכה על נס חנוכה ואיור הדלקת החנוכייה.
עוד פריט עתיק מאוד שנחשף כעת הוא משנת 1460 . מדובר במשנה תורה להלכה דתית יהודית רבנית שחיבר הרמב"ם ועוסק בהלכות מקדש וכליו. האיור כולל הערות טקסט מיקרוגרפיות לכל חלק בחנוכייה.
הפרויקט הייחודי עליו התקבל המענק נערך בהובלה משותפת של פרופ' נחום דרשוביץ, מבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, ד"ר אבי שמידמן מהפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דניאל שטוקל בן עזרא (PSL, EPHE), ופרופ' יהודית אולשובי-שלנגר (PSL, EPHE ואוניברסיטת אוקספורד). כמו כן שותפים לפרויקט הספרייה הלאומית של ישראל, שתנגיש עבור החוקרים את התמונות של כתבי היד העתיקים, ומעבדת אליהו למדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת חיפה.
צוות החוקרים הישראלי הודה בהתרגשות למועצת המחקר האירופאית על המענק הנדיב: "אנו מקווים כי פרויקט מהפכני זה ישנה בתכלית את הידע ההיסטורי שלנו, ויקדם את הבנתנו במורשת הספרותית-יהודית. המחקר יציב רף חדש בתחום מדעי הרוח החישוביים בכלל, ויספק בסיס מתקדם של אלגוריתמים ומודלים להמשך חקר תרבויות כתבי-יד רבות נוספות".
הצוות מסביר כי המחקר פורץ הדרך יארך כשש שנים (בין השנים 2023-2029) ובמסגרתו ישולבו תחומי הפילולוגיה והפליאוגרפיה עם טכנולוגיות חדשות לניתוח עשרות אלפי כתבי יד וקטעים עבריים מימי הביניים שטרם נחקרו, ברוחב ועומק חסרי תקדים. בכך, מקווים החוקרים לשחזר את תרבות הספרות היהודית המגוונת והעשירה של ימי הביניים.
צוות החוקרים מוסיף כי "בכוונתנו לחקור את כתבי היד העבריים ואת ריבוי הטקסטים שהם מכילים כדי להבין את ההיבטים הספרותיים וההיסטוריים של אוכלוסיית המיעוט היהודית שתרמה תרומה כה משמעותית לתרבות האירופית. שיתוף הפעולה עם הספרייה הלאומית יאפשר לנו גישה לשרידים חומריים וטקסטואליים נדירים שעוברים בשנים האחרונות תהליך של דיגיטציה על ידי צוות הספרייה הלאומית. חומרים אלו ינותחו באמצעות הגישות הפילולוגיות והממוחשבות המתקדמות ביותר."
פרופ' נחום דרשוביץ מאוניברסיטת תל אביב, ממובילי הפרויקט מספר: "מאז היותי סטודנט לפני יובל שנים, אני עוסק (בין היתר) בהנגשת הספרות היהודית באמצעות כלים חישוביים. הפרויקט הנועז הזה יאפשר לכל מאן דבעי לשוטט בתוך האוצר הבלום של מיליוני עמודי כתבי היד, שנכתבו ושהועתקו כחלק מתרבות ומורשת עם ישראל- עד כדי מעקב אחר הערות שוליים שנוספו בשולי הכתבים שעברו מיד אל יד משך דורות רבים".
"זהו קו פרשת המים בתחום מדעי היהדות", ציין ד"ר אבי שמידמן מהפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. "כמעט כל היבט בַּתחום יזדקק לבחינה והערכה מחודשות לאור העדויות החדשות שייאספו. המיזם הזה עומד לשנות לעומק את הידע ההיסטורי שלנו ולקדם את הבנתנו לגבי מורשת הספרות היהודית. הוא יציב רף חדש בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, וגם יספק בסיס עדכני של אלגוריתמים ומודלים לחקר כתבי-היד של תרבויות אחרות."
מנהל הספרייה הלאומית אורן וינברג אומר כי "הזכייה במענק היוקרתי מהווה הזדמנות יוצאת דופן להוסיף יכולות מתקדמות למיזם 'כתיב' שהוא המאגר הדיגיטלי היחיד בעולם של כמאה אלף כתבי יד עבריים. כבר בעתיד הנראה לעין נוכל להסתייע במחקר פורץ הדרך של ה ERC ולאפשר את פיענוח כתבי היד העבריים והמרתו לטקסט קריא על ידי מחשב. מדובר בהישג טכנולוגי חסר תקדים שתוצאותיו יפתחו אופקים חדשים למחקר במדעי היהדות", אומר מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג.
ד"ר משה לביא, ראש מעבדת אליהו מאוניברסיטת חיפה: "הפרויקט הזה הוא התגשמותו של חלום גדול. אנחנו מתרגמים לשפת המאה העשרים ואחת את חזונו של בן-גוריון משנות החמישים, לרכז תצלומים של כל כתבי היד העבריים בירושלים, והופכים אותו לחזון בינלאומי, בטכנולוגיות בנות זמננו. הפרויקט הוא הזדמנות נפלאה להביא לידי ביטוי את הניסיון שצברנו במעבדת אליהו בחמש השנים האחרונים בתחומי הנגשת כתבי יד וניתוח גיאו-מרחבי של ההיסטוריה היהודית".