חבר הכנסת לשעבר ניסים זאב, איש ש"ס, מותח ביקורת על התנהלות חברי ש"ס ויהדות התורה בעת ההצבעה על כהונתו של חבר הכנסת אמיר אוחנה כיו"ר הכנסת בשל הרקע המגדרי ממנו הוא מגיע ואותו הוא מייצג.
"אני מזכיר את ההיסטוריה עם גואטה שהלך לחתונת בן דודו וסולק מהכנסת, כלומר שאחד היסודות של היהדות החרדית הוא העניין הזה. אנחנו לא יכולים להזדהות עם הקהילה הזו. זה לא רק עניין של התורה וההלכה שזה תיעוב, אלא גם נתינת גיבוי. כשמצביעים בעד זה מתן גיבוי", אומר זאב בראיון לערוץ 7.
לדבריו כל אותם שרים חרדיים שהוצבו במקומות חשובים כמו משרד החינוך, משרד המורשת ומשרד ראש הממשלה מאבדים את תוקפם כאשר לא נעשתה בקשה מראש הממשלה להימנע מהמינוי הזה ולמסור בידי אוחנה את תיק המשפטים, האוצר או כל תיק חשוב אחר במקום התפקיד הסמלי והרשמי של יו"ר הכנסת.
"זה לא שאוחנה הוא אדם שפל בעיני חלילה. הוא אדם חביב ונערץ, אבל יש דברים שמצריכים יותר רגישות. למה אני צריך להיות רגיש לאחר רק כשמדובר בסוג כזה של אוכלוסיה, ולא הוא שיהיה רגיש לרוב הציבור? הרי זו קואליציה שרוב חבריה דתיים חרדים ומסורתיים", אומר זאב הסבור כי נתניהו החליט שבמגרש שלו, כלומר בבחירת היו"ר, איש לא יתערב לו אלא הוא לבדו יקבע. "ראש הממשלה היה צריך לגלות יותר רגישות ופחות בהילות בעקבות הקמפיין שהיה כאן במשך חודש, הסתה מתמשכת כחלק מהמאבק בנועם ובאבי מעוז. בעקבות זאת ראש הממשלה מבטיח שהקהילה לא תיפגע והראיה לכך היא שהוא שם את אוחנה כיו"ר הכנסת, מה שאין בשום מדינה".
לטעמו של זאב, "היה כאן חוסר התחשבות מצדו של נתניהו ששם אצבע בעין של השותפות הקואליציוניות. יו"ר פרלמנט מייצג את רוב שכבות העם. הוא הסמל של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". לדבריו מוסיף זאב הערה לפיה אוחנה כמי שמגיע מבית ספרדי אמור היה להבין את הרגישות ולא לשלב בנאומו את הסוגיה. "ייאמר לזכותו של ניצן הורביץ, שאני כמובן לא מתומכיו, שלא שמעתי אותו חוזר על העניין הזה חוץ מפעם אחת בראיון לעיתון".
שאלנו את ניסים זאב מדוע הוא ואחרים מתקוממים באופן חריף כל כך כאשר מדובר בסוגיית הלהט"ב, בעוד יו"ר מחלל שבת, איסור כרת לכשלעצמו, לא נשמעה מחאה שכזו. "מחלל שבת זה מומר לתיאבון ולא מומר להכעיס. כל מצעדי הגאווה בפרט בירושלים ובערי הדרום בעל כורחם של הציבור מנסים להראות שהם המנהיגים המובילים. זו התרסה. זו פגיעה ברגשות הציבור שהוא רוב העם. למה לא להתחשב? אף אחד לא אומר נגדם דברים. הרב מאזוז והרב עמאר מתבטאים מתוך כאב וחובתם למחות".
עוד הוא מוסיף: "נושא של שבת עולה מדי פעם, אבל לא ניתן להכריח בדמוקרטיה שמירת שבת. צריך לקרב אותם. גם כאן צריך לקרב, אבל לא יכול להיות שהם יביאו אלינו את המורשת שלהם. המיעוט שבמיעוט נואם בכל במה בהפגנות ובמחאות וכל מי שלא איתם הוא חשוך. הגיע הזמן שמחאת הרבנים תישמע".
לטעמו של ניסים זאב העובדה שאוחנה נשא בנאומו אזכור משמעותי כל כך לבן זוגו ולילדיהם היא "לירוק בפרצופה של הקואליציה. אלה דברים שצריך היה להצניע, בפרט בנאומו הראשון. לטעמי הוא כשל בכך. גם ראש הממשלה היה צריך להבין את הרגישות ולהתייעץ עם חברי הקואליציה. אני לא חושב שאחד משותפיו היה מסכים למהלך כזה, אבל אחרי שכולם קיבלו את שלהם הם היו כבר חייבים לסתום את הפה וראש הממשלה אמר שבמגרש שלו אף אחד לא יתערב, אבל קואליציה היא ספינה משותפת".
את דבריו חותם זאב בקביעה לפיה "אם זה היה קורה בממשלת לפיד ליברמן היינו שומעים את זעקת הצד השני".