בעיר שבה אני מתגורר במרכז הארץ רוב האוכלוסייה היא דתית־לאומית. חלק גדול ממנה נוטה לכיוון הליברלי, אבל יש גם חרד"לים, ואפילו קצת חרדים.
האווירה בעיר טובה, כיף לגור כאן, אין חיכוכים מיותרים, גם לא עם האוכלוסייה החילונית. ראש העיר הוא דתי־לאומי וכך גם רוב חברי הקואליציה העירונית שלו, וגם בה מדובר בדתיים־לאומיים מכל הגוונים.
כמו בכל שנה, אמורים להתקיים בעירנו בחודשי הלהט"ב המתרגשים עלינו בכל קיץ מחדש אי אלו אירועי להט"ב שממומנים מכספי ציבור, כלומר על ידי העירייה. מצעדי גאווה ודגלי גאווה בעירי מעולם לא היו, וכפי שהבנתי גם השנה לא מתוכננים, אבל אירועי להט"ב דווקא כן: ממופעי מוזיקה עד הצגות וסיפורים אישיים, שבשנה שעברה פורסמו במיוחד כאירועים המיועדים לנוער.
נדמה לי שלא אטעה אם אאפיין את הגישה של הציבור הדתי־לאומי – על כל גווניו – בנושא זה בשתי נקודות המאזנות זו את זו: ראשית, אנחנו בעד התפיסה של "חיה ותן לחיות". ושנית, אף אחד מאיתנו לא רוצה שהילד שלו יהיה להט"ב.
הנקודה הראשונה ברורה. הנקודה השנייה, שהיא לא פחות חשובה, דורשת הסבר. כולנו יודעים שיש מקרים שהמשיכה החד־מינית היא מובהקת, ואז ככל הנראה אין באמת מה לעשות. אבל ישנם מקרים רבים מאוד של השפעה חברתית שמנגנת על נימים עדינים של הרצף, ועלולה למשוך לכיוון הלהט"בי גם את מי שיכול אחרת ולא לגמרי שם. זה אחד ממוקדי הפעילות העיקריים של ארגוני הלהט"ב. אינני חושב שיש הורה שירצה שזה יקרה לילד שלו.
ארגוני הלהט"ב פועלים במידה רבה בתחום האפור הזה, ואין בכלל ספק בכך שהם שואפים להגדיל את שורותיהם. חודשי הלהט"ב הארוכים מנשוא נותנים לארגונים אלה את מלוא הבמה לקדם את האג'נדה הזאת, בדרך כלל בצורה של "סיפור אישי" ובמסווה של "קבלת האחר". כל זה קורה במימון מלא של המדינה היהודית ורשויותיה. תפיסתנו היא שלא צריך לממן מכספי הציבור אג'נדה חברתית־להט"בית. זה לא תקין, זה לא רצוי, זה לא יהודי, זה מזיק.
בשנה שעברה פנינו לעירייה כמה חברים מפורום משפחה שהוקם בעירי, בבקשה לא לממן אירועי להט"ב ולהחזיר את המצב לנורמליות שנהגה כאן מאז ומתמיד לפני פרוץ המהפכה הלהט"בית. בקשתנו סורבה, ואחד הנימוקים היה שהחוזים למופעי הלהט"ב כבר נחתמו. השנה התארגננו מוקדם יותר ופנינו לעירייה כבר עכשיו, בזמן. עוד לא נחתמו חוזים, זה יקרה רק בשבועות הקרובים. גם השנה סורבנו בנימוק שהעירייה מכבדת את כולם, ושכך נעשָה גם בערים אחרות.
אני מספר את הדברים כהווייתם. אין לי עניין להתעמת עם אף אחד וגם אני מכבד את כל אדם באשר הוא אדם. הכול טוב. אלא שהשנה התברר לי איך המנגנון הזה עובד: המדינה מקצה לרשויות המוניציפליות תקציב ייעודי שנועד אך ורק לפעילות להט"בית, עם דגש על חודשי הלהט"ב. זה קורה גם עכשיו, תחת ממשלת ימין־דתי־חרדי על מלא מלא. לא השתנה שום דבר.
בפרט שרי ש"ס, שיושבים במשרדים הרלוונטיים, בולמים כל ניסיון לשנות את המצב. אינני יודע מה הסיבה, אבל זה כנראה משהו מתחום המומחיות של ש"ס, שהוא כידוע חלוקת ג'ובים ושכלול שיטת יד רוחצת יד. בנוסף לכך, עם אמיר אוחנה כיושב ראש הכנסת, אף אחד בקואליציה לא באמת רוצה לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה.
זהו אם כן המצב בממשלת ליכוד־דתיים־חרדים: על העיריות מופעל לחץ לממש בחודשי הלהט"ב את התקציב הייעודי לצורכי אירועי להט"ב, שאותו הם מקבלים חינם אין כסף. בו זמנית, בתזמון מושלם ובתרגולת שכבר הפכה לשגרה, מתחילים לזרום לעירייה מיילים ופניות עם דרישות מארגוני הלהט"ב, שהעירייה חוששת לסרב להם בגלל הרושם שארגונים אלה עוצמתיים מאוד ולא כדאי להסתבך איתם. המשך ההתנהלות כמו בשנים הקודמות מבטיח לעירייה שקט תעשייתי. לך תדע מה יקרה אם יסרבו להשתמש במימון הממשלתי ויגידו "לא, תודה" לפעילות המוצעת על ידי ארגוני הלהט"ב.
אין לי פתרון קסם למצב זה. ראש העיר הוא נבחר ציבור והוא פועל מתוקף סמכותו. הדבר היחיד שנותן תקווה לשינוי הוא האווירה הכללית, שבכל זאת השתנתה. כפי שדווח בתקשורת, חברת גוגל למשל, שבכל שנה נהגה לשמח אותנו בחודשי הלהט"ב עם לוגו להט"בי מושקע, תניח לנו השנה. חודש הלהט"ב בוטל אצלם וחברת גוגל היא רק אחת מני רבות. מי פילל והכול בזכות טראמפ. "אם יאמר לך אדם יש חוכמה בגויים - תאמין". נשאלת רק השאלה למה אצלנו אין. אם תורה יש, חוכמה לא כל שכן? כנראה שלא בהכרח, וזה פלא בעיניי.
אני מציע לארגוני המשפחה הכלל־ארציים והמקומיים לפנות עכשיו, בימים אלו ממש כשעדיין לא נסגר דבר, לראשי הערים והמועצות המקומיות, וללחוץ על חברי הקואליציה העירונית בכל אתר ואתר, כדי להבטיח שלמרות שאנו דוגלים בשיטת חיה ותן לחיות, אחרי שנים רבות של לחץ להט"בי הולך וגובר אנחנו דורשים חזרה לנורמליות הברוכה. הפעם רוח הזמן לא נושבת לנו בפנים אלא בגב. עם זאת, שום דבר לא יקרה מעצמו. צריך לפעול. ולבסוף העיקר: בפרט על אנשי האמונה מוטל לפעול כדי להסיר את הקטרוג הזה מעם ישראל.