אמש (שלישי) נערך במכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן בחיפה טקס הענקת אות ה"מחנך למופת" לשנת תשפ"ג על שם ד"ר אברהם זלקין ז"ל.
יצויין כי זו השנה הראשונה שהאירוע בהנחיית ד"ר יעקב הדני נערך מחוץ לירושלים. האירוע נערך בחסות מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך, במעמד נשיא המכללה האקדמית שאנן פרופ' אבי לוי, נציב שרות המדינה והשר לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ, יו"ר הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות דוד בן-נאה.
ועדת הבחירה בראשות הפרופ' אליאב שוחטמן בחרה להעניק השנה את אות המחנך למופת לשלומית גור, אשת חינוך ומנהלת בית ספר לשעבר ולד"ר זאב דשבסקי מחנך למופת לחינוך יהודי בתפוצות ומדליק משואה ביום העצמאות ה-63 למדינת ישראל.
הטקס נפתח בדברי ברכה מרגשים של פרופ' אבי לוי, נשיא המכללה האקדמית שאנן: "הגעתי לכאן למכללה לפני שנתיים בדיוק. לאחר שישבנו יחד כל הצוות ומתוך חשיבה לטווח הרחוק, החלטנו שאנחנו לא מכשירים יותר מורים אלא 'מורנטורים', כי להיות מורה פירושו להיות מנטור לחיים. אנו זוכים ב"ה להעמיד מורים שיזכרו לדורות, מורים כאלה שהתלמידים שלהם ילכו לישון עם דבריהם בלילה ויקומו איתם בבוקר".
בהמשך דבריו, פנה פרופ' לוי לגור, מוותיקות ומייסדות מכללת שאנן שבמשך שלושה עשורים הכשירה בה מורים והודה לה על פועלה: "כאשר פנו אלינו וביקשו שהשנה נארח את הטקס, מיד חשבנו על שלומית. היא המורנטורית לדוגמה ומופת, אות וסמל למה שאנחנו רוצים להוציא מכאן. זכית להיות השמשית כל כך הרבה שנים כמרצה שלנו ולהעניק מאורך לדורות הבאים".
על הבמה בטקס הוקרנו דבריו של ד"ר זאב דשבסקי, פיזיקאי במקצועו, נשיא עמותת "מחניים" להקניית תרבות יהודית-ציונים לעולים חדשים, ואסיר ציון שסיכן את חייו כשהקים במוסקבה בחשאי חוגים לצעירים ללימוד עברית. "זה עתה סיימנו לחגוג את חג החנוכה שבו אנו מזכירים כיצד היוונים רצו להשכיח מאיתנו תורה", תיאר דשבסקי, "כך גם ברוסיה הסובייטית ניסו להשכיח מאיתנו הכל ואף הצליחו. אך לעולם איש לא יצליח לכבות את האור הפנימי שלנו".
זוכת הפרס שלומית גור, הגיעה לטקס בליווי משפחתה, מכריה, וחבריה לצוות המכללה לאורך השנים. גור השפיעה רבות על פרחי ההוראה במכללה והייתה לדמות מרכזית בקהילות בקריות ובחיפה.
בסיום הערב מרגש אמרה: "מרגש לראות אולם מלא באנשים שפגשתי בתחנות חיי השונות: סבים וסבתות בשלהי גיל ה-60 שלימדתי אותם אנגלית ויהדות בחטיבת הביניים. לצידם ישבו אנשים יקרים שאימצתי והשלימו באמצעותי את תהליך הגיור שלהם, נשים משלושה בתי כנסת בהם אני מוסרת שיעור בפרשת שבוע, חברים וחניכים מבני-עקיבא ועוד רבים וטובים שדרכם זכיתי לגעת בנשמות. קטונתי, אני מודה לה' על היכולת לממש את שליחות חיי עד כמה שאפשר".